בימים טרופים אלה, של מלחמות ואסונות טבע, של מגפת הקורונה שלא ממש רוצה לעזוב, ולנוכח ציור ״יום הדין האחרון״ של לוקאס ואן ליידן, אומן הרנסנס ההולנדי, נולדו בראשו של וקסמן דימויים שיצר בדיאלוג עם האומן. הוא מצא את עצמו, כמו איזה נרקיסיסט אינסטגרמי טיפוסי, חמוש בטלפון סלולרי, מצטלם על רקע שאול תחתיות וענני גן עדן, לפני סצנות אפוקליפטיות יותר ופחות, כמו כדי להוכיח לעצמו שאכן, היה שם. כך יצר סוג של סאטירה על המין האנושי בעידן הרשתות החברתיות, אבל כזו המנסה לקיים דיאלוג גם עם הנצח, עם הפחדים הבסיסיים, עם התשוקות ועם השנאות של כולנו.
ההתפעלות מהסיפור ״הקדוש״, מהמיתוס, מהמופע הדתי-רליגיוזי, על כל גלגוליו והקשריו, הם אלה שלרוב דוחפים את גלגלי היצירה קדימה, זו הספרותית וזו האומנותית. בנצרות למשל, זה קורה כבר בהתחלה, אצל ארבע האוונגליסטים של הברית החדשה, אלה שמבשרים, כל אחד ביצירתו, את הסיפור החדש, את ההתרחשות האלוהית הייחודית, על כל מרכיביה – אלה שמשמיטים דברים שהאחרים דווקא ידגישו, אלה שכמו ביצירה מוזיקלית מוסיפים עוד וריאציה כדי להטעין את המופע ברגש או בשכלתנות, ואלה שמבקשים לדייק את הסיפור הקודם, לפתֵח ולגבש את הגרסאות שהיו לפניהם.
אלו בעצם, על קצה המזלג, תולדות הנצרות, ובהקשר התרבותי המערבי – תולדות האומנות; תולדות הסיפור ותולדות האיקונה. אומנם היו דימויים ואיקונות רבים לפני המופע הנוצרי, אבל מהרגע שהחל, הוא קבע את ההירארכיה, את האיקונות, את הסצנות, את הסיפור, ואפשר לומר – את הצורה, את המופע הפלסטי.
זהו מרוץ השליחים של הספרות והאומנות, אוונגליסט העביר סיפור לאוונגליסט, אומן העביר ציור לאומן הבא אחריו, מהקטקומבות הנוצריות הראשונות ברומא, דרך דוּצ׳וֹ וג׳וֹטוֹ, ועד רמברנדט וגוֹגֶן. אפילו בעת החדשה אנחנו עדים למרוץ השליחים הזה, בגרסאות של אומנים על יצירותיהם של אומנים קודמים (פיקאסו שצייר מחדש את ״נשות אלג׳יר״ של דֶלקרוּאה, למשל, או פרנסיס בייקון שצייר מחדש את ״דיוקן האפיפיור אינוקנטיוס העשירי״ של ולאסקז ועוד רבים אחרים). כך מתגבשת תרבות, בעצם. וכך גם הגיע וקסמן, הנידח, אל הטריפטיך המונומנטלי של לוקאס ואן ליידן, ״יום הדין האחרון״; יצירה ששבתה את לבו בעצם ימיה של מגפת הקורונה. הוא ביקש ליצור דיאלוג עם התיאטרון של ואן ליידן, עם הדמויות שלו, עם הצבעים שלו; להביא אותו אל עצם הימים האינסטגרמיים האלה.
יוסי וקסמן הוא אומן, מעצב וסופר ישראלי. הוא הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאונים ובגלריות בישראל, עיצב ואצר תערוכות גדולות בישראל ובחו״ל, פרסם תשעה רומנים ושני ספרי ילדים בהוצאות הספרים המובילות בישראל, וזכה בפרסים ובמענקים. לרוב זכה וקסמן בביקורות טובות מאוד ובאהבת הקהל, ולא פעם ראו בו פורץ דרך כסופר-אמן להט״בי ישראלי.
וקסמן חי עם בן זוגו בכפר האומנים עין הוד, ומציג את עבודותיו בגלריה המרכזית ובמוזיאון ינקו דאדא בכפר.
https://www.facebook.com/yossi.waxman
https://www.facebook.com/Frishman46ArtSpce/
פתוח בכל ימות השבוע מהשעה 10:00 – 22:00