יניב ד’אור הוא הצלחה ישראלית ובינלאומית מעוררת התפעלות . הצלחותיו ברחבי העולם ידועות . והקונטרה טנור הבוקע מגרונו כבר הפך שם דבר.
בימים אלה הוא עולה בחלק השלישי בטרילוגיה בשם “התעלות”, יחד עם אנסמבל נאיה, במופע המשלב סגנונות ממזרח ומערב.
מוזיקת עולם, מוסיקה קלסית, אנדלוסית, מן המקורות, הנצרות, האיסלם והסופית. במופע זה ד’אור אינו פוסח על שורשיו ושר אף שירים בלדינו, שירים שהביא מבית הוריו.
ב”וויקיפדיה” למדתי, שיניב ד’אור שירת בצבא בלהקת חיל האוויר, ולאחר מכן למד מוזיקה באקדמיה למוסיקה בירושלים ובהמשך למד בבית הספר למוזיקה ודרמה גילדהול בלונדון. לאחר הלימודים, נשאר ד’אור להתגורר בלונדון ופיתח את מרבית הקריירה שלו בעיר זו כזמר קונטרה-טנור באופרה. ד’אור הופיע באופרות רבות ועיקר פעולתו היא באירופה, ובנוסף באסיה ובישראל.
לפני ארבע שנים חתם ד׳אור על חוזה הקלטות עם חברת נקסוס העולמית לשלושה אלבומים בהם יציג סגנונות מוזיקלית שונים הכוללים פולק-בארוק, לידר גרמני ומלודי צרפתי וכן יצירות שנכתבו עבורו על ידי נועם שריף ויוסף ברדנשווילי.
מרגש היה לשמוע אותו פותח את המופע ‘בשמע ישראל’ מן התפילה בלבוש אופראי ובקולו שהרקיע לגבהים באולם צוקר שבהיכל התרבות, יניב הצליח לרגש את הקהל במופע רב גוונים והבעה, כשהוא יוצר גשר תרבותי מדויק להפליא בין מערב למזרח.
שתי הערות: באיזשהו שלב קצת עייפתי. ישבתי באולם והשירים פתאום הפכו מינוריים מדי והשרו עלי איזה נמנום קל. חבל שד’אור לא שילב גם שירים יותר מעוררים. ואף שהיה נדמה שזה הנה קורה, הם שבו מיד לאינטימיות המכונסת.
גם הפריע לי שעל הבמה ישבה חבורת גברים מוכשרים וד’אור על המיקרופון ואף לא אישה אחת. זמרת או מוזיקאית, אולי רקדנית, ולו זמרת ליווי אחת, הייתה יכולה להוסיף עוד גוון עוד לחלוחית, עוד נדבך למופע זה שהוא כה עדין מחד וכה גברי מאידך.
ובכל זאת אף שראיתי את ד’אור בעבר בתפקידים שונים באופרה הישראלית, הפעם הייתה לי הזדמנות לראותו מחזיק לבד את הבמה עם קולו הייחודי וסוחף את הקהל עם אנסמבל נאיה הנהדר.
עוד אציין, שאחיו של יניב הוא הזמר הישראלי דוד ד’אור. אכן, משפחה מוסיקלית!
מומלץ !