נתחיל מהשורה התחתונה: קראתי את הספר בעניין ובמתח. עם זאת היו לי כמה הסתייגויות מדרך כתיבתו, מאמינות הגיבורים ומהתפתלויות העלילה, המקפצת אחוזת תזזית בזמן ובמקום. אני גם תמה על כך שאיני מצליח לזהות בוודאות מיהם ארבעת האבות. שניים אני מזהה על בטוח. עוד שניים? לא בטוח…
הספר מתחיל בחליפת מכתבים בין דייר בבניין מגורים תל אביבי ובין מהנדס העיר. חלק זה, דווקא בשל הלשון הבירוקרטית המתומצתת והזהירה, החושפת לאט לאט את הסיפור האמיתי המסתתר מאחורי תלונתו של האזרח על כך שהדיירת מעליו הרחיבה את מרפסת ביתה ללא היתר, הוא אולי החלק שהיה המפתיע ביותר מבחינתי.
בחלקיו האחרים של הספר מתפתחת עלילה שרובה כתובה בגוף שלישי זמן עבר, דרך כתיבה קלאסית, שעיקרה: וטרינר נפגש עם עיתונאי במסעדה. הפגישה נועדה לאפשר לווטרינר לחלץ מפיו של העיתונאי את העובדות המגלות כי אותו העיתונאי ניהל פרשיית אהבים במשך שנים ארוכות עם אשתו של הווטרינר, מתחת לאפו של רופא החיות. כתוצאה מאותה פרשיית אהבים נולדה בת, שהווטרינר היה בטוח, במשך שנות חייה הראשונות, שהיא בתו.
שיאה של העלילה דווקא איננו גורלה של האישה, אם הילדה, שהקורא לומר לדעת שהיא נהרגת בתאונת דרכים, אלא גורלה של הילדה, נירה, הנותרת יתומה מאם ומבת, וזאת אחרי שאביה מבין שהיא אינה בתו. הסופר מקפיץ את הקורא קדימה ואחורה אל ילדותה של הילדה הלא רצויה, אל נעוריה הקשים ואל בחרותה ובחירתה הייחודית, לאחר שמתבררים לה פרטי חייה.
למרות שהספר מותח ולמרות שנהניתי מקריאתו, הטרידה אותי הדרך שבה בנה הסופר את הדמויות המככבות בעלילה. למרות העיסוק הרב בדמויות, הרי שהן נותרות עלומות בחלקן הגדול. איכשהו איני מכיר שאני מכיר אותן כפי שהייתי רוצה, גם במובן החיצוני וגם מבחינת האופי שלהן.
האישה, היפה, הנשואה לווטרינר, דומה אמנם לג’קי קנדי, וזה מצוין לא אחת בספר. אבל תכונות נוספות שלה אינן מועברות בדרך כזאת שהן הופכות אותה למישהי מוכרת יותר. גם בתה, נירה הילדה, המתבגרת, הבחורה, חתומה לי, הקורא, מבחינה חיצונית. אמנם אביה הביולוגי מציין שהיא מאד יפה, וכנראה גם מזכירה את אמה, אבל שוב להיתלות בדמותה של ג’קי קנדי ולוותר על ניואנסים חשובים המייחדים אותה, וגם את אמה, מדמותה הטרגית של אשת נשיא ארה”ב?
התנהגותה של נירה, הבאה לביטוי בבלוג שהיא כותבת, אינה משדרת אמינות ומשדרת יותר, בדרך התבטאותה, כפי שבחר לעשות זאת הסופר, מנייריזם האופייני לגיל ההתבגרות, הגובל בסטריאוטיפיות.
ובכל זאת, גמאתי נתחים גדולים מהספר בזמן טיסה הלוך ושוב ללונדון. את מה שנשאר קראתי כבר בביתי, בערב שובי.
שם ספר: ארבעה אבות
שם מחבר: אמיר זיו
מספר עמודים: 313
שנת הוצאה לאור: תשע”ז / מרץ 2017
הוצאה לאור: עם עובד.