שנה וחודשיים אחרי שפסטיבל הסרטים הצרפתי בישראל נאלץ להיכנע ל”פסטיבל הקורונה”, הוא יתקיים שוב, כך הכל מקווים, באולמות ועם קהל. אמנם במסגרת התו הירוק, ולצערנו ללא אורחים מצרפת, אבל פסטיבל כהלכתו. עם מיטב התוצרת הצרפתית.
היתה זו שנה קשה גם לקולנוע הצרפתי, בצרפת המשיכו בתי הקולנוע לפעול חודשים אחדים לתוך המגפה העולמית, עד שלפני מספר חודשים הם נסגרו עד להודעה חדשה ועדיין אין תאריך לפתיחה. התעשייה הצרפתית המשיכה לפעול, סרטים רבים מצולמים ומחכים לתורם .
סרט הפתיחה של הפסטיבל השנה “שלום ולא להתראות”, Adieu les cons של אלבר דופונטל, הוצג בבתי הקולנוע בצרפת במשך שבועיים בלבד עד לסגירת בתי הקולנוע. קבלת הפנים לסרט היתה נלהבת, הן מצד המבקרים שרבים העניקו לו חמישה כוכבים והן מצד הקהל, בתנאים לא פשוטים הצליח הסרט להביא לבתי הקולנוע בזמן קצר למעלה מ 700 אלף צופים. ובטקס הסזאר האחרון היה הזוכה הגדול כשקטף 7 פרסים, בהם לסרט, לתסריט, לבימוי ופרס מיוחד על פי בחירת תלמדי הכיתות גבוהות בבתי הספר התיכוניים.
“בשלום ולא להתראות” יצר אלבר דופונטל, יוצר הלהיט “להתראות שם למעלה” , שיר אהבה לקולנוע, הומור, רגש, טרוף, אהבת אדם, עיצוב מוקפד, צילום מרהיב סרט שיגרום לכם לצחוק להתרגש ובעיקר להתפעל. סרט אותו הוא מקדיש לטרי ג’ונס מיוצרי מונטי פייטון ומארח בו יוצר אחד של החבורה, טרי גיליאם. סרט שהוא כאמור שיר אהבה לקולנוע ולחיים. בסרט מככבים וירז’ני אפירה, אלברט דופונטל וניקולא מארייה שזכה בסזאר על תפקידו המבריק.
סרט הנעילה של הפסטיבל הוא , “נאום החתונה” Le Discoursסרטו של לורן טיראר, אורח קבוע בפסטיבלים הצרפתיים. ביחד עם השחקן הראשי בנג’מין לברן, שחקן הקומדי פרנסז’ , יצר טיראר מפגן קולנועי ומפגן משחק מרשים ביותר, מצחיק ומרגש. כשהוא מנסה להיכנס לראשו של הגיבור, אדריאן, ולנסות להעביר באמצעים קולנועיים מרהיבים את תחושותיו ופחדיו של הגיבור שהם התחושות והפחדים של כולנו, כל אחד שמרגיש לחוץ בארוחה משפחתית, שקיבל הודעה מבן או בן הזוג על חל”ת במערכת יחסים ומחכה לטלפון שיחזירו אותו לעבודה ורבים נתקפים בחרדה כשהם צריכים לשאת דברים בפני קהל. הסרט נבחר לתחרות הרשמית בפסטיבל קאן. ההקרנה בישראל היא סוג של בכורה עולמית כיון שהסרט לא הוצג עדיין על מסך גדול ועם קהל באף מקום בעולם.
ולשאר תוכנית הפסטיבל , נקרין סרטים שונים מן השנה האחרונה, סרטים דוקומנטריים, נקדיש מקום מיוחד לעשייה הטלוויזיונית הצרפתית ונקיים מחוות ליוצרים שהלכו לעולמם השנה
מבין הסרטים שיוקרנו בפסטיבל:
החמור המאהב ואני , Antoinette dans les Cévennes סרטה של קרולין ויניאך, שזיכה את כוכבתו לור קלאמי, בפרס הסזאר לשחקנית הטובה ביותר. קאלמי מוכרת לקהל הישראלי מתפקידה המשובח בסדרה 10 אחוז. הסרט הוקרן בגרסה המקוונת של פסטיבל חיפה וזו הזדמנות לראות את הסרט המקסים הזה על המסך הגדול
גם הבמאי מרק פיטוסי מוכר מן העונה האחרונה של הסדרה 10 אחוז, אותה ביים ואנו נקרין את המותחן שלו “כפי שזה נראה’, Les Apparences , בכיכובם של קרין ויאר והשחקן/זמר בנג,מן ביולי
הבמאית אן פונטיין ביקרה בארץ באחד הפסטיבלים ואנחנו את סרטה משטרה Police, בכיכובם של עומר סי ווירז’ני אפריה והשחקנית עמנואל דבוס גם היתה אורחת בישראל ומשתתפת בסרט Les Parfums הבשמים העוסק בתעשיית הבישום הצרפתית.
ארץ קטנה Petit pays– הוא סרט שנעשה על פי ספרו המצליח של הסופר הצרפתי אפריקאי, גאל פאי שגם יצא בתרגום לעברית, על גורלם של ילדים בני תערובת ברואנדה השסועה.
בשם האדמה Au Nom de la terre סרטו הראשון של אדוארר ברג’ו, היה הצלחה גדולה בצרפת ועוסק בבעיה כאובה בצרפת , מאבקם של החקלאים לשרוד. אך הוא בעיקר מפגן ענק של משחק של שני השחקנים הראשיים גיום קאנה והבלגית ולרה בטנס.
תחת שמי פריז Sous les étoiles de Paris סרטו של קלאוס דרקסל עם קתרין פרו עוסק בחיי חסרי הבית בפריז
סודות בחברה הוא הפעולה בין האחים ברונו ודני פודלידה, כשהראשון מביים, כותב ומשחק והשני משחק. ואליהם מצטרפת השחקנית הנפלאה סנדרין קיברלן הסרט היה חלק מפסטיבל קאן 2020
וכן סרטים נוספים.
ונחזור לשני סרטים שהיו אמורים להיות חלק מן הפסטיבל בשנה שעברה שמוצאים סוף סוף מסך
התקופה היפה בחיי , La Belle époque סרטו עטור הפרסים של גי בדוס, אחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע הצרפתי, סיפור אהבה מקסים וקולנוע צבעוני מרתק ומפתיע, דניאל אוטיי מרגש, פאני ארדן זכתה בסזאר על תפקידה ובצדק, ודוריה טילייה, הצרפתייה עם אב ישראלי פשוט זוהרת.
הבמאית הישראלית קרן בן רפאל, ביימה את הסרט הצרפתי/ישראלי “סוף האהבה” A Coeur Battant הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה. לצד השחקנים הצרפתיים ג’ודית שמלה אריה וורטהלטר ונעמי לבובסקי מופעים גם הישראליים ג’וי ריגר, אודיה קורן ונתן דטנר, וגם הסבא הישראלי הפרטי של אריה וורטהלטר.
זו יצירה מיוחדת המספרת בשפה קולנועית חדשנית סיפור אהבה והתפרקותה, המתרחש בין צרפת לישראל. הסרט זכה לביקורת נהדרות מן העיתונות החשובה ביותר בצרפת . והוצג בכל רחבי צרפת בין הסגרים
העשייה הטלוויזיונית בצרפת היא רבה, מיוחדת ומצליחה, רבים מאיתנו מכירים את 10 אחוז שהפך ללהיט בנטפליקס , ובראקו סדרת המתח שהוצגה בהוט, אבל העשייה היא רבה ומשובחת .
במסגרת הפסטיבל נקרין שני פרקים מן הסדרה שטח הפקר שיתוף פעולה ישראלי צרפתי ואמריקאי הסדרה מוקרנת בהוט אבל זו הזדמנות לראות אותה על המסך הגדול את הסדרה ביים עודד רסקין על פי תסריט שכתבו איתן מנסורי, עמית כהן, רון לשם ומריה פרידמן . ומשחקים בה מלני תיירי, פליקס מואטי וסוהילה יעקוב., שחקנית ילידת שוויץ שעושה קרירה יפה בצרפת
כמו כן נקרין את הפיץ’ אותו עשו יוצרי הסדרה ומפיקיו, כדי לגייס כספים להפקת הסדרה.
כן נקרין את חמשת הפרקים הראשונים מן הגרסה הצרפתית של “בטיפול”. הבמאים /תסריטאים אריק טולדנו ואוליבייה נקש, יוצרי מחוברים לחיים בשיתוף פעולה עם המפיקה יעל פוגל ישראלית הפועלת בצרפת, יצרו גרסה צרפתית ללהיט הישראלי. בהשתתפות קרול בוקה, פיו מרמי, מלני תיירי ובתפקיד הראשי פרדריק פיירו. וכיון שמדובר בשלושה יוצרים יהודיים הם מן הסתם בחרו שלדמות הראשית, המטפל יקראו, פיליפ דיין
בתחום הקולנוע הדוקומנטרי נקרין את המבט של ז’יל קארון Histoire d’un regard– סרטה של מריאנה אוטרו , הסרט עוקב אחרי הצלם שנפטר באורח מסתורי בגיל 30, הצלם שצילם שורה של אירועים היסטוריים בהם שחרור ירושלים. הסרט הוקרן במסגרת מקוונת של פסטיבל ירושלים ועתה הזדמנות לראות אותו על מסך הגדול
מחוות
נקרין את עדן Eden, סרטה של היוצרת מיה הנסן לאב משנת 2014 העוסק בסצנת מסיבות האנדרגראונד של פריז בשנות ה 90, עולם חיי הלילה עם סקס סמים ומוסיקת טכנו ומוזיקה אלקטרונית, זו מחוה ללהקת דאפט פאנק שהודיעה בפברואר השנה על פרוקה ואחראית על הפסקול של הסרט .
הסרט יוקרן גם במועדון התדר בתל אביב, וברדיו התדר יקידו תוכנית מיוחדת למוסיקה ברוח צרפתית, וברוח המוסיקה בסרט.
בנוסף לשנת הקורנה היתה זו שנה קשה במיוחד לקולנוע הצרפתי כיון שהוא נפרד מיוצרים ושחקנים בולטים רבים בהם השחקנים מישל פיקולי, קלוד ברסר, רובר חוסיין, מישל לונסדייל, גי בדוס, הזמרת קומיקאית אניי קורדי, הזמרים שחקנים ג’ולייט גרקו ,כריסטוף ואן סילבסרטה, הרקדנית שחקנית זי’ז’י זנמייר. הבמאית טוני מרשל והתסריטאי והפזמונאי ז’אן לופ דאבדי שיצר בין היתר את “האישה באדום” בגרסה הצרפתית והאמריקאית.