מאת: איטו אבירם
דוח מן הפנים/ פול אוסטר
ספר אישי ושונה ופחות קריא משאר ספריו. יש בספר יופי ואסתטיקה של כתיבה. אין עלילה, אין דרמה. ניתן לפתוח את הספר בכל עמוד, להמשיך משם וליהנות מאיכות הכתיבה. לא למי שמחפש ספר שיעצור את נשימתו. גודל חיצוני: קטן בכריכה דקה, קל לנשיאה בתיק.
על גב הספר: לאחר שבממואר יומן חורף תיעד פול אוסטר את חייו מנקודת הראות של הגוף, הוא ממשיך עכשיו ומביא דוח זה על התפתחות חייו הפנימיים. בסגנונו הישיר והאלגנטי הוא נותן תחילה ביטוי להשקפתו הילדותית, שראתה חיים מפעמים בכל חפץ, ומשם ממשיך לתיאור מודעותו הגוברת למציאות, ובין השאר לעוולות הקיימות בחיים האמריקאיים. כך נפרש לעיני הקורא המסע האינטלקטואלי, הפוליטי והמוסרי שהביא אותו משנות ה־50 היציבות לכאורה אל שנות ה־60 הסוערות והמסעירות. והוא מוסיף למסע המילולי הזה אלבום של תצלומים הנענה לאתגר האוטוביוגרפי בדרכים אחרות. הוצאה לאור: עם עובד.
המקום הכי טוב בעולם/ איילת צברי
מי שהיתה כתבת נוער ב”מעריב לנוער” של שנות ה- 80, נהפכה לסופרת ישראלית מוכרת דווקא בקנדה הרחוקה. זהו ספרה הראשון ובו סיפורים קצרים, העוסקים בהוויה הישראלית וכתובים בסגנון עיתונאי. הספר זוכה להצלחה רבה, זכה בפרסים, וגם הקוראים הישראלים שכבר נחשפו לו נהנים מקריאתו. גודל חיצוני: קטן בכריכה דקה, קל לנשיאה בתיק.
על גב הספר: מהו “המקום הכי טוב בעולם”? למרות מה שאנחנו מספרים לעצמנו על פי רוב, לא יכולה להיות תשובה פשוטה לשאלה כזאת. ואחרי שקוראים את אחד עשר סיפוריה של איילת צברי, ישראלית המתגוררת בקנדה וכותבת באנגלית, מפציעה ההבנה שהמקום הכי טוב בעולם הוא זה שמצאנו בו את מקומנו, זרים ושונים ככל שנהיה. סיפור אחר סיפור מפגיש אותנו עם דמויות, רובן נשיות, אשר חיות זהות חצויה או כפולה או מעורבת, בלית בררה או מתוך בחירה, ומתמודדות עם המבוכה התמודדות של כבוד.
זאת יכולה להיות הסבתא התימנייה מפתח תקווה שטסה לקנדה לראות את נכדה התינוק ונאלצת להתמודד עם ערכיה השונים של בתה החיה שם. ויכול להיות הנער המזרחי מרמת גן, שמדכא את דחפיו הפיוטיים כי אינם מקובלים על חבריו בשכונה, עד שאחותו מראה לו שאינם באמת נוגדים את זהותו. או הצעיר הישראלי שרק נוכחותה של חברתו הזרה מאפשרת לו להפשיר במשהו את יחסיו המנוכרים עם אביו.
ספר זה נחל הצלחה רבה בקנדה ובארצות הברית, זכה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית, היה מועמד לפרס פרנק או’קונור לסיפור הקצר ותורגם לכמה שפות. הוצאה לאור: עם עובד.
מחיר השתיקה/ ג’וזף פיינדר
ספר מתח שאינו מתיימר להציע ספרות “גבוהה”, ובו דמויות קצת סטריאוטיפיות, אבל הצליח לרתק אותי כבר מהשורות הראשונות. רובנו נוכל להתחבר בקלות לסיפורו של ריק, גבר שהיה מפורסם ועשיר ועכשיו הוא בודד ושבור כלכלית העולה על מטמון בלתי צפוי, שיכול לשנות את חייו. גודל הספר: בינוני. כריכה דקה.
על גב הספר: ריק הופמן בצרות. מי שהיה עיתונאי־חוקר שחצן ועשיר איבד את משרתו היוקרתית והידרדר לכתיבת רכילות במקומונים. עכשיו הוא מפוטר גם מהמשרה העלובה הזאת, ארוסתו עוזבת אותו והוא יורד לשפל המדרגה ועובר לגור בביתו הישן והנטוש של אביו, שמאושפז בבית חולים סיעודי לאחר אירוע מוחי. בעודו משפץ את הבית לקראת מכירה הוא מגלה בתוך גומחה בקיר משהו שאביו הסתיר שם ככל הנראה לפני שאיבד את צלילותו, והתגלית הזאת יכולה לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה — או להביא לסיומם.
טיפוסים מפוקפקים שאינם בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיהם מנסים להניח את ידיהם על ריק. תוך כדי מנוסה הוא מגייס את כישוריו כתחקירן ומגלה שאבא שלו, שאותו חשב לעורך דין אידיאליסט שהגן כל חייו על לוחמי זכויות אדם ועל מתנגדי מלחמת וייטנאם, ניהל למעשה חיים כפולים, משני עברי החוק.
ספר מתח קצבי, תוסס ומפתיע, כמיטב המסורת של ג’וזף פיינדר. ספריו היו כולם לרבי־מכר בינלאומיים, זכו בפרסים חשובים ועובדו לסרטים. בין היתר חיבר את פרנויה, המנכ”ל והשתלטות עוינת, שכולם ראו אור בידיעות ספרים. ידיעות ספרים | אפריל 2016 | מתח ופעולה | 261 עמודים.
נקדימון/ יוני עופר
האם זה ספר אוטוביוגרפי? אם כן, מדוע נכתב בגוף שלישי? כך חשבתי לעצמי אחרי שקראתי כמה פרקים מסיפורו של נער יפואי מהעדה הבולגרית, החובר אל אמרגן-בדרן בולגרי שמן, וולגרי ותאב נשים, וכך מפלס את דרכו אל עולם הבידור והחלטורה. העלילה בהחלט אותנטית ושפת דיבורו של הספר בגובה העיניים. אולם לדעתי הספר היה מעורר יותר עניין וסקרנות אצל הקורא, לו בחר יוני עופר לכתוב בגוף ראשון. חבל. גודל הספר: דק/בינוני, כריכה דקה.
על גב הספר: זהו סיפור התבגרות של נער יפואי צולע. הנער מתייתם מאביו ומיד יוצא לחפש את דרכו בעולם כבן בלי אב. עד מהרה הוא נופל לזרועותיו העבות של סימון נקדימון, אמרגן חלטורות בולגרי שאינו בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו. במשרד האמרגנות התל-אביבי הוא מתוודע לעובדות החיים בעולם המבוגרים ולחבורת המוהבטניקים, אנשי לילה בולגרים שחיים את הרגע ולועגים למציאות חייהם העלובה.
הנער מוצא אהבה ראשונה, כואבת ומבלבלת, ונע כל הזמן בין רגישותו הרבה ומצפונו לבין אטימותו של נקדימון, שמנסה להנחיל לו עולם ערכים נהנתני.
יוני עופר משרטט בשפה קולחת וברגישות רבה את עלילות הנער, שנקרע בין חייו ביפו הבולגרית והקרתנית לבין דיזנגוף הבוהמיינית של תחילת שנות השבעים. הנער חי בקונפליקט תמידי בין חייהם המפתים של המוהבטניקים ועולמם חסר התרבות לבין כמיהתו לאהבה שתחכה לו תמיד בזרועות פתוחות. הספר מתאר עולם שבו גיבוריו אמנם עזבו את הגטו הבולגרי בסופיה, אך טרם נפרדו ממנהגיהם, מדעותיהם ומהווי חייהם הצבעוני. ספר רגיש, מלא הומור ואירוניה דקה. ספר שיביא אתכם לצחוק ולדמע.
יוני עופר, פעיל בעזרה לנכים, כתב וביים מחזות, ביים סרטים דוקומנטריים, הנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. כתב את המחזות הבאים: “פוזה” – תיאטרון בית ציוני אמריקה. “פיל לבן מנומר” – צוותא. “צלילים” – פסטיבל ישראל. וכן הוציא לאור שני ספרים: “בממלכת הכמעט” – הוצאה עצמית. “תחתיות הכלב” – הוצאת אוגנדה. הוצאה לאור: נטבוק, ספרי צמרת.
פיורלה/ ענת משיח
הופתעתי מכתיבתה האיכותית והייחודית של ענת, חברת קיבוץ צאלים, שאיני מכיר ספרים נוספים שלה. הספר כתוב מזווית ראייתה של ילדה רגישה בעיירת פיתוח. תיאורים, דמויות, ריחות, תובנות, הכל נמצא כאן בשפע, אף כי העלילה מתגלגלת באיטיות, ולא תתאים למי שחייב לגמור את הספר בזמן הטיסה, למשל. גודל חיצוני: קטן, כריכה דקה.
על גב הספר: “לפעמים אני מרשה לעצמי לחלום שאנחנו גרים בבית דירות חדש בעיר, נגיד בקומה שלישית, שאין לי המון דודות משוגעות, שאנחנו אנשים רגילים. אני נבהלת מהמחשבה שהילדות מהכיתה יראו את סבתא בזדָאד שלה המשונה כל כך. ופתאום גם אבא, שתמיד נראה לי חזק, נראה עלוב בבגדים עם כתמי הצבע ובשפם שנעשה צהוב מרוב הרחת טבק. עם מי אני יכולה לדבר על ההרגשה הזאת. אני לא מרגישה ממש מפה ובטח שלא משם.”
פיורלה בשנה אחת מחייה – השנה שהיא נהפכת בה לאישה ומשאירה מאחוריה לא רק את הילדות, אלא גם כמה מתלאות ההסתגלות לארץ החדשה: את ההתנשאות, את הלגלוג, את ההצקות של בנות הכיתה. משפחתה עדיין לא התנתקה מנופי המולדת הישנה, גם לא ממנהגיה, ופיורלה כבר מעזה להסתכל קדימה אל מראות חדשים, שפה חדשה, חברה ראשונה, זרה כמוה, ואפילו חבר ראשון – צבר. בשום פנים היא לא תיתן לשנה הזאת להסתיים כמו שהתחילה.
ענת משיח, חברת קיבוץ צאלים, נותנת פתחון פה לילדה־נערה רבת־דמיון שמתלבטת בין סבתה וסיפוריה מצפון אפריקה, ובין הצורך להכות שורשים חדשים להתקבל ולהיות אהובה. הוצאה לאור: ספרייה לעם, עם עובד. תשע”ו / אפריל 2016
הבלונדינית שחורת העיניים/ בנג’מין בלאק (תעלומה של פיליפ מארלו)
האם בספר המתח הזה מנסה הסופר לחקות את סגנונו של ריימונד צ’נדלר ולכתוב עוד ספר בסדרת הבלש פיליפ מארלו? החלטתי להתעלם מההערה/הנחייה הזו על גב הספר, כי בעצם איני מכיר מספיק את הנפשות הפועלות, ובמקום זאת התחלתי לקרוא. ת’אמת? הסגנון קצת ארכני, התיאורים מפורטים, לעיתים מדי, הדמויות מאד סטריאוטיפיות: גיבור הספר הוא הבלש העונה על כל התיאורים שקופצים לכם בראש, ממש כשם שהיפהפייה שמולו גם היא מושלמת. ובכל זאת, העלילה גלגלה אותי קדימה, ובלי ציפיות מופרזות היה כיף להיבלע בסיפור. בוודאי אמשיך לקרוא מעבר למקום שהגעתי. (רבע הספר). הגודל החיצוני: בינוני, כריכה דקה, עטיפה מצולמת ומנקרת עיניים.
על גב הספר: בסגנונו הבלתי נשכח של ריימונד צ’נדלר, הסופר בנג’מין בלאק משיב לחיים את הבלש הקשוח, בתעלומה נוספת ברחובותיה האפלים של ביי סיטי, קליפורניה.
תחילת שנות ה־50, מארלו חסר מנוחה ובודד מתמיד, והעסקים חלשים במקצת. ואז לקוחה מופיעה בדלת: צעירה, יפהפייה, לבושה בהידור. היא רוצה שמארלו ימצא עבורה את המאהב שלה לשעבר, אדם ששמו ניקו פיטרסון, שנעלם יום אחד, כאילו בלעה אותו האדמה. מארלו מקבל עליו את החיפוש, אבל עוד בשלבים הראשונים הוא מגלה שהיעלמותו של פיטרסון אינה אלא חוליה בשרשרת אירועים מתעתעים ומטרידים. הוא נסחף אל תוך מערבולת אלימה של שקרים ופיתוי, נתקל במפתיע בכמה מהדמויות הבלתי נשכחות מעלילותיו בעבר, ועד מהרה הוא לומד לגלות על בשרו עד כמה רחוק תלך משפחתה העשירה של הלקוחה שלו כדי להגן על הונה.
רק בנג’מין בלאק, רב־אמן מודרני של הז’אנר, יכול להוציא תחת ידו רומן בלשי חדש של פיליפ מארלו, שיש בו כל הקסם והסגנון המיוחד של המקור, ובו בזמן הוא סיפור חד ורענן ממיטב ספרות המתח העכשווית. בנג’מין בלאק הוא שם העט של הסופר האירי הנודע ג’ון באנוויל. הספרים הרבים שפרסם בשמו זיכו אותו בפרסים שונים, ובהם פרס מאן בוקר לשנת 2005 על ספרו הים.
הוצאה לאור: ספרייה לעם (הקיבוץ הארצי) תשע”ו / אפריל 2016