איטו אבירם

חופשה ב”סובב כינרת”: חופים מומלצים, מסלול בנחל ומסיבת בריכה במלון “נוף גינוסר”

הצימר בישוב לבנים, מסעדת תנורין, חוף בורה-בורה, מעגן עדן, נחל עמוד והטיילת בטבריה. אייל שמי בילה יומיים אינטנסיביים ליד הכינרת האהובה, התרגש, התאכזב אבל נשבע לחזור.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

“נוף גינוסר”: הכינרת נושקת למלון, יש גם בריכת שחיה אבל הכי שווה – כרי הדשא, הנוי והעובדה שהמלון הוא חלק מהקיבוץ על שביליו ופיתוייו.

התרשם וכתב: אייל שמי

הכנרת החזירה לעצמה את הצבע עם החורף הגשום האחרון, תענוג לנסוע על כביש סובב כנרת ולראות את המים הכחולים עולים גבוה קרוב לחופים. הנחלים גם הם זורמים בשצף קצף. בהמשך נספר לכם על נחל עמוד שגם הוא הפתיע והנביעה בו נמשכת בשיא הקיץ, אפילו בימים אלה.

אבל לפני שנגיע לנחל, נספר לכם שהתארחנו בערב הראשון במלון נוף גינוסר המטופח, סביב לבריכה קרוב לשפת הכנרת. אותו הערב נערכה מסיבת גאלה גדולה ומושקעת בצבעי כחול לבן. נוף גינוסר הוא אחד מהמלונות הותיקים סביב הכנרת. המלון מציע אווירה מיוחדת, הרבה כרי דשא, גינון ונוי, ומרכז פעילות שתי פסיעות שמציע מגוון כלי שייט וחוף מקסים. (הקליקו אל כתבת התרשמות מחופשה בנוף גינוסר).

האוכל הוגש בבופה משגע ומגוון החל מפיתה במילוי שווארמה צמחית, שרק בזכות שלט קטן, הבנתי שמדובר במאכל צמחוני, דרך שולחן סושי, שיפודי פרגית מצוינים וקינוחים צבעוניים ולשמחתי לא מתוקים מדי.

הבריכה הייתה מוארת בתאורה צבעונית, ובתוכה צפו מגוון מזרונים וגלגלים בצבעי כחול לבן כיאה למסיבה ישראלית. היה מאוד נעים לשבת בחוץ על הכיסאות בבריכה בקיץ הישראלי… המוזיקה הייתה מצוינת והמשקאות גם, המסיבה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

אוכל ומוסיקה טובה במסיבת הבריכה במלון נוף גינוסר.

חוף “בורה בורה” ביציאה הצפונית מטבריה – מומלץ

את בוקר יום המחרת, החלטנו להעביר בחוף “בורה בורה”, הממוקם ביציאה הצפונית של העיר טבריה. זהו חוף שהוקם בהשראה של חופים באי פולינזיה, שנחשב לאי פלאי שסביבו קבורים פסלי ענק הצופים אל הים. היזם של חוף, “בורה בורה” ביקר בפולינזיה והחליט להעתיק את החוף לכנרת. טוב, כאן אין בקתות על מוטות עץ מעל הכנרת… אבל, החוף מאוד מסודר ומגודר, בתוך המים פזורים מזרוני ים ורפסודות שמאפשרים לאורחים להתרווח עליהם במהלך השהות.

במעלה החוף מתנהלת מסעדה ובר וניתן לשבת בצל לאכול ולשתות מול הכנרת המקסימה. אנחנו בחרנו לאכול ארוחת בוקר שכללה חביתה, סלט קצוץ, גבינות וטחינה והיה טעים מאוד. הכניסה לחוף לא זולה – 50 ₪ לאדם, ובשל הפופולאריות שלו הוא הופך צפוף לקראת אמצע היום. הופתענו לגלות שלא ניתן לשכור סאפ בחוף ולצאת לחתור בימה המקסימה, על אף שניתן להבין כך מאתר האינטרנט של בורה בורה המגדיר את הסאפ כאחת הפעילויות המרכזיות בחוף. התאכזבנו כשבעלת הבית הסבירה לנו שבשל בעיות עם הביטוח, התענוג הזה מוגבל לקבוצות מאורגנות שמלוות במדריך.

תצפית על הכינרת משביל סובב כינרת

הצימר “צימרגיה” בלבנים – חסר הטאץ’ האישי

עלינו למושב לבנים שהוא קרוב מאוד לקיבוץ חוקוק ולכביש 90 המקיף את הכנרת, מצאנו צימר העונה לשם “צימרגיה”. את פנינו קיבלה דלת סגורה והיינו צריכים להתקשר לאשת קשר ששלחה מיד בחור צעיר שאינו מקומי שהתבקש לפתוח עבורנו את החדר. החדר נמצא במתחם בקתות, אשר במרכזו ג’קוזי  ציבורי.

עלינו במעלה המדרגות והגענו לחדר יפיפה עם מרפסת פתוחה עם נוף לכנרת שני כסאות נוח ומין פינת תה שעליה צומח מטפס המספק צל. החדר עצמו גדול וקבוע בו חלון גדול אל הנוף שניתן לבודד אותו מהנוף על ידי תריס חשמלי. החדר היה נקי ומסודר.

זה בהחלט יכול להיות מפלט נפלא מהעיר הגדולה לכל מי שמתכוון לבקר בכנרת אלא שהיו מספר דברים שגרמו לנו אי נוחות וחבל. אני בהחלט מייחס את זה ל”מסחריות”. צימרים היו פעם עסק של בעל בית שאירח לקוחות בביתו. העסק השתכלל, ועל פי הרגשתנו הצימרים מנוהלים מרחוק, על ידי קבוצת ניהול אשר מנהלת את החדרים מרחוק עבור בעלי הבית. אין את הטאץ’ האישי בחדר וזה מתבטא בדברים הקטנים:

כך למשל, גילנו שחסר חלב לקפה, לאחר שהגיע החלב, התברר שחסר סוכר וסוכרזית… במרפסת המקסימה חסרה שמשייה לצל ליד שתי מיטות השיזוף, כלומר המעמד קיים, המטרייה כבר לא… אלה הדברים הקטנים האלה שמציקים כשאתה בחופשה עצלנית. המחיר 600 ₪ והלקוח מחויב לשני לילות. במחיר של 180 $ ללילה בהשוואה לחדרי אירוח באיטליה, למשל, זה מצדיק צימר ברמה של דלאקס.

את הערב, לאחר מנוחה ניצלנו לטיול קצר שהתגלה כגולת הכותרת של הטיול. בכניסה מכביש 90 על הכביש המוליך לקיבוץ חוקוק ולבנים, בירידה הגדולה ממש לפני העלייה לקיבוץ, קיימת כניסה למסלול שהוא שביל ההליכה בנחל עמוד תחתון. את ה”נחל” הזה אני מכיר כבר משנות ה 80 עת ביליתי בחוקוק כנחלאי. הכנתי את בת זוגי לעובדה, שאין בנחל מים זורמים בעונה זו של השנה, ונאלץ להסתפק בקניון. לפחות אין הליכה ארוכה עד לנקודה שממנה ניתן לראות את העמוד המפורסם, על שמו נקרא המסלול.

התחלנו צועדים בשעות הערב המוקדמות בשביל הנוח להליכה נפעמים מנוף הקניון המקסים והשקט, כשלפתע התחלנו לשמוע שכשוך של מים. זה היה מאוד מפתיע, וכבר עברה בי המחשבה שאולי התפוצץ צינור של המוביל הארצי, אך לא: במרכז הערוץ זרם לו נחל עמוד, שמימיו נקיים ומשמחים.

זרימה של מים בנחל עמוד בשיא הקיץ – מתוצאות החורף הגשום.

המשכנו הלאה והשביל החל להתפתל ולעבור בתוך המים, שבדרך כלל לא נמצאים שם… דילגנו על גבי אבנים ולבסוף קרוב לעמוד המפורסם, שהוא גוש סלע בגובה עשרות מטרים, מצאנו עת עצמנו  מול אגמון קטן ומשגע של מים ובין הסלעים במקום נשמע קול נביעתם. מים קרירים אשר יצרו בריכה בגובה של הירך – מראה משובב נפש.

במקום פגשנו את דר’ דני נווה ותלמידים ממרכז קיימא. דני נווה הוא אנתרופולוג שהחליט להגר מתל אביב אל חוקוק יחד עם קבוצה של אנשים שמאסו בחיי העיר המלחיצים ועברו לגור קרוב לטבע. מרכז קיימא הוא פרוייקט שמאפשר לנוער שלא הסתדר במסגרות הלימוד לעבור לגור במרכזים חקלאיים אורגנים. את היבולים הם מוכרים למנויים שמקבלים קבוע מהתוצרת האורגנית שהנערים מגדלים.

דני הסביר לנו שהנביעה שאנחנו רואים טיפוסית לתקופה של האביב, אז מים נובעים וזורמים בערוץ. השנה בשל ריבוי הגשמים שגרמו גם לכנרת לגדול במידותיה הנביעה ממשיכה גם בקיץ. מראה בראשיתי.

