שורה תחתונה: אסיאתית משפחתית שמציעה חוץ מסושי עוד מגוון מאכלים גדול, מחירים בינוניים, שירות יעיל, מחוץ למסעדה ולקניון יש מקום לשיפור בחזות המוזנחת. בלילות נהפך המקום לפאב/באר עם אווירה וסוג קהל אחר לגמרי.
חיפשנו אוכל אסייתי באצבע הגליל, שהוא תמיד טעים, גם כשהוא לא, והוא תמיד לא יקר, והמגוון, בתפריט, תמיד בלתי אפשרי מרוב הצעות לשילובים ולסוגי אוכל, וכך קשה לבני המשפחה להחליט, אבל בסוף כולם אוכלים מכולם וזה הכי כיף. וכך הגענו לפרנג’ליקו ראש פינה.
למרות שהמסעדה נמצאת בקניון החאן, המסתתר עוד מאתיים מטר פנימה מהצומת, היא בהחלט מוכרת למקומיים ולאורחי הצימרים ובתי המלון. פעם אכלנו בה ומאד נהנינו. הגענו שוב, לא לפני ששמענו וקראנו על המקום דעות חלוקות, לשני הצדדים. היו שהגדירו את המקום כמסעדה מעולה והיו שטענו שהעובדה שהזכיינים התחלפו כמה פעמים פגעה במקום.
בשעת ערב מוקדמת של ערב שבת חיכתה לנו מסעדה עם שפע של מקום. החלונות הגדולים, התאורה והעיצוב כבר קצת מיושנים, ואנחנו זכרנו את המקום טיפה יותר “שיקי” ו”מעודכן”, אבל עדיין היה נעים בעין. לרגע שקלנו לשבת בחוץ, בחזית המסעדה, כי היה ערב נעים ורוח קלילה נשבה על פניה של ראש פינה, אבל מבט נוסף ברחבת החנייה המלוכלכת, במדרכות שלא היו מטופחות ובמבואותיו של הקניון שנראו מוזנחים, גרם לנו להעדיף לשבת בפנים.
התפריט הוא ספר אלקטרוני, אייפד מלא וגדוש בהצעות מזון. ידידותי ונוח. לא יכולנו שלא להיזכר בגימיק של המסעדה לפני חמש שנים – אותם מסכים ממוחשבים שפעם חיכו לסועדים על הקירות הצמודים לשולחנות.
המלצרית ששרתה אותנו היתה ידידותית, הפגינה ידע והכי חשוב – לא הציקה בכל חמש דקות עם השאלה הבלתי אפשרית: “טעים לכם?!” וכך שוטטנו לנו, מסיטים באצבעותינו את דפי התפריט המרובים, שביניהם: מאקי, פוטומאקי, בחרנו כמה מנות ראשונות שישביעו את הטעם הקולקטיבי. (אצלנו הנשים תמיד מעדיפות סושי והגברים תמיד מעדיפים מטוגנים אסייתים).
הזמנו גיוזה, והגיעו כמה גביעי בצק ממולאים שהבעיה העיקרית שלהם היתה, שהם נגמרו מהר מדי. לקחנו מרק אחד ששמו בישראל “טום יאם גאי” (46 ₪) שהיה תבשיל לא סמיך מדי (אנחנו דווקא מעדיפים סמיך), שכולנו נהנינו ממנו והיו בו: עוף, נבטים, בצל ירוק, עגבניות שרי, למון גראס, פטריות שמפניון, כפיר ליים, ג’ינג’ר, גלנגל וחלב קוקוס.
מחירן הממוצע של המנות הראשונות הוא בין 16 – 35 ₪, ובטווח הזה תמצאו שיפודי סלמון, קרפצ’יו סלמון, ירקות טמפורה, לחמניות באו במילוי בקר ועוף, יקיטורי ועוד…
המשכנו אל העיקריות.
הנשים, באגף הסושי, הזמינו “הירו רול” שהגיע חם עם מילויים של סלמון, בטטה, אבוקדו וגבינה צהובה. המנות היו מטוגנות בציפוי פאנקו, ללקק את האצבעות. על המנה הזאת השתלטה, כמעט לבדה, רומי, שסיכמה אחר כך: “אהבתי את המנה ואני אוהבת את המקום. הכל במידה, מוגש אסתטי, מבחינתי – מקום ממש מוצלח.
מנה נוספת הגיעה עם פילה סלמון בטריאקי, עם אטריות מוקפצות ומנה צדדית של פירה (85 ₪). לטעמה של אסנת הסלמון היה קצת שמן מדי, מה שהפך אותו, לטעמנו, לקצת טעים מדי…
המנות העיקריות המוגשות מהווק הן תמיד פיתוי גדול. קשה לעמוד בשילובים של איטריות מוקפצות או אורז נימוח שעליהם ערימה גדושה של ירקות מוקפצים, חזה אווז, פטריות מסוגים שונים וצ’ילי, ג’ינג’, למון גראס ומיני תבלינים. כל אלה מוגשים בשמות שונים כמו “הירוקה”, “המנצחת”, “החריפה” ובסך הכל יותר מעשר מנות שונות, שכולן נעות סביב ה- 50 ₪.
המנה שבעינינו היתה יותר טעימה מבין אלו שלקחנו היתה “Pאד וואן קאי נאא”, שהיה בה שילוב טעמים מעולה, אולי בזכות אטריות האודון עם החזה אווז המעושן, הבקר והעוף, הבזיליקום ורוטב הקפאו. (58 ₪).
חשוב להדגיש, כי יש בתפריט הרבה מנות צמחוניות וטבעוניות!
פרנג’ליקו ראש פינה היא חלק מרשת מסעדות פרנג’ליקו לאוכל אסיאתי עם התמחות בסושי, שלה סניפים ברמת ישי, בזיכרון יעקב, בחיפה ובירושלים.
מקור השם פרנג’ליקו, שנשמע כה איטלקי ממש איננו כזה. מתברר שבעלי הרשת, מושון, הוא זה שהגה את כל רעיון הרשת, וכל קשר בין המקום לבין איטליה נמצא בראשיהם של הסועדים בלבד.
המסעדה המשפחתית משנה לעת ערב את פניה ונהפכת לפאב/בר. צריך להגיע בלילה כדי לראות איך חובבי האלכוהול נהנים מהבר המרשים בעל 30 מקומות הישיבה שמתהדר במגוון רחב של משקאות אלכוהוליים, תפריטי יינות וקוקטיילים עשירים ומגוון בירות מהחבית.
יש עסקיות, ובערב יש Happy hour על מגוון רחב של משקאות. לסיכום – מקום מוצלח ושווה ביקור.
‘פרנג’ליקו’ קניון החאן ראש פינה. טלפון: 04-6060166 או: 9290 *
שעות פתיחה: כל השבוע וגם בשבת 00:00-12:00
מה כדאי לעשות בחופשה באצבע הגליל:
- מרכז קנדה הממוזג שבו בריכת שחיה מקורה, אולם החלקה על הקרח, באולינג וסרטים תלת-מימדיים.
- מרכז האקסטרים של לודג’ מנרה, כולל הרכבל, קיר טיפוס, טרמפולינות וקליעה למטרה.
- רכיבה עצמית בטרקטורוני “רייזרים” היוצאים מכפר בלום – מסלול מדליק ומפתיע, בין אצבע הגליל, הירדן ורמת הגולן.
- ביקור קיצי בחרמון. הכניסה חופשית, האטרקציות רבות וכוללות מסלולי גלישה על שקים, ברכבים ומסלולי הליכה בגובה ההרים. (בתשלום).
- בא לכם לעשות פיקניק משפחתי על גדת נהר החרמון, ב”סוף עולם” – הנה איך להגיע…
- נסיעה של חצי שעה אל העיירות הדרוזיות מסעדה, מג’דל שמס ובוקעתא, המציעות מסעדות, דוכני שוק ואווירת הרים אירופאית. שלבו את כל זה בהליכה בתוך יער אודם, יער אמיתי, חשוך ומסקרן, ליד העיירה בוקעתא וקנחו בסיור בעמק יעפורי, שבמרכזו ברכת רם, המכונה גם “עמק תפוחי העץ”.
היכן כדאי לאכול באצבע הגליל זהו הקישור אל כתבת התרשמות שלנו מ- 7 המסעדות, בתי הקפה ודוכני האוכל השווים יותר באצבע הגליל.
