Image default
איפה לאכול במרכז מסעדות מרכז

מסעדה אסייתית מומלצת בשרון: מוג’ו בנתניה – אסייתית עם טוויסט

 

  רומי אבירם – אכלה, צילמה והתפייטה

 

אמא ואבא ישבו מולי, מוארים באור צהבהב ומעומעם. מוזיקה שקצת דופקת לך בראש התנגנה ברקע לצד קולות אנשים משוחחים בנמרצות בין ביס לנקישת סכין ומזלג, ביניהם מספר קטן של אמיצים שהתעקשו להיאבק בדים סאם החלקלק עם צ’ופסטיק. אני התבוננתי במלצריות שנשאו בידיהן מנות יפות למראה ושובלי ריח שעוררו את הרעב בתוך בטני.

קודם לכן, כשעוד חיפשנו היכן לחגוג, אמרתי להוריי שאני אשמח שנשב יחדיו במוג’ו שבנתניה. זאת מסעדה שמדי פעם אני חוזרת אליה, ישבתי שם לאחרונה עם חברה ולפני כמה שנים ישבנו המשפחוחה ביחד וזכרתי שנהנינו מאוד. אני אוהבת את הרגעים האלה כשפותחות את התפריט ובוחנות בקפידה את המנות. הבטן מתחילה לפנטז על הטעמים וכל מנה נראת מסקרנת. יש לי חברה שאוהבת להסתכל לפני על התפריט ולהחליט מראש מה היא תזמין. אני חושבת שזאת השמדה של טקס נפלא! טקס שבו את צוללת לסחרור של ריחות, טעמים וסיפורים ומחליטה, אחרי שספגת לתוכך את המוזיקה, האורות, ריחות המנות של הסועדים סביבך וכמה נידנודים בסגנון “נו תחליטי כבר אני גוועת ברעב!”- אילו מנות את תטעמי הפעם.

מוג’ו מציעה אוכל אסייתי, ישנן הקלאסיקות: דים סאם, באנים, מוקפצים, קארי ומגוון ססגוני של סושי וישנן כמה מנות יותר אמיצות ומיוחדות. המסעדה נמצאת במתחם Y סנטר ברחוב גיבורי ישראל בנתניה, לצידה מסעדות נוספות (המגוון משעשע – איטלקי, דייגים, חומוס, פיצה, בשרים וגולדה, (כמובן, גולדה חייבת להיות, גם אם אתה מת לטעום גלידה אחרת, שהרי – פינת רחוב נטולת גולדה היא אינה פינת רחוב.)

חלל המסעדה מרגיש כאילו נכנסים לסצנה מסרט אמריקאי שרגע חשוב הולך להתרחש בו. משהו בעיצוב הכהה, באורות הצהבהבים והמנצנצים, בתנועה שנראה שכל הזמן מתרחשת לה, במוזיקה הדומיננטית ובאנשים שמגיעים לבושים בבגדים שנקנו לרגעים חגיגיים וסוף סוף הם נשלפים עמוק מהארון- כל אלה יוצרים אווירה תוססת של סרט מתח.

ישנם כמה מפלסים למסעדה, הבר שוקק חיים ועטוף בזוגות שנהנים להם מישיבה אחד לצד השני ובצפייה במופע הבידור של הברמן משקשק ומרקיד את הקוקטליים המפנקים שלהם. ישנו חלל של שולחנות גדולים יותר, ומקום גבוה יותר שצופה על הבר ועל שאר השולחנות, שם אנחנו ישבנו.

מוג’ו נתניה: סושי

אני מצאתי, לאחר שישבתי במסעדה עם כמה סוגים של אנשים בגילאים שונים, שהקצב והאווירה שבה יותר מתאים לחברה מגיל 12 ומעלה, וה”ומעלה” יכול להגיע הרחק. אני מאמינה שישנם ילדים שהמסעדה תגרה את חושיהם והם ירגישו בלב העיניינים, אבל כשמחפשים ערב רגוע ושקט במסעדה חמימה, זאת פחות הבחירה המדויקת.

נראה שחבורות של חברות טובות נהנות לשבת במסעדה, לדסקס על החיים, לנגוס בסושי מפוצץ טעמים וללגום מקוקטליים צבעוניים. לידם גם חבורות של גברים, נהנים מאותם הבטים. ישנן גם משפחות, משפחות עם בני נוער והרבה זוגות בסביבות גיל ה- 40 לחייהם (הם בעיקר יושבים על יד הבר).

חייבת להודות: כל מנה שהזמנו הייתה טעימה, מעניינת ונעימה לחיך. הכמות הייתה מספקת ונדיבה והמנות הרגישו אסייתיות עם טוויסט. זאת מסעדה ששום מנה שתזמינו לא תהייה נפילה מרסקת, ובאותה נשימה אולי לא תהיה “ואו” אדיר.

מוג’ו נתניה: סושי 1

התחלנו את הארוחה עם שני קוקטליים טעימים, אחד חמצמץ יותר והשני מתוק כל כך, נתפר בדיוק בשביל אהבתו העמוקה של אבי לדברי מתיקה.

פתחנו במנה של שישה דים סאמים נימוחים, גדולים וטעימים. (האחד ממולא הפטריות והסוג שמולא בבקר מפורק היו טובים במיוחד). אכלנו גם מנה שהמליצו עליה מאוד במסעדה, שמה “טאמרי סושי”- מנה של ארבעה כדורי אורז עטופים בטונה וחזה אווז. הורי חשבו שהיא הייתה מוצלחת, לטעמי היא הייתה טעימה אך קצת שקטה מדי בעוצמת טעמיה.

אמא חשבה (בחוכמתה) שלארוחה שכזאת יועיל סלט פראשי בצד. אז הזמנו סלט “באן באן צ’יקן” אבל וויתרנו על הצ’יקן כי רצינו אותו רענן. הוא הגיע גדול, ירוק ושמח, מלווה ברוטב חמאת בוטנים שבמפתיע לא הכביד על רעננותם של הירוקים.

מרק שהוא ארוחה: טום יאן

לאבא שלי יש עניין שכל ארוחה, בחורף בקיץ וביניהם, תתחיל במרק. הוא עד כדי כך מסור לקטע הזה, עד שבימים בהם אמא מתנגדת לבשל מרק ריחני וטעים, הוא (ובאמת קשה לי לכתוב זאת) שולף מהמגירה התחתונה מרק…כזה מתוך שקית… מוסיף מים רותחים ולוגם אותו בהנאה גמורה.

החשיפה של האקט הזה קרתה על מנת שאוכל להוביל אתכם לכך שגם בארוחה הזאת הוזמן מרק, כמובן. “טום יאם פירות ים”- מרק מאוד גדול ועשיר. כולנו נהננו ממנו ואפילו נותר עוד בקערה העמוקה. מרק הטום יאם זאת דוגמה מדויקת לאיכות של המסעדה. זה מרק שהוא קלאסיקה ולרוב הוא באמת טעים (טעמי ים, חלב קוקוס ואטריות, קשה ליפול עם שילוב כזה). אבל במוג’ו הקלאסיקה נעשתה עם טוויסט, הטוויסט לא היה נראה לעיין או התבטא בדרך יצירתית, הוא פשוט היה העובדה שהטעמים הרגילים היו טעימים, מדוייקים ועשירים. ציר הדגים היה דומננטי, כך גם השרימפסים והקלמארים שנכחו בכמות נדיבה.

נודל’ס מעושנים עם מיני בשרים

ואז, כשבטנו של כל אחד מאיתנו מאותתת שהמקום בתוכה הולך ונעשה צר יותר ויותר ושזמננו קצוב, העדפנו להשתיק אותה בהחלטיות, והמשכנו הלאה. מוקפץ באווירה מעושנת הונח על השולחן עמוס הרטבים. “ספייסי MOJO” שמו. אטריות ביצים עם שרימפס, ירקות והכוכב שגרם לכל המנה להוביל אותנו לישיבה מסביב למדורה חמימה, חזה אווז. המוקפץ הזה טעים לחיך, אך לא מפציץ. מנות הסושי, לעומתו, שהגיעו גם הם לשולחן, היו מפציצות!

