במשך כמה שבועות הצליחה אשתי לדחות בהצלחה את תחינותיה של בתי שהתעקשה להכין ביחד אתה ארוחת סושי. זה קרה אחרי שאני, בעוונותיי, ראיתי באתר גאדג’ט שופ ערכה של “אולטימייט סושי” להכנת סושי (85 ₪), והחלטתי שזוהי המתנה שבתי (בת ה- 11) תאהב במיוחד.
האמת היא שבשנה האחרונה שמתי לב שאכילת סושי החליפה, אצל בני הדור הצעיר, בצורה גורפת, את אכילת הפלאפל שאפיינה בעבר הרחוק את הארץ המזרח תיכונית הזאת. אמנם מעטים טרחו להכין פלאפל בבית, אולי בגלל מחירו העממי. אבל היי, אם יש ערכת סושי זמינה – מה הבעיה להכין את המעדן הבריא הזה במטבח שלך, במקום לטרוח ולאכול אותו באחת מאותן מסעדות אופנתיות, שיודעות להוסיף למחיר האורז, נתחוני הגזר, האבוקדו, המלפפון והפיסות הדג הזעירות גם את המיסים והארנונה, העיצוב והפרסום, המוסיקה והמלצרות שהן משלמות מדי חודש.
ראשית אציין שערכת הסושי זכתה להצלחה אדירה אצל בתי. שמחתה לא ידעה גבולות, ובמילים אחרות: היא רצתה להתיישב מיד ליד שולחן המטבח ולהתחיל להכין סושי. לקח עוד חודש-חודשיים עד שאשתי אספה את האצות הדרושות, ליקטה את פירורי הירקות, מצאה על המדף המתאים בסופר את האורז הדביק ואיתרה את הרוטבים ושאר העזרים ה”טכניים” שבלעדיהם יהיה טעמו של הסושי כמו של אורז בשר-ודם, כזה שרובץ בסיר שלכם במקרר ממש ברגעים אלה.
פתיחתה של אריזת “ערכת הסושי” על שולחן המטבח נהפכה מאירוע חברתי מרגש לדוגמא נהדרת להעפלה על הר גבוה. תחילה נראית הפסגה בטווח הישג, אך ככל שמתקדמים, כך היא נעלמת יותר בין העננים. השתיים מצאו את עצמן מול כמה חלקי פלסטיק המשתזרים זה בזה בדרכים ערמומיות ומסובכות להפליא. הוראות השימוש המצורפות בעברית הפנו אותן כל העת אל צילומי ההמחשה לשלבי ההכנה הנדרשים, אך אלה היו בגודל של בול ישראלי תקני. (אגב, מישהו זוכר צורתו של בול?).
בינתיים למדנו עוד כמה דברים על סושי. למשל: מקור השם “סושי” הוא ביפנית עתיקה , ומובנו – “אני מחמיץ”. בתקופות מאוחרות יותר קיבלה המילה משמעות של מאכלים המבוססים על אורז חמוץ. ברבות הימים הפך הסושי למאכל ל”אניני טעם” במיוחד בארצות המערביות, ולסמל סטטוס של ממש.
שיטוט מהיר ב”יו-טיוב” ומשחקי-מוח אינטנסיביים באפשרויות החיבור השונות בין חלקי הפלסטיק השחורים הביאונו, לבסוף, למציאת השיטה המומלצת להנחת האצה בתוך הערכה, להשטחת האורז בתוכה ומעליו דיפון ה”כל טוב”. כל זאת בטכניקה המזכירה את סלילת המשכו של כביש שש.
אגב, משום מה הסרטון הרלוונטי שאליו הגענו התרכז בצילום פניו של הטבח המדגים, במקום להתרכז באצבעותיו ובשימוש בערכה. לפני כן עוד נותר, כמובן, להכין את האורז בשיטה הנכונה שתשאיר אותו רטוב ודביק (זה, כמובן, אינו חלק מהערכה), לחתוך את הדג והצומח בצורה נכונה (סכין דווקא צורפה לערכה) ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ, ואז לחתוך לפרוסות, להגיר את הרטבים לתוך צלוחיות ולהזמין את המשפחה לסעודה.
הארוחה, שתוכננה לשעת צהרים מוקדמת, נערכה לבסוף כשבחוץ עטפה החשיכה את עצי הגינה.
היה טעים.
ערכה להכנת סושי: הערכה מכילה 10 פריטים שונים המשמשים להכנת 5 צורות סושי מיוחדות: תבניות להכנת סושי מסורתי עגול, מרובע קטן, משולש, בצורת לב, וכן מזלג סושי, מרית וסכין מקצועית עם ציפוי המונע הידבקות.
מצרכים להכנת סושי (מתוך אתר גאדג’ט שופ)• 2 כוסות אורז עגול • 2-3 כוסות מים (תלוי בסוג האורז) • 1/4 כוס חומץ אורז • 2 כפות סוכר • 1 כפית מלח
הכנת האורז: • שוטפים את האורז במסננת עד שעכירות המים נעלמת • מרתיחים מים בסיר עם מכסה, כשהמים רותחים מוסיפים את האורז ומבשלים על אש נמוכה לכ-15 דקות. (לחילופין ניתן להשתמש בסיר אורז חשמלי) • מסירים את המכסה, פורסים את האורז על תבנית/מגש ומכסים ביריעת בד כותנה לכ-15 דקות • מערבבים על אש נמוכה את חומץ האורז עם תערובת החומץ (ע”מ שהאורז יהיה דביק מעט) • מקררים את האורז
הכנת סושי באמצעות הערכה: • בוחרים את התבנית הרצויה • ממקמים את האצה בתוך התבנית ומוסיפים אורז סושי לתוך האצה שבתבנית עד מחצית הגובה. • נעזרים במרית על מנת ליצור שקע במרכז האורז • ממלאים את השקע בתוספות האהובות עליך ומכסים את התוספות בעזרת מילוי התבנית באורז • עוטפים את האורז בעזרת שארית האצה ולוחצים בעזרת הסוגר המתאים על מנת להדק את האצה על האורז. (טיפ: מומלץ להרטיב מעט מאוד את קצה האצה לסגירה טובה יותר של האצה). •חותכים את הסושי בעזרת הסכין בשקעים המיועדים לכך. (טיפ: להרטיב מעט את הסכין). •מוציאים את התבנית (משתמשים בסוגר המתאים על מנת לדחוף את הסושי כלפי מטה) • הסושי מוכן להגשה