Image default
מופעי בידור ומוסיקה תרבות ובידור

“רגע של ג’אז” – מאחורי הצלילים של כוכבי ג’אז בסדרת יו-טיוב אינטימית עם זיו בן

זיו בן – ידע מוסיקאלי ועשייה מבורכת בתחום הג’אז בישראל

מאז “פרצה הקורונה” ומופעי הג’אז, כמו כל פעילויות התרבות והבידור, נאלצו לצמצם עצמן למסגרות וירטואליות, אני מקבל מדי יום “מכתב אלקטרוני” חדש ובו זיו בן, זיו בן מנכ”ל “שמים – ארגון, ניהול והפקה“,  מציג אמן ג’אז בינלאומי אחר ומנסה לפרק את המרכיבים המוסיקליים בכלי הנגינה, בקולו ובדרך שירתו וגם בעיבודים ובאלתורי הג’אז, כדי להבין את גדולתו של האמן.

מעניין, מקורי, מאד אינטימי. לעיתים מענג, אלא שבן, אדם רהוט עם הרבה ידע תיאורטי, כל כך רוצה לחלק אתנו את הכללים המוסיקאליים התיאורטיים, כל כך להוט לפרק למעננו את המוצר הסופי, עד שהוא מוצא עצמו מאכיל, לפחות אותי, ממש בכוח, במרכיביה הבסיסיים של המנה הטעימה, במקום להניח לי ליהנות יותר מהמנה עצמה.

האם הייתם רוצים לטעום לחוד את חומרי המזון, התבלינים ושאר מרכיביה של מנת אוכל המועדפת עליכם, או הייתם מוותרים ומסתפקים במנה הסופית? ובכן, גם במוסיקה, צלילה עמוקה מדי אל מרכיביה של היצירה המוסיקלית מביאה, בסופו של דבר, לאיבוד העניין.

  בסדרת “רגע של ג’אז” ישנה לעיתים צלילה עמוקה שכזאת, הבאה על חשבון המגוון המוסיקאלי. למשל, במקום שנכיר לפחות 5-6 יצירות גדולות של פרנק סינטרה, ג’וני מיצ’ל או ג’ון קולטריין, אנו נאלצים להאזין בארכנות יתרה לקטע מוסיקלי אחד שלהם, או מקסימום שני קטעים, וגם אני, חובב ג’אז מובהק, מוצא עצמי מתעייף ומאבד עניין.

עדיין יש טעם רב בדבריו של זיו בן, מכיוון שאלו משקפים את הידע האישי הרב שלו. מצד שני, מה עם מעט רכילות? סיפורי חיים? את אלה מנסות להעביר תמונות הסטיל המצורפות, ובמידת מה גם הקטעים המוסיקליים המקוריים. אלא שלפעמים נכספות האוזן והעין לביצועים משופרים יותר, לאינטרפרטציות של מוסיקאים אחרים ולגיוון יותר גדול.

אני יכול להזכיר לטובה את הסרט שנעשה על המלחין ומנצח הג’אז קווינסי ג’ונס, שהוקרן לאחרונה בערוץ 8. בסרט הזה היה מינון נהדר של מוסיקה מגוונת, קטעי וידאו מחייו של האמן ורגעים קטנים, ציטוטים וציוני דרך בקריירה, כשהכל מתגבש לכלל סרט דוקומנטרי מענג. ללקק את האצבעות.

נכון, אין טעם להשוות את המשאבים, אולי בכלל להשוות, ובכל זאת, אצלי ההשוואה התבקשה.

ועדיין, אמשיך לפתוח את מכתבי ה”ג’אז החם” שאקבל בימי קורונה אלה, מזיו בן, שיש לו היסטוריה מפוארת של עשייה בתחום הג’אז בישראל להתהדר בה:

הזמרת ג’וני מיצ’ל

את “שמיים” הוא ייסד עוד ב-1995. החברה מפיקה כיום את סדרות המוסיקה הבינלאומיות “ג’אז חם“, “ג’אז חם לילדים“, פסטיבל יפוג’אז ואת סדרת הדגל של האופרה הישראלית – “צלילי קסם עם ניצה שאול”.

החברה מפיקה גם את טקסי שרת התרבות וראש הממשלה, ומספקת תוכן תרבותי לחברות ועיריות.

זיו בן מכהן כמנכ”ל משותף ב-“שמים – הפקות בינלאומיות“, חברה לייזום והפקת אירועי תוכן תרבותי בארץ ובחו”ל.

ניגן סקסופון בלהקת הפופ המיתולוגית “גזוז“, בתזמורת הביג בנד של מל קלר, ובתזמורת הטיילת של תל אביב. כיהן כפאגוטיסט ראשי בתזמורת המלכותית ההולנדית באמסטרדם ובתזמורת הקאמרית הישראלית. מעבד מוסיקה להרכבים שונים בישראל ובעולם כמו “חמישיית תל אביב” ומנצח בהרכב “הברנשים של נגה”, ואף עיבד כבר יותר מ-100 עיבודים עבורם.

יזם והקים הרכבים מוסיקליים כמו: קבוצת מוסיקה נובה, אנסמבל ליאונרדו למוסיקת בארוק, נשפני התזמורת הקאמרית הישראלית, וכן כיהן כמנהל כללי של העמותות קבוצת מוסיקה נובה, האנסמבל הקולי החדש, תנועות אנסמבל למחול ועוד. בעל תואר Executive MBA במגמת ניהול מוסדות תרבות מאוניברסיטת ת”א ותואר ראשון מאוניברסיטת ת”א, האקדמיה למוסיקה, הפקולטה לאמנויות. כמו כן, למד מוסיקת בארוק באמסטרדם והשתלם בקורס לניתוח מערכות ותכנות באוניברסיטה הפתוחה. שירת כנגן בתזמורת צה”ל.

לימד מוסיקה ונגינה בעיריות: לוד, ראשל”צ, קריית אונו, מועצה אזורית אשכול, עיריית פתח תקווה וקיבוץ גבעת ברנר.

יזם הפקות במיוחד לבני הנוער וכן הלחין וכתב עבורן כמו: “חליל הקסם”, “ארבע העונות”, “השמינייה יוצאת לדרך”, “השמינייה בארץ הניגודים” ו”עולים כיתה” וסדרת “מצלולים” בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בת”א. ניהל את הקונסרבטוריון למוסיקה ולמחול באור יהודה.

זיו בן הינו מנהל פסטיבל ניו אורלינס בתל אביב.

אולי תאהב\י גם:

בלט “סקאפינו” בישראל – בין מחול לבידור

איטו אבירם

יש לך סיפור בראש? סדנאות כתיבה עם איטו אבירם

איטו אבירם

להקת המחול הלאומית של גיאורגיה Erisioni – וירטואוזים של שירה ומחול

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן