רציתי יותר. יותר תרבות, יותר צימרים מוצלחים ששווים את הכסף. יותר אטרקציות שהילדים ייהנו וההורים לא ירגישו מרומים ויותר מסעדות שהאוכל שלהן פשוט טעים והמחירים אינם קורעים.
רציתי יותר מחול מודרני, וגם בלט. יותר מלונות בוטיק שהם באמת כאלה, ויותר בתי הארחה שמגיעים ברמתם אל הטובים במלונות. דווקא מצאתי לא מעט.
את כל מה שחווינו, אני ושאר הכותבים באתר, מ”סילונית” שעושה רק טוב לשיניים ועד בית קפה בתוך מה שהיה פעם חנות מכולת, העברנו אל תוך האתר החדש. והכל כדי שיותר גולשים באתר יקבלו דיווחי אובייקטיבי, תוכן שווה, וייהנו גם הם.
עכשיו נותר לנו רק ללמוד לתפעל את האתר, הבנוי על שילדת “וורד-פרס” המתקדמת. האפשרויות הן בשמיים, והשבועות הקרובים יגידו אם הצלחנו להתגבר על הפער הטכנולוגי, ולא נפלנו לתוך חור שחור של מערכת מתוחכמת מדי.
אז בינתיים, התחדשו גם אתם עם האתר שלנו, ועם הסתיו המתקרב, שאת בואו זועקים החצבים הפורחים אצלנו בשרון בקול שתיקה מהדהד.
תגובה אחת
תחיה יקרה, אשמח לפרסם צילום ופרטים על החוף המזוהם שבו נתקלת בשבי ציון.