מאת יוכי שיין
הארי הולה הוא בלש בחופשה. הוא נמצא בהונג קונג שם הוא מתמכר לסמים ואלכוהול. הוא רצוץ נפשית עקב פרשיה שפענח, ‘איש השלג’ שמה, במהלכה אשתו ובנו נרצחו.
הסיפור פותח בסיפור רצח מפורט ומכוער במיוחד. ממשיך ברצח נוסף ובבלשית שמגיעה להונג קונג ומאתרת את הארי הולה כדי שיחזור ויצטרף לצוות החוקר את האירועים. הארי מסרב, טוב לו להתבוסס בזוהמת מאורות האופיום כל עוד זכרונו מטושטש. הבלשית קאיה משכנעת את הארי והם חוזרים יחד לאוסלו.
הארי הוא בעל כישורים מיוחדים מאד. הוא נגמל מהסמים במהירות הבזק, הוא בעל זיכרון פנומנאלי, הוא יודע לחבר קצוות ופרטים אל מתווה של אירועים, ולצרפם אל תוך הפאזל של פרשית הרצח.
כמובן שתוך כדי פענוח הרצח מפקדו של הארי חותר תחתיו על מנת שיוקרת הגילויים וההתקדמות בחקירה לא יפלו בחיקו של הארי. באותה העת גם אביו של הארי מאושפז בבית החולים על ערש דווי. מה שתולש אותו מדי פעם מרצף החקירה.
אני קוראת בלשים וספרי מתח זה שנים רבות. מעטים הספרים שהתעקשתי לסיימם בניגוד לנהיית נפשי. הספר פיזית נושא מעל 600 עמודים, דבר שגרם לי לדלקת חריפה בכף יד ימין. בנוסף התקשיתי לעקוב אחרי כל המעורבים בחקירה עם השמות הנורווגיים.
אם חושבים על זה – טלה-נובלה במיטבה… מאד לא אהבתי את הספר, והתפללתי שייגמר כבר הסיפור הנורא הזה.