פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-33, אשר יתקיים השנה בין 7-17 ביולי מכריז על על הסרטים הישראליים שיתמודדו בתחרות חג’ג’ לקולנוע ישראלי עלילתי ותחרות ון ליר לקולנוע ישראלי תיעודי– התחרויות היוקרתיות של הפסטיבל.
במסגרת התחרות לקולנוע ישראלי עלילתי יוענק הפרס הגבוה ביותר בישראל לסרט העליתי הטוב ביותר בסך 120,000 ₪ כמו כן , יוענקו פרסים בקטגוריות: סרט הביכורים, השחקן, השחקנית, הצילום, העריכה, התסריט, המוזיקה ופרס חביב הקהל.
בתחרות הסרט התיעודי הטוב ביותר יוענק פרס לסרט הזוכה בסך 35,000 ₪ כמו כן יוענק פרס לבימוי סרט תיעודי על סך 20,000 ₪
בתחרות וון ליר לקולנוע ישראלי קצר יתחרו 21 סרטים בקטיגוריות עלילתי , תיעודי ואנימציה.
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים מציע לילדים ולכל המשפחה: מתחם חדש – פארק קולנוע ייחודי בגן ווילף שלל חויות קולנועיות ואינטראקטיביות לילדים וכל המשפחה פארק הקולנוע יפעל בין השעות 16:00-20:00 בתאריכים 10-14 ביולי 2016
לראשונה בישראל, יוקם במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים פארק קולנוע המציע חוויה קולנועית אינטראקטיבית ובלתי נשכחת לילדים וכל המשפחה. המתחם יוקם בגן העצמאות ע”ש ווילף ובשעות הערב יהווה גם אולם הקרנות קייצי תחת כיפת השמיים בו יוקרנו מיטב סרטי הפסטיבל.
“סינמטק ירושלים פועל כל השנה במגוון אמצעים כדי לטפח את אהבת הקולנוע ואת הבנת המדיום בקרב קהל הילדים” אומרת נועה רגב מנכ”לית סינמטק ירושלים “אנחנו מאמינים שגם לילדים מגיע ליהנות מקולנוע איכותי ולכן יוצרים לאורך כל השנה אירועים מהנים ולימודיים לילדים. בפסטיבל מתקיימת תחרות סרטי ילדים בינלאומית שהשופטים בה הם חברי תא מבקרי הקולנוע הצעירים של הסינמטק, ילדים בני 11-12 שלמדו אצלנו כל השנה להבין סרטים וליהנות מהם, ובשנה זו, גולת הכותרת של החגיגה הקולנועית לילדים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, תהיה במתחם האינטראקטיבי החדש שיוקם במרכז העיר בגן ווילף ויאפשר לילדים לחוות באופן פעיל היבטים שונים של אמנות הקולנוע, ושל יצירת סרטים״.
מתחם הקולנוע לילדים ומשפחותיהם יזמין את מבקריו לתחנות המתמקדות באמנות הקולנוע. בכל תחנה יופיע הסבר על האפקט הקולנועי כך שהמבקרים יוכלו להבין את מנגנון היצירה וללמוד דבר או שניים על ההיסטוריה של הקולנוע ובפרט האנימציה:
ואלה סרטי התחרות:
תחרות חג’ג לקולנוע ישראלי עלילתי
“אבינו”
במאי: מני יעיש, תסריט: מני יעיש, מפיקים: מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום, ז’רום בלייתראק, משחק: מוריס כהן, רותם זיסמן-כהן, חיים זנאתי, אלון דהן
סינופסיס קצר: עובדיה רחמים הוא מאבטח במועדון “שמיים” . החלום הכי גדול שלו הוא להיות אבא . הוא מוכן “להרוג” בשביל זה.
עובדיה רחמים הוא המאבטח הכי חזק שיש ב”מועדון שמיים” – מועדון זמר מזרחי. הוא ואשתו רחל מנסים כבר 5 שנים להיכנס להריון, ואחרי שניסו הכל –אין הצלחה . במועדון מבלה מדי ערב עבריין קטן בשם שלום רוזנטל והוא רוצה שעובדיה יעבוד בשבילו כגובה חובות בשוק האפור, תמורת המון כסף . עובדיה רואה את ההצעה כהזדמנות להתחיל בטיפולי פוריות פרטיים ויקרים של אשתו. בתמימותו, הוא חושב כי ברגע שהוא יצליח להכניס את אשתו להריון, הוא יעזוב את העבודה המלוכלכת של רוזנטל . אך כשהרגע מגיע, רוזנטל רוצה ממנו משימה אחת אחרונה, שכוללת בגידה בחברו הטוב ביותר. עובדיה יצטרך להילחם על החלום שלו, למען עתיד משפחתו וחייו .
“היער שהיה”
במאי: גיא רז, תסריט:גיא רז, מפיק: גיא רז, משחק: ירון מוטולה, לירון וייסמן, מנשה נוי, מאיה מרון.
בדרכו ליום עמוס במקום עבודתו, מורי, איש משפחה מסור, אינו מודע לטעות הטראגית שעשה. “היער שהיה” נוגע בכשל אנושי בלתי נתפס ומעורר אימה.
“הרמוניה”
במאי: אורי סיון תסריט: אורי סיון, מפיק: מוש דנון, משחק: טלי שרון, אלון מוני אבוטבול, יאנה יוסף, עלי סלימאן
סינופסיס קצר : הרמוניה היא אדפטציה מודרנית לסיפור של שרה, הגר, אברהם, ישמעאל ויצחק, מספר בראשית. העלילה המלודרמטית מסופרת בעולם של תזמורת פילהרמונית של ירושלים, בה אברהם הוא המנצח הכל יכול, ושרה והגר נגניות נבל וקרן יער.
הרמוניה היא אדפטציה מודרנית לסיפור המקראי של שרה, הגר ואברהם ושני האחים, ישמעאל (בן) ויצחק, מספר בראשית. שרה העצובה היא נגנית הנבל של התזמורת הפילהרמונית של ירושלים, היא נשואה לאברהם, המנצח הכריזמטי של התזמורת. אין להם ילדים. כשהגר, נגנית קרן יער צעירה ממזרח ירושלים מתקבלת לתזמורת, עולמה של שרה מתהפך. בין שתי הנשים נרקמת חברות עמוקה. הגר מרגישה את מצוקתה האיומה של שרה שלא מסוגלת להביא ילדים לעולם, ומציעה להיות פונדקאית וללדת בשבילה תינוק מאברהם. הגר יולדת ועוזבת את התזמורת, ושרה שמגדלת את בן, כבנה מבלי לספר לו על אופן הגעתו לעולם, מתמודדת ביסורים עם הילד המוכשר והפראי שגדל להיות פסנתרן מחונן אבל חסר משמעת שמרגיש שמשהו בחייו לא אמיתי. כששרה מצליחה להיכנס להריון וללדת את יצחק, אברהם מחליט לחזיר את הגר לתזמורת. בן ויצחק גדלים כאחים אוהבים לכל דבר, אבל כשבן מגלה את האמת על זהותו, הוא מחליט לעזוב את הבית ולעבור לגור עם אימו האמיתית בעיר המזרחית. כשיצחק גדל, הוא זוכר במעורפל שהיה לו פעם אח, וברגע האמת הולך לחפש אותו. הרמוניה היא עיבוד נשי לסיפור המקראי, שלוקח את העימות ההיסטורי בין העמים לעולם מטפורי של מוזיקה קלאסית
“ירח בבית 12”
במאית: דורית חכים, תסריט: דורית חכים, מפיק: דוד מנדיל, משחק: יערה פלציג, יובל שרף, גפן ברקאי, גל תורן, אברהם הורוביץ
לני, בת ה21, חיה בבית ילדותה במושב ומטפלת במסירות באביה החולה, שמאושפז בבית חולים. ללני אין אף אחד מלבדו – אחותה הגדולה, מירה, ניתקה קשר עם המשפחה לפני שנים רבות ומאז חיה בתל אביב, שם היא מנהלת יחד עם בן זוגה, דורון, את מועדון הלילה הכי נחשב בעיר. לילה אחד מירה מתדפקת על דלת הבית במושב .המפגש המחודש בין האחיות פוער אצל שתיהן את פצעי העבר והן נאלצות להתמודד עם הנסיבות שהביאו לקרע ביניהן. לתוך היחסים השברירים ביניהן נכנס השכן החדש במושב – בן, נער מתבודד בן 16. לני ומירה עושות את הדרך חזרה האחת אל השנייה במסע התבגרות שסופו גאולה הדדית.
“להציל את נטע”
במאי: ניר ברגמן תסריט: ניר ברגמן, ערן בר- גיל, מפיקים: רינה שניאור, חיליק מיכאלי, תמי ליאון, אברהם פרחי. משחק: בני אבני, רותם אבוהב, עירית קפלן, נעמה ארלקי
סינופסיס קצר: בחייו של נטע חלה תפנית והוא מחפש את המסלול מחדש. סיפורו מסופר דרך סיפוריהן של ארבע נשים אותן הוא פוגש במהלך שנה בחייו לרגע מכונן, להן ולו. המפגש שלהן עם האישיות החשופה שלו משפיע על חייהן כמו שהן משפיעות עליו.
ארבע נשים, ארבע ימים, גבר אחד, שנה. כל אחד מאתנו עשה מתישהו פנייה לא נכונה ובחייו חלה תפנית, לעיתים הוא חי ממש חיים מקבילים ולעיתים הוא פשוט צונח. כזה הוא סיפורו של נטע. חייו לקחו תפנית, פנייה לא נכונה והוא מחפש את המסלול חייו מחדש. סיפורו מסופר דרך סיפוריהן של ארבע נשים אותן הוא פוגש במהלך שנה בחייו לרגע מכונן, להן ולו. ארבע נשים ישראליות, קצינה בצבא, נגנית צ’לו, עוזרת בית ומעצבת ניו יורקרית השבה לארץ. המפגש שלהן עם האישיות החשופה והפגיעה שלו משפיע על חייהן כמו שהן משפיעות עליו. אמנם הנשים שיפגוש בסרט ינתבו את חייו למסלול חדש או שאולי הן נקודות ציון בדרכו, אבל כל אחת מהן היא גם גיבורה בפני עצמה, גם מסלול חייה, מתישהו בדרך, עבר תפנית, גם לה יש סיפור. כל סיפור מספר יום בחיי הגיבורה, עומד בפני עצמו וצולם בעונה אחרת. יחד הם יוצרים תמונה רחבה ומרתקת על הורות ואינטימיות בעידן המודרני. כל הדמויות הן מראות אחת של השנייה, הסיפורים משחקים בניהם ושאלות העולות בסיפור אחד לעיתים נענות בסיפור אחר.
“מעבר להרים ולגבעות”
במאי: ערן קולירין, תסריט: ערן קולירין, מפיקים: אילון רצ’קובסקי, יוחנן קרדו ,יוסי עוזרד, ליסה שילוח עוזרד, גיא יקואל. מפיקים שותפים- מייקל וייבר, ויולה פוג’ן, דיאנה אלבויים, סבסטיאן דאלויי . משחק: אלון פדות, שירי נדב נאור, מילי עשת, נועם אימבר
סא”ל דוד גרינבאום, משתחרר מהצבא אחרי 27 שנים בשירות קבע,. הוא חוזר לביתו ולבני משפחתו מהם היה רחוק שנים ארוכות ומתחיל לעשות את צעדיו הראשונים בחברה האזרחית. כשחבר מציע לו להצטרף אליו לפעילות בחברה העוסקת בשיווק ערכות דיאטה, דוד רואה בהצעה הזדמנות לעשות את צעדיו הראשונים בעולם העסקים ולממש את עצמו. אבל ההחלטה אט-אט מסבכת אותו ואת בני משפחתו בסבך הכוחות האפלים והפתלתלים המושלים בחיים בישראל.
“שבוע ויום”
במאי: אסף פולונסקי, תסריט: אסף פולונסקי. מפיקים: סער יוגב, נעמי לבארי. משחק: שי אביבי, יבגניה דודינה, תומר קאפון, אלונה שאולוף, אורי גבריאל, שרון אלכסנדר, כרמית מסילתי-קפלן
בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר, אין לו עם מי לשחק פינג פונג והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. לעומת זאת, ויקי, אשתו, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל ומצפה שאייל ינהג כמוה, בדיוק כפי שהם סיכמו. אבל התוכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לבוא ולעזור לו לגלגל ג’וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו. במהלך היום שאחרי השבעה, ויקי ואייל יגלו שהעולם לא עוצר לאבלם של אף אחד אבל הוא כן מספק דברים אחרים שבשבילם שווה להמשיך ולחיות.
תחרות ון ליר- קולנוע ישראלי תיעודי
“אח שלי גיבור”
במאי: יונתן ניר, מפיקים: יונתן ניר, אנוש קסל, איתמר פלג,
צעירים ישראלים בעלי תסמונת דאון יוצאים עם אחיהם ה”רגילים” לטיול תרמילאים בצפון הודו. כל אחד מזוגות האחים סוחב איתו מהבית קונפליקט לא פתור הקשור באופן ישיר למורכבות שמביא איתו אח עם תסמונת דאון לתא המשפחתי. המסע המאתגר חושף את הקשיים ואת מערכות היחסים המורכבות השוררות בין האחים. על רקע נופיה הקסומים של ההימלאיה, בליווי מוזיקה מקורית של אהוד בנאי, מסע אל עבר פסגתו של הר הופך למסע אל תוך הלב. מסע של התקרבות והשלמה.
“בן גוריון, אפילוג”
במאי: יריב מוזר, מפיקים: יריב מוזר, יעל פרלוב, פטריק וינוקר וג’וליית גוז’ון
עמוק בארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ”מ של ראיון מצולם בן 6 שעות שמעולם לא הוקרן עם דוד בן-גוריון. השנה היא 1968, בן-גוריון בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות הממשלה. בעשור זה, מצא עצמו דוד בן-גוריון מחוץ למערכת הפוליטית של ישראל. הוא חי בבדידות, בביתו שבשדה בוקר, מתבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, עורך לעצמו חשבון נפש ומביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתידה של המדינה. לנוכח התקופה הקרובה המזמנת החלטות הרות גורל לעתידה של מדינת ישראל, יש בחזונו של בן-גוריון, השקפה ברורה ומפתיעה ביחס למציאות היום.
“גן ילדים”
במאים: ערה וחיים לפיד, מפיקים: אבישי פרץ, לוי זיני, חיים לפיד.
סינופסיס קצר: הקלות שבה יכולים אנשים לקעקע, בהאשמה נמהרת אחת על התעללות בילדים, חייה של גננת ובני משפחתה. וכיצד, מול הפורענות הזו, מתגלים אנשים בגדולתם, או בשפלותם, ואיך ממשיכה עלילת שווא להשפיע על חייהם של קורבנותיה והמעורבים בה, עשרות שנים לאחר שהוזמה.
רמת השרון 1992, גננת ידועה ומוערכת מואשמת בהתעללות קשה בילדי הגן. המאשימים: עוזרת הגננת ואחד ההורים, עורך דין במקצועו. קצינת משטרה שאפתנית מסתערת על המקרה ומוציאה עדויות מרשיעות מההורים. התקשורת “חוגגת” על הפרשה והלב נכמר על הילדים הרכים שנפלו טרף לגננת מפלצתית והגננת מושלכת למעצר בין זונות ונרקומניות. לאחר משפט ממושך הזיכוי המשפטי מוחלט וחד משמעי – ההאשמות הן עלילה. לעוזרת הגננת עבר פלילי, ועורך הדין גם הוא קשור לאירועים מפוקפקים שבעתיים יבוטל בעתיד מינויו למנכ”ל בית הנשיא קצב. 24 שנים מאוחר יותר, הגננת יוצאת מדי יום מביתה הצמוד לגן שאינו עוד בחזקתה ומשוטטת ללא מטרה ברחובות. בנה ובנותיה שליוו אותה לאורך כל הדרך חבולים נפשית עד היום. הורי הילדים שנסחפו בהאשמות חזרו בהם במשפט למעט אב אחד, ושכחו מכל הפרשה. לרובם אין מושג מה עלה בגורל הגננת שזוכתה, ואילו המעלילים שהחיים חייכו אליהם, רחוקים מחרטה.
“דימונה טוויסט”
במאית: מיכל אביעד, מפיקים: איילת קייט ואמיר הראל
סיפור חייהן של שבע נשים מצפון אפריקה שעלו עם משפחותיהם לארץ והתיישבו בדימונה בשנותיה הראשונות, שנות החמישים. בנות צעירות עם מזוודות עמוסות בשמלות, מחרוזות פנינים, תקליטים של אלביס פרסלי, פול אנקה וחלומות על חיים חדשים. זיכרונות ההתאקלמות בבתי הספר, הפגישה הראשונה עם ילדות פולניות, העבודה במפעלי הטקסטיל החדשים והבילויים בבתי הקולנוע ובדיסקוטקים בין משמרת למשמרת. בפתיחות נוגעת ללב שבע הנשים שוטחות את כאבי ההגירה וההסתגלות וחולקות את תובנות חייהן שחושפות מציאות שלא דובר בה עד היום.
“הקרב האחרון של פפה”
במאי: מיכאל אללו, מפיקים: סתיו מרון, מיכאל אללו
פפה אללו, (69) ממנהיגי השמאל-החילוני בירושלים רץ לראשות העיר כשהוא יודע שסיכוייו נמוכים, אך מאמין כי ההתמודדות שלו חשובה כחלופה אידיאליסטית למצב הנוכחי בעיר. בנו של פפה, מיכאל (32), במאי הסרט, מחליט לעזור לאביו במאבקו נגד טחנות הרוח. למרות הפערים העמוקים בין השניים, במהלך מערכת הבחירות הם מתחילים לבנות גשר פנימי ביניהם בניסיון לגעת אחד בשני.
“טהורה לעד”במאית: מאיה זינשטיין, מפיקים: מאיה זינשטיין, ג’ף ארבורן
סינופסיס קצר: עונה אחת בחיי קבוצת הכדורגל “בית”ר ירושלים” במהלכה מצטרפים אליה שני שחקנים מוסלמים מצ’צ’ניה. בואם מצית את הקמפיין הגזעני ביותר בתולדות הכדורגל המקומי ומאיים לטלטל את גורל חבריה עד אובדן שליטה.
“בית”ר ירושלים” היא לא רק קבוצת כדורגל ישראלית, היא מושג, אייקון, היא רעיון. בית”ר היא קבוצה יהודית במדינה יהודית עם קבוצת אוהדים הגדולה ביותר בארץ, וקבוצת הכדורגל היחידה בליגת העל שמעולם לא החתימה שחקן ערבי. בתחילת עונת הכדורגל של שנת 2012 בית”ר ירושלים מטפסת אל צמרת טבלת ליגת העל, עם סיכויים לא רעים לשחק באירופה. בעיתוי הזה הבעלים של הקבוצה, האוליגרך הרוסי הישראלי ארקדי גאידמק וסוחר הנשק, מודיע על צירוף שני שחקנים מוסלמים מצ’צ’ניה לקבוצה. התגובה לא מאחרת לבוא וארגון האוהדים הקיצוני “לה פמיליה” מכריז כי לא ייתן לשחקן מוסלמי לשחק במדי הקבוצה ויוצא למאבק. מהאופוריה של תחילת העונה ועד ההשפלה של להפסיד בכל משחק בית”ר ירושלים ושחקניה קרועים בין הדעות שלהם לבין תמיכה מתבקשת בחבריהם החדשים. השחקנים מצ’צ’ניה נעולים בבית מלון ומוקפים בשומרים וממתינים לרגע בו יוכלו לעזוב את ירושלים. אחת העונות הדרמטיות בהיסטוריה של מועדון הפאר הירושלמי הוא גם סיפורה של החברה הישראלית ומגוללת את האופן הטרגי בו גזענות הורסת קבוצת כדורגל ואת החברה מבפנים.