סושי מפצפץ חיך

מזמן לא התענגתי ככה על ביס מרול סושי. הרול שהוציא צליל של “קליק” בינו לבין הסובבים לשולחן היה “SHRIMP COCO” רול מלא בטעמים, צבעוני, נימוח ומיוחד. רול נוסף שהיה מעניין, טעים וחצוף היה “ספייסי טונה” שעל פני הנייר הינו רול פשוט וקלאסי, אך טעמיו היו קופצניים, אמיצים ושמחים. הזמנו גם רול נוסף שנחשב גם לאהוב על אורחי המסעדה אך הקסם המיוחד לא קרה איתו, הוא נשאר רק טעים, בלי הניצוץ. שמו “לברק ביט רול”.

קינוחים

לקינוח (למרות שבשלב הזה הבטן שהשתקנו לפני כמות ביסים מרשימה, התחילה לאותת באורות בוהקים שאפילו לא פירור נוסף יכול להשתחל לתוכה. אך כמובן ששוב התעלמנו מתחנוניה) – הזמנו את ה”ספרינג רול תפוחים” שהיה קינוח מדהים! טעים, שמח, עשיר, מנחם וגדול. הבטן לא הייתה מבסוטה אבל הנפש רקדה לה.

חלקנו גם גלידה שהם עושים במקום “פיסטאצ’יו” שמה, טעימה, אחלה פיסטוקים מתפצפצים, אבל לא מענגת כמו הספרינג רול שהוגש גם הוא עם גלידת שמנת של המקום.

קוקטייל

הארוחה הייתה טעימה, משביעה ומשמחת. המסעדה משרתת את האנשים שמחפשים אוכל אסייתי מיוחד יותר ממה שלרוב טועמים ובמחירים שתואמים את מה שמקבלים.

יאמר לזכותה של המסעדה שישנו מבחר של מנות טבעוניות וצימחוניות. לא הרבה כמו שהייתי משתוקקת שיהיו, אבל בהחלט ישנן אופציות טובות וטעימות. אני הייתי ממליצה מאוד על “וון-טון פטריות” שהיה נהדר בין אם אתן טבעוניות ובין אם לא, ועל ה”JAVA MUSHROOM” לאוהבי הפטריות. מנה עמוקה בטעמה, מיוחדת ושונה. המלצרית שלנו, שחף, הייתה מקסימה והייתה לה תשובה לכל שאלה שלנו, אז גם האווירה והקשר עם המלצרים היה נעים ומספק.

אחרי שעתיים וקצת של בילוי ערב לחך ושמח, גילגלנו את עצמינו נפוחי-בטן ומרוצים לעבר המכונית. ביציאה הסתבכנו עם המכונה של התשלום שרצתה ארבעה שקלים בודדים כי חרגנו במעט מעל השעתיים חינם. וכך,    לצלילי הצפירות חסרות הסבלנות של הנהגים שכנראה פחות נהנו מהערב שלהם, יצאנו לדרכנו הביתה.

מסעדת מוג’ו –  גיבורי ישראל 17 א.ת פולג, נתניה.  להזמנות התקשרו : 0723946931  שעות הפעילות: א’-ש’ 12:00 – עד אחרון הלקוח | ארוחות עסקיות: א’-ה’ 12:00 – 17:00

אל עוד מסעדות מדליקות בשרון שעליהן כתבנו ב”התרשמות”.

אולי תאהב\י גם:

מלון ענבל מציע: יום כיף בירושלים

איטו אבירם

סושי-בר בזל – מסעדה יפנית בתל אביב

איטו אבירם

מסעדת “הבית” בעין חוד – אוכל ערבי מקורי, הרים ונוף

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן