Image default
מה חדש

הצגות ומופעי מוסיקה בפסטיבל “יוצר דופן” בפתח תיקווה

 

 

בין התאריכים 3.3.24 – 7.3.24 ובמשך 5 ימים יועלו בתיאטרון הדופנ במסגרת הפסטיבל הצגות מקוריות, הצגות בכורה, הפקות רב תחומיות, מופעי מוסיקה והתרחשויות ברחבי קריית התרבות ובמוזיאון פתח תקווה.

 

תיאטרון הדופנ הוא תיאטרון פרינג’ יוצר שמתקיים בקריית המוזיאונים בפתח תקווה ומשמש בית תרבות שגם מארח הצגות ומופעים מקצועיים מכלל תחומי האמנות המבטאים יצירה עצמאית, צעירה וחדשנית.

בשמחת תורה התיאטרון פסק מלפעום, תיאטרון זה מקום מלא חיים הבורא ויוצר חיים חדשים ושונים. תיאטרון דומם זה דבר והיפוכו. גם עכשיו המחשבה האם להופיע , להעלות הצגות קיימת ונוכחת. אבל אולי דווקא עכשיו לתת לתרבות מקום, לתת לנפש משהו עם כוח ותקווה.

את תיאטרון הפרינג’ מנהל אומנותית ארז חסון, במאי תיאטרון ומי שניהל במשך שנים את תיאטרון נחמני בת”א ואת קבוצת התיאטרון של כלת פרס ישראל רנה ירושלמי. ההחלטה על הקמת תיאטרון הפרינג’ היא צעד נוסף במהפכה התרבותית בעיר פתח תקווה אשר יוזם ראש העיר רמי גרינברג. הוא מצטרף לפרויקטים נוספים, בהם הקמת מרכז ליצירה מקורית – מיזם תרבותי חברתי.

לוח המופעים:

יום א’ 3.3.24

זהירות כאן חופרים – קומדיה טרגית על ערך החיים ומשמעותם בסביבה מלאה מוות. הצגה שקיבלה משנה תוקף לאחר אירועי ה 7 באוקטובר .  

יום א’ 3.3.24 בשעה 19:00

מאת: עמית ארז // בימוי: ארז חסון // משתתפים: ירין פרי יוסף יצחק, בהט קלצ’י

 

תחפור…. תחפור….

אדם יוצא מביתו ומוצא את עצמו מועמד להוצאה להורג ועליו לחפור את קברו שלו.

המוצא להורג מנסה בכל כוחותיו להינצל, כשרק פיו עומד לרשותו. מולו חייל שממהר לסיים את ההוצאה להורג ולחזור לפלוגתו, מוצא את עצמו נמשך לדבריו של האדם, ולא מצליח להביא את עצמו לירות. אל תוך הקונפליקט המעגלי הזה נכנסת אישה, רוכלת של כרטיסי ברכה. שרק מחפשת להתפרנס בזמן מלחמה ונשאבת  לוויכוח החיים והמוות של השניים. כך טובעים השלושה בביצה סמיכה של וויכוח אבסורדי שתכליתו חיפוש עקר אחרי סיבה לחיות, כפי שאומרת הרוכלת,             “אתם לא פוחדים למות, לחיות אתם פוחדים, כי אם לא הייתם פוחדים לחיות מישהו כבר היה הורג מישהו“.

איש פסנתר – מופע מוסיקלי אורח

יובל לאופר – שירה, פסנתר, ביטבוקס

שירי אלקבץ – גיטרה וקולות

יום א’ 3.3.24 בשעה 21:00 

יובל לאופר במופע מוסיקלי של שירים מקוריים על החיים ,על אהבה, על שיגרה מול חלומות, ועוד.

במופע משולבים גם תרגומים של יובל לאופר לשירים מוכרים (סטיבי וונדר , בילי ג’ואל , ביטלס ועוד)

יום ב’ 4.3.24

משולש פנרוזהצגה על החיים לאחר המוות – בכורה

 

מחזה מאת עמית סיב ואפרת רז / במאי: חגי אייד / מוזיקה: יפעת נץ

משתתפים: אסף לוי, עמית סיב, אפרת רז וחגי אייד

 

יום ב’ 4.3.24 בשעה 19:00

 

שלושה זרים נכלאים יחד בחדר, לאחר שנפרדו מהחיים: גיא, סוחר נדל”ן שהתאבד, עדן, סוחרת סמים שנרצחה, ונויה, קורבן אופנה שהרגה את הקרובה לה מכל. מנהל המקום, דין, מקבל ומארח אותם, צופה בהם בכל זמן ומאתגר את שהייתם. בניסיונם להבין לאן הגיעו ומה מצפה להם, נאלצים השלושה לחשוף בפני השניים האחרים את סיבת מותם ואת מעשיהם הנוראים שהובילו לתוצאה הטראגית. כמו בחייהם, הם שוב מנצלים את האחר לסיפוק תאוותיהם, מבקשים הבנה לחטאם, מגלים כי הגיהנום הוא הזולת.

נכתב בהשראת המחזה הפילוסופי “בדלתיים סגורות” מאת ז’אן פול סארטר, “משולש פנרוז” היא הצגה על החיים המתרחשת לאחר המוות. משולש פנרוז, מונח מעולם המתמטיקה, מתאר משולש בלתי אפשרי, עצם שאינו יכול להתקיים במרחב האנושי, כך גם גיבורי ההצגה.

 

נשים של מילים ספוקן וורד מוסיקלי – הפקה אורחת 

כתיבה וביצוע: לירון איזנשטיין / שירה: שירי אלקבץ / מוסיקה, פסנתר, גיטרה וקולות: יובל לאופר

יום ב’ 4.3.24 בשעה 20:00- מוזיאון ראשונים

שירה מדוברת בועטת ומוסיקה מקורית חיה על החיים מזווית אחרת. מונולוגים על הגשמה ואהבה עצמית, הורות, זוגיות, קריירה, דו קיום וכל מה שאנושי.

אישת נייר – בכורה – שלוש נשים המייצגות צדדים המצויים בכל אשה

מאת: מיכל גרס שרמן / מבצעות יוצרות : נטע נגאוקר כהן, טיה שלם, מיכל גרס שרמן / עיצוב תלבושות: רוזי כנען / ליווי מוסיקלי: עינב אורן

יום ב’ 4.3.24 בשעה 21:00

מה אנחנו הנשים מוכנות להראות ולחשוף ומה אנו מעוניינות לכסות ולהסתיר. האם ההסתרה באמת מסתירה, או דווקא מדגישה ומעצימה ולמעשה יוצרת את הפעולה ההפוכה.

שלוש נשים על הבמה, לכל אחת האופי שלה והפעולה שלה עם הנייר – בצורתו הייחודית. אחת עובדת עם חבילות נייר כבדות משקל ואסופות, אחת עובדת עם נייר גרוס פרוע ומפוזר ואחת עובדת עם עיסת נייר. לשה, מפסