השורה התחתונה: המלון מומלץ לחופשה זוגית למי שרוצים לקבל יותר תמורה בפחות כסף. מצאנו שם הרבה תיירים, הרבה רוסים, ומקדש לפינוקי הגוף בעיצוב מרוקאי. את האוכל לא תמיד אהבנו, אבל בסך הכל נהנינו מאד.
בעונת המעבר, וביחד עם הציפורים הנודדות, החלטנו גם אנו לנדוד אל ים המלח, אל אחד המלונות היותר קטנים ומפנקים שקיימים במקום. נסענו דרך ערד, ולקח לנו בדיוק שעתיים, לא כולל הפסקה לקפה בצומת שוקת, בבית קפה סגפרדו המחודש. באמצע הדרך התחילה סופת חול מדברית, שנהפכה למטר טיפות עבה. היה נפלא לנסוע במדבר במזג אוויר סוער, ולחשוב על חדר נעים, ספא מענג ובית מלון מפנק שמחכה לנו בסוף הדרך.
ים המלח נגלה לנו בצבעי טורקיז מהפנטים שלא הכרנו עד כה. היה זה השילוב של השמיים, שהיו מכוסים בשמיכת עננים והשמש, שאיכשהו שלחה קרניים אלכסוניות ספורות שנגעו בנוף וצבעו אותו למעננו במכחול עדין. מלון “ספא קלאב” צמוד למלון אואזיס, ושניהם שייכים לרשת “פרימה”. אנו זוכרים את “פרימה לטובה” מבתי המלון שלהם באילת ובטבריה. בביקורנו הקודמים הם בהחלט התאמצו יותר בשבילנו והיתה הרגשה של מלון המציע שירותים של חמישה כוכבים בגוף של ארבעה.
החדר היה פשוט אבל נקי. התאכזבנו קצת לגלות שהחלון הפונה אל הנוף המקסים של ים המלח הוא קטן יחסית. היה אפשר בקלות להכפילו ואף לשלשו, ובכך להכניס את המראה נורא ההוד אל תוך החדר. אבל זה כבר עניין של ארכיטקטורה, שדווקא הצליחה בכל הקשור לכניסה המקורית למלון. עם זאת הופגנה מנה של רוחב לב במה שהמתין לנו בחדר וכלל: טלוויזיות LCD, חלוקים, נעלי בית, עיתון יומי, סלסלת פירות ובקבוק מים, מייבש שיער וכספת אישית. ירדנו ללובי במעלית ישנה אבל נאמנה ונקייה, ושמחנו לגלות כי העישון אסור במלון וכן השימוש בטלפונים ניידים. עוד שמחנו לגלות שבלובי המעוצב והמעניין למראה יש המון פינות שניתן בם לשבת וללגום תה מבר החליטות המפואר, שהפך גם אותנו, מכורי קפה שכמותנו, לשוחרי תה לכל ימי החופשה. כמו כן שמחנו לגלות שהאינטרנט חינם, והמלון לא מנסה לסחוט מאיתנו כסף נוסף על הזכות להישאר מחוברים אל העולם.
הריח החריף, שעמד גם בחלק מהלובי, הוביל אותנו אל חדרי הספא ובריכות מי המלח. גילינו ממלכה מפוארת בסגנון מרוקאי, שהיו בה בריכות גופרית, ג’קוזי, חדרי סאונה ומקלחות. המקום לא עמד כך סתם. זה היה לבו של המלון, לפחות מבחינת האורחים, שחלק גדול מהם תיירים מרוסיה. היה מעניין לפגוש אותם תחילה כפי שהם נראים באמת – חפים מאיפור ומבגדים, עירומם מכוסה חלקית בבגדי ים, כשהם רובצים במים השמנוניים, מתקרצפים בחמאם, מפקירים גופם לידי המעסים המיומנות או סתם בוהים בנוף מכיסאות הנוח.
מאוחר יותר פגשנו בהם שוב בחדר האוכל. הפעם הם היו מפורכסים, לבושים במיטב מחלצותיהם, מסורקים ומדיפי ניחוחות בושם. הסיפור עם האוכל היה מעט יותר מסובך. הוא בהחלט היה מגוון, וגם מעט שונה. אך כנראה שצוות המטבח התאים אותו לחיכם של התיירים, שאיננו בדיוק החך שלנו. עם זאת, לא ממש אהבנו את מנהל חדר האוכל, שהצליח לשלב חיוכים מרצים וגינוני טקס מופרזים, ביחד עם התעקשויות מוזרות ביחסו אל האורחים הממתינים למציאת מקום ישיבה.
ארכיטקטורה אחרת
האמת? לא היתה סיבה לעזוב את המלון, וביקור קצר במלון התאום – אואזיס, שכנע אותנו שעדיף כאן, בלי המולת משפחות וקולות ילדים. לעומת את טיולים רגליים שערכנו לאורך החוף, ועל הטיילת של אזור בתי המלון, התברר כמענג ביותר, בעיקר בגלל מזג האוויר שלא הפסיק להפתיע. חשבנו על אפשרות לעשות הליכה רצינית יותר במסלול אחד מנחלי האכזב הגולשים מהרי יהודה, אבל פינוקי המלון והאינטימיות של החדר גברו בקלות, ואנחנו שמחנו להפוך את החופשה לחופשה של פינוק ובטלה מענגת, כשאנו עושים שימוש בספרי הקריאה שלקחנו ובפינות השונות שבהן יכולנו לשבת במלון ולראות את הנוף האנושי הבינלאומי פוסע לפנינו תלפיות…
מלון ספא קלאב ים המלח – עין בוקק. טלפון: 08-6688000 oasisds@prima.co.il