בפנים נוח, מרווח ומואר. המלצרים מקצועיים – לא בנות חייכניות ומצחקקות, לטוב ולרע…

מסעדת תנורין – מזרחית יקרה

מסעדת תנורין בצומת כוח הייתה התחנה שלנו לארוחת הערב. מבנה מאוד יפה בעל תקרה כיפתית גבוהה, אווירה של מסעדת יוקרה והמחירים בהתאם על אף שהאוכל כאן לא מאוד מסובך. המסעדה מציעה תפריט שנקרא גלילי ובפועל זוהי מסעדה מזרחית יקרה. בת זוגי הזמינה דג מושט ללא טיגון במחיר 85 ₪ אשר מגיע בתוספת ירקות מבושלים ומג’דרה או ציפס. היא נהנתה מאוד מהדג וסיימה אותו בהרגשה שאכלה יותר מדי.

אני שעדיין הייתי מלא מהארוחה המעולה בנוף גינוסר, הסתפקתי בצלחת עלי גפן במחיר מופרז לטעמי של 45 ₪, אשר הגיעה עם מטבל חמצמץ של לבן עזים. עלי הגפן מגולגלים באופן הדוק מאוד ודק  כך שקשה להבחין במילוי, המילוי עצמו חמצמץ ולא ברור מדוע בחרו גם לצרף למנה יוגורט לבן עיזים חמצמץ גם הוא… בכל מקרה השרות היה אדיב והסלטים שהוגשו לצד המנות היו טעימות גם הן.

הפתעה: יש חיים על הטיילת בטבריה!

חוף רוי בוי על הירדן ביציאה מהכינרת, ליד קיבוץ כינרת, אטרציה שווה נוספת בסובב כינרת.

מהמסעדה נסענו לעיר טבריה וגם שם כמו בנחל עמוד הופתענו לגלות שהטיילת מאירה פנייה שלא כמו בשנים קודמות, בתי עסק רבים פותחים את החנויות והמסעדות במקום מציעות כמו בעבר לשבת וליהנות מארוחת דגים, הצטערנו שהחלטנו לעצור בתנורין ולא בחרנו לאכול על הטיילת של טבריה. אמנם, יש עוד מקום לשיפור, לאחר שנות הזנחה רבות, וגם המראה של הטיילת אינו מלבב עדיין – אבל בהחלט יש פה תקווה שמשהו עומד להשתנות.

במעגן עדן – שימוש ללא הגבלה בקיאקים, סאפ וחסקה.

לפני החזרה הביתה, החלטנו שלא מוותרים על התענוג של שייט סאפ על הכנרת. הגענו למעגן עדן אשר נמצא בסמוך לכפר הנופש של קיבוץ מעגן. החוף מציע דיל יומי המאפשר למשפחה לבלות יום שלם בחוף יפהפה עם כסאות נוח ושימוש בלי הגבלה של כלי שייט כגון: קייק, סאפ וחסקה. המחיר לראש הוא מאה ₪ שזה בהחלט לא זול, אך אם לוקחים בחשבון שהשכרה של שעה סאפ עולה בין 80 ש”ח  ל- 60 ₪ לשעה… הדיל בהחלט משתלם.

הכניסה למים בעייתית: עליית פני המים גרמה להצפת צמחיית הקנה שעל החוף, הצמחייה כוסחה, אבל נשארו הקצוות החדים השורטים את הרגליים. הפיתרון: לעבור מיד למצב שחייה, או לטפס על כלי השיט, הכלול במחיר.

אני ממליץ להגיע לחוף בשעות הבוקר המוקדמות כיוון שהחל משעה 14:00 מתחילה הרוח להיות חזקה, למרות שהחוף דרומי, ולא ניתן להיכנס למים עם כלי שייט בעלי משוט. זה הזמן השמור לבעלי גלשני רוח שטסים פנימה בשמחה גדולה.

**

בדרכנו חזרה למרכז, העיניים לא שבעו ממראה הכנרת. כל זאת – עד שהתחלנו לטפס בעליות בכיוון יבנאל בדרך חזרה לתל אביב, כשאנו מבטיחים לעצמנו לשוב עוד פעם. הוי כנרת שלי….

אלה המסעדות באזור הכינרת ובגליל שבהן אכלנו ומהן התרשמנו

אלה בתי המלון, כפרי הנופש והצימרים האחרים בגליל שבהם התארחנו ומהם התרשמנו.

 

תגובה אחת עבור חופשה ב”סובב כינרת”: חופים מומלצים, מסלול בנחל ומסיבת בריכה במלון “נוף גינוסר”

  1. הלל אוגוסט 15, 2019 בשעה 12:26 am

    תודה על הטיפים

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *