התרשמה וכתבה: עו”ד שירה טמיר *
וידוי אישי: בישול ואפייה מעולם לא היו הצד החזק שלי. תמיד התקנאתי באלו (ובהן חלק מחברותיי ואחותי) היודעים לארח בביתם, להתקין ארוחת מלאכים מעשי ידיהם ולהגיש שלל מאכלים וסירים מבעבעים, המהווים תאווה לעיניים ולחיך.
עם השנים (ובאופן הישרדותי, בעיקר מאז הפכתי לאם), יכולות הבישול שלי התחזקו (מעט) ולמדתי בישול בסיסי. אבל אפייה? זה מבחינתי נותר מבצר שמור ומבוצר למתקדמים בלבד, הדורש שלל כישורים ייחודיים, ובהם ידיים מיומנות, דיוק בכמויות, במדידות… ובקיצור, שומר נפשו ירחק. חלה ועוגה טובה? אין בעיה, תמיד אפשר לרכוש במאפייה הקרובה.
קרן ואפייה
לכן, הרמתי גבה כשחברה (שכן ניחנה ביכולות האפייה המופלאות) הזמינה אותי לסדנת אפייה של קרן אגם במתחם הסדנאות של “משק יעקבס”. קרן היא “הדבר החם” בעולם האפייה, בעיקר בזכות הבלוג המצליח שלה “נשואה למאפייה”, המוכר למביני דבר. קרן אף הוזמנה לאחרונה כחלק ממשלחת ישראלית שהתארחה בהודו, על מנת שתכיר להודים מנפלאות האפייה הים תיכונית ובעיקר תלמד אותם להכין את “הבייגלה הירושלמים” המפורסמים שלה.
סיפורה של קרן מעורר השראה – ילדה שובבה אשר לא הצליחה ולא רצתה ללמוד, אפילו לא בחינוך דמוקרטי, עברה מתיכון לתיכון עד שפרשה סופית בגיל 15 ולא חזרה לעולם הלימודים מאז. רק בגיל 40 החלה קרן לאפות במטבח הביתי שלה, בעיקר מאפים מקומיים והבינה שהיא ממש מעולה בזה. בעזרת חברה, פתחה כאמור את הבלוג “נשואה למאפייה”, שקיבל תגובות נלהבות והשאר הוא היסטוריה.
קרן הוכיחה שכשמערבבים בקערה מצרכים טובים של כישרון, תושייה, קסם אישי וטכנולוגיה, ניתן לייצר הצלחה ובכל גיל. מי צריך בית ספר? כיום, קרן שלא למדה אפייה או קונדיטוריה וכל הידע שלה הוא אוטו דידקטי, מעבירה סדנאות אפייה מבוקשות, בעיקר בביתה שביפו.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה לי ולזה? אני מבינה יותר בהודו מאשר באפייה. נטייתי הטבעית הייתה לסרב, אבל מבט חטוף בפרסום של הסדנא תפס את עיני. בדיאלוג עם עצמי, שאלתי – מה כבר יכול לקרות? הכי גרוע, אחריב כמה מאפים ואצא עם שלל מאפים אחרים (לא נטולת כישרון לחלוטין, לאכול מאפים אני דווקא אוהבת ואף מתמחה בתחום).
אני, קרן, ואפייה בסדנא ב”משק יעקבס”
וכך מצאתי עצמי נוסעת בערב גשום וקריר למתחם הסדנאות “יעקבס פותחים שולחן” במושב כפר הרא”ה. “משק יעקבס” ידוע בעיקר בייצור גבינות מעולות ובמקום, ומול החנות ובית הקפה של “גבינות משק יעקבס” מתקיימות גם סדנאות בישול וארוחות שף, חלביות וכשרות.
כבר בכניסתנו, זכינו להתכבד במגש גבינות המקום וביין ולכל אחד מבאי הסדנא ניתן סינר אפייה ודפי הסבר עם מתכונים. אין ספק שביעקבס יודעים לארח. האווירה מאוד חמימה וביתית וניכר כי מושקעת מחשבה כדי לגרום לבאי הסדנא להרגיש בנוח.
אבל המנה העיקרית של הערב הייתה ללא ספק קרן אגם עצמה – מנחת הסדנא. קרן, שופעת תלתלים וקסם אישי, מעבירה את הסדנא בחן השמור רק לה. האהבה של קרן לאפייה ניכרת היטב ולאורך כל הסדנא, באופן בו היא מדברת, נוגעת וחושבת אפייה. היחס והטיפול שהבצקים השונים זוכים לקבל מידיה מזכיר לי טיפול בתינוקות רכים. קרן חושבת “מה נעים להם” וחשוב לה לדייק בעשייה שלה. יש בה משהו זורם וכובש, היא פתוחה לכל רעיון באפייה, אף אם הוא שונה משלה, וסבלנית לכל שאלה של באי הסדנא (וכאלו היו לא מעט).