“פוטו פרג’ “
במאי: קובי פרג’, מפיקים: מוש דנון
פוטו פרג’ מגולל סאגה משפחתית מרגשת על עלייתם של עשרה אחים מעיראק שהביאו לישראל את מהפכת הצילום. פרג׳ זו גאולה. פרג׳ בילבול החל לצלם בבגדד בגיל 9 והמשיך בכך לאחר עליית משפחתו למעברה בפ”ת. בזכות כשרון נדיר ואמונה הצליח פרג’ לחלץ אותם מחיים קשי יום. הוא טיפס לצמרת עד שהקים עם אחיו את אולפני הצילום הגדולים בארץ תוך ניתוץ ההגמוניה האשכנזית בענף. שמו הפרטי הפך לשם המשפחה של האחים ולשם נרדף לצילום. אלא שמשהו השתבש. ״במקום גאולה פרג׳ הביא עלינו חורבן״ אומר היום אחד מאחיו. בן הדור השני, השחקן קובי פרג׳ יוצא למסע בניסיון לפתור את חידת התפוררות משפחתו, סיפור מצולם על משפחה מצלמת.
“הקרנות מיוחדות” – בכורות קולנוע ישראלי
“אל תוך הרשת האפלה” ( תיעודי) , בימוי צחי שיף, דוקי דרור
הצצה נבואית דרך מסע שמתחיל במערב הפרוע הווירטואלי של האינטרנט אך מקבל תפנית מפתיעה. “אל תוך הרשת האפלה” הופך את כל מה שחשבתם שידעתם על האינטרנט ועל הסכנות של העולם הדיגיטלי.
“חדרי הבית” (עלילתי), בימוי איתן גרין
אברם, קבלן בניין ירושלמי החליט לעשות מעשה ולהתקדם בחיים. הוא לוקח על עצמו עבודות גדולות יותר ואף מעביר את משפחתו: בנו, ואשתו, לבית גדול ומפואר יותר. על בית זה גאוותו, אבל הסיכונים הכלכליים הופכים לאסון. אברם לא מצליח לעמוד בפרויקטים שלקח על עצמו והוא מאוים על ידי נושיו. והגרוע מכל – הבית עומד להילקח ממנו. האיום מקרב בין בני המשפחה המתלכדים ונחלצים לעזרת האב.
“ילדי הסתיו” (עלילתי), בימוי איתן גפני
מתנדבת צעירה מגיעה לקיבוץ ישראלי ביום כיפור של שנת 1973, רק כדי לגלות שהאימה חזקה יותר מכל מציאות. מותחן מדמם עם מסר חברתי נוקב.
“מיומנו של צלם חתונות” (עלילתי) בימוי : נדב לפיד
י. צלם חתונות מתחתן עם כלה אחת, הורג כלה שנייה וחוזר הביתה
“חבר שלי, יניב” בימוי: מעיין שוורץ, מכללת ספיר (זוכי מענק קרן ברנשטיין לפרויקט גמר של סטודנט מצטיין)
יניב, 28, גר בקרית אתא עם הוריו. עם השנים הוא רואה כיצד חבריו הטובים עוזבים את הקריות, את אחותו הקטנה מתחתנת ועוזבת את הבית, את הקולגות שלו לקופירייטינג גדלים ופורחים בת”א, ורק הוא נשאר בבית, לבד, עם ההורים. בפעם הראשונה בחייו יניב רוצה להיות עצמאי באמת, גם אם מדובר במהלך שעלול לסכן את חייו. הסרט מספק הצצה אל החברות בין יניב למעין, בתוך שגרת חיים מורכבת, וינסה לחשוף את הניגוד המוחלט בין האופן בו החברה רואה את יניב, לבין האופן המודע, האופטימי ומלא חוש ההומור בו יניב רואה את החיים. מאבק תמידי בין הרצוי למצוי, בין הגוף לנפש ובין חוסר אונים לאופטימיות.
“כמו פרח לוטוס” בימוי אליה שוורץ, מנשר לאמנות (זוכי מענק קרן ברנשטיין לפרויקט גמר של סטודנט מצטיין)
סיפור על חמלה ועיוורון בתוך משפחה מפורקת, נגלה מנקודת מבטה החולמנית של ילדה בת 10.
הסרטים שנבחרו ל תחרות וון ליר לקולנוע ישראלי קצר
עלילתי
“Remove Tag” – בימוי: אמרי דקל- קדוש, (ביה”ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה) עומר עוקב אחרי חברתו לשעבר במסיבה בה היא מבלה עם בן זוגה החדש. תוך שהוא בוחן את הגבולות בין קרוב לרחוק, הוא מאבד שליטה ונאלץ להתמודד עם ההבנה הכואבת שעל אף אהבתו הגדולה אליה, היא איננה רוצה בו עוד.
“אימא של איה” בימוי: לי נחושתן, (ביה”ס סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב) . סיפורן של שתי נשים, נעמי ואיה, אם ובת החיות יחד תחת קורת גג אחת. כשגבר חדש נכנס לחייה של איה, נעמי תעשה הכול כדי למנוע מבתה לעזוב את הבית.
“זאב מבוית” בימוי: אלעד י. פרימו (המחלקה לקולנוע, הפקולטה לאמנויות “המדרשה” – המכללה האקדמית בית ברל) לאחר שראה את אשר ביקש להדחיק בכל ליבו, נלחם יעקב לשמר את גן העדן הפשוט שיצר לו ולבתו במושב, עיוור לכך שהוא עצמו מוביל להרס גדול אף יותר.
“לבד” בימוי: ענת מלץ (הפקה עצמאית) . רונה בת השנתיים עדה לתהליך הגירושין שעוברים הוריה. זהו סיפור על התפרקות המשפחה מנקודת מבטה של פעוטה.
“מבורכת” בימוי: פראג בנבניסטי (ביה”ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה)
זוהרה היא הכבשה השחורה במשפחה מרוקאית המנוהלת על ידי נשים. ביום ההכנות לטקס החינה של אחותה הקטנה והמוצלחת ממנה, זוהרה מחליטה לגנוב את הברכה המשפחתית לזיווג ומזל שניתנת בדרך כלל לכלה המיועדת.
“מושקי” בימוי: עליזה חנוביץ’ (ביה”ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה)
מושקי ושרי הן דתיות, עולות חדשות, שותפות, והחברות הכי טובות. כשמושקי נתקלת בבעיה רפואית מביכה, היא נאלצת להתוודות בפני שרי על החיים הכפולים שלה ולהעמיד את החברות שלהן במבחן.
“סונטה” בימוי: סברין חורי (ביה”ס סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב)
רקדנית סלסה ערבייה נמצאת בזוגיות עם רקדן יהודי. ההופעה הבאה שלהם מתוכננת להתקיים בהתנחלות, אך את הפרט הזה היא מדחיקה. כשהלהקה מגיעה למחסום הרקדנית שמבקשת להיות שייכת מבינה שלא משנה מה תעשה, היא לעולם תישאר “האחרת”.
“סרט קיץ” בימוי: עמרי לוקאס (ביה”ס סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב). אשדוד, קיץ, חם מאד, הים מזוהם, אחר הצהריים אחד, אמא ובן. תמונה דוקומנטרית של עיר ושל שכונה אך יותר מכל של עולם פנימי ומפורק של ילד עצוב ומתוסכל.
“עם הפנים לקיר” בימוי: אלמורק דוידיאן (בלאק שיפ הפקות סרטים)
סורני לא מוכנה להשלים עם העובדה שמשפחתה עברה לישראל. היא מסרבת לפקוח את עיניה, אוטמת בידיה את אוזניה ולא מוכנה לגעת בדבר. אמה של סורני, שמתקשה אף היא, מוצאת דרך בה שתיהן יוכלו להיפרד מן העולם אותו הותירו מאחור.
“שבתון” בימוי: משה רוזנטל (ביצת עין הפקות). מאיר, מורה להיסטוריה בשנת שבתון, נמלט מחיק משפחתו מרובת הנשים אל רחובותיה הריקים של חולון. מפגש מקרי עם תלמידיו לשעבר מעורר אותו רגשית וסוחף אותו ללילה של מרד נעורים ואחווה גברית.
“שלא יגמר לי הלילה” בימוי: זיו ממון (מנשר לאמנות). אליה בת ״שלושים כזה״ בהריון אבל זה עניין זמני. כמו כל לילה גם הלילה היא יוצאת לשתות, ועוד לשתות, ונראה מה יהיה, ממילא מחר הפלה.
“שן כריש” בימוי: אורן גרנר (עצמאי – גולדן סינמה ). לאחר שנים של נתק אורה מצטרפת אל בתה טלי לסדנת מודעות בלב המדבר בניסיון להתקרב אליה. ככל שהסדנה מתקדמת, צף ועולה מטען מן העבר והן נאלצות להתמודד עם השלכותיו בפעם הראשונה.
תיעודי
“בית האילמת” בימוי: תמר קיי (ביה”ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה)
בחברון ישנו בניין שננטש על ידי דייריו הפלסטינים, המכונה “בית האילמת”. בבניין נותרו להתגורר סאהר החירשת, יחד עם בנה היחיד בן ה-8, יוסוף. הסרט חושף את סיפורם יוצא הדופן, מסופר מנקודת מבטו של יוסוף, ילד כריזמטי שנע בין שני חלקי העיר השסועה.
“הסוף של אבא שלי” בימוי: אביבה צימרמן (ביה”ס סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב). אביה של אביבה התאבד 5 חודשים לפני שהיא חגגה בת מצווה.. מאז נהגה לחלום שהוא זייף את מותו כי מעולם לא ראתה את הגופה.
“טייק 3 ” בימוי: איילת בכר (עצמאי) . פליט פלסטיני חוזר ב-1969 לביקור בכפרו ההרוס ליד רמלה ומצולם לסרט תיעודי ישראלי. שלושים שנים מאוחר יותר, בסרט תיעודי אחר, פליט שוב מבקר בכפרו. בצירוף מקרים מדהים, מדובר באותו אדם. האם ניתן יהיה לצלם את סצנת השיבה בפעם השלישית?
אנימציה
“לה פאם קי שרש” / La Femme Qui Chercheבימוי: רננה אלדור. (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים). מסע בלשי לגילוי דמות נשית חבויה, מעין “אם קדמונית” בהשראת סבתה של האמנית וזיכרונותיה מעיר הולדתה אוראן שבאלג’יריה. הצופה חווה את המסע תוך כדי מעבר בארבעה חללים מיניאטוריים ביתיים.
“אולי רק ציפורי מסע יודעות” בימוי: דפנה אוודיש (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים). גיבורי הסרט הם אנשים-ציפורים, כאלו שעפו הרחק ממקום הולדתם. בסרט, שעשוי שילוב של אנימציה ווידיאו מודפס, שזורים סיפוריהם השונים כל כך, כאשר מה שמשותף לכולם הוא העובדה ששורשיהם נטועים בו זמנית בשני מקומות רחוקים.
“בסימן טוב” בימוי: טליה סבתו. (מכללת ספיר) . יפה, אלמנה בשנות החמישים לחייה מרגישה יום אחד שמשהו מתרחש בתוך בטנה. הגילוי מערער את חייה השלווים ומעמת אותה מול יש ואין, מציאות וחלום.
“הום” בימוי: דמיטרי ידרוב (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
תקציר: יחסים בין רודף לנרדף שמתחילים בנץ וארנב מתגלגלים באלימותם לאורך ההיסטוריה עד מלחמת העולם השנייה וטיבט, שם הם מקבלים הזדמנות מנזיר להפסיק את המרדף האלים.
“כמה רחוק, לא רחוק” בימוי: מיכל ואורי קרנות (עצמאי – טינדראם אנימציה)
מסע ויזואלי המאתגר שייכות אוניברסלית של בני אדם ללא גבולות, בזמנים בהם שנאת זרים, לאומנות וגזענות מרימים את ראשם.
“ראש” בימוי: סתיו לוי (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים). גבר עגום וקירח עומד על שפת הים ומחליט להפטר מראשו, אמנם להחלטתו השלכות מצערות.