בסדנא הספציפית הזו קרן לימדה איך להכין: עוגת שבלולי פילו במילוי גבינות, פיצה פאי-טארט עגבניות מבצק פריך, עוגת רוגעלך מבולגנת, בייגלה ירושלמי מבצק גבינות ולחמניות תלישה משמן זית. הרבה להספיק בשלוש שעות, במיוחד כשיש 18 אנשים בסדנא וכשקרן אינה במגרש הביתי שלה בביתה שביפו, כך שכמות האנשים בסדנא פגעה מעט בהנאה.
בבית הסדנאות יש שני מסכים, המתעדים את המנחה בזמן אמת ומאפשרים גם צפייה במסכים למי שרוצה. האמת, מזל. קשה מאוד ל – 18 אנשים להצטופף בו זמנית מסביב לאי שבו מתרחשת האפייה עצמה. קרן ניסתה בהומור ובעדינות לתמרן בין כל האנשים, לתת הוראות ולהנחות את הבחורות שעזרו לה בסדנא ולמצוא מקום יחד עם עוזרותיה למאפים השונים שהחלו להצטבר בכמויות ושלא נמצא להם מקום.
מי שניחן במזג יותר עדין ופחות ים תיכוני (אני למשל) יתקשה לשהות זמן משמעותי באי עצמו ולעבור את השלבים בהכנת המאפים על שולחן העבודה המרכזי, במקביל למנחה. ייתכן שפיתרון ארגוני אחר היה מאפשר להיות שותפה פעילה יותר במלאכת האפייה עצמה. גם בסוף הסדנא ולאחר הטעימות לא הייתה חלוקה מסודרת של המאפים שנותרו ושהוכנו על ידי קרן בשיתוף עם המשתתפים. אלו נחטפו בן רגע בשיטת “כל הקודם זוכה” (לא זכיתי). ולמרות זאת, לא ניתן שלא ליהנות מהאירוח החמים והביתי של יעקבס ולהידבק בתשוקה של קרן לאפייה. יצאתי מהסדנא להוטה כבר לנסות את המתכונים שלמדתי.
החיים שאחרי
לא חלפו מספר ימים ובמקביל להכנת כתבה זו, מצאתי את עצמי ביום שישי עמלה במטבח על הכנת הבייגלה הירושלמי, כולל התפחת בצק שמרים (דבר שלא העזתי לעשות מעולם). התוצאה הייתה מהממת, בעיקר לכל בני משפחתי שלא חוו עד כה אפייה ביתית, והמאפים נאכלו בתיאבון רב.
לא ניתן לתאר את תחושת החמימות והסיפוק שפשטה בגופי, בעודי צופה בבני משפחתי נהנים ממעשה ידי. במקביל הסתמסתי עם החברה שבאה איתי לסדנא – שגם היא חזרה עם דחף בלתי נשלט והספיקה כבר להכין את מאפי הפילו ועוגת הרוגעלך בהצלחה רבה.
הסדנא הראשונה שלי ב”יעקבס פותחים שולחן” הייתה הנאה צרופה ורק פתחה לי את התיאבון לסדנאות נוספות. השאלה היחידה היא האם הסדנא הבאה שלי תצליח לעמוד ברף הגבוה שהציבה קרן (וגם – כמה ק”ג עולים בממוצע בחודש אחרי סדנא כזו?).
מתחם הסדנאות “יעקבס פותחים שולחן” של דפי יעקבס ממחלבת יעקבס שבכפר הרא”ה “יעקבס פותחים שולחן” תוכנן ועוצב לאירוח קבוצות וסדנאות למפגשים ואירועי בוטיק מסוגים שונים ובהתאמה אישית.
במקום מתקיימות סדנאות בישול כשרות חלביות עם מיטב השפים המתמחים במטבחים בסגנונות שונים. הסדנאות מתאימות לאנשים פרטיים, לקבוצות פרטיות (חברות וארגונים), למסיבות רווקות, ימי הולדת או כל אירוע משמח אחר. המקום יכול להכיל עד כ – 22 משתתפים.
אחת לחודש מתפרסם לוח הסדנאות של אותו חודש. יש סדנאות קבועות ויש סדנאות שמשתנות בהתאם לחגי ישראל ועונות השנה.
דוגמאות לסדנאות: סדנת בישול איטלקי, בישול הודי, בישול טורקי, בישול גיאורגי, בישול ערבי, אפייה ים תיכונית, בישול יווני, קינוחים, אפיית לחמים, סדנת אפיית משלוחי מנות לפורים, ועוד.
כל סדנה נפתחת בקבלת פנים של יין, גבינות ופוקאצ’ות. עלות למשתתף: 300 ₪.
לפרטים נוספים אודות סדנאות הבישול ניתן להיכנס לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/JacobsCheese/, או ליצור קשר עם דפי: 052-3233523.
- שירה טמיר היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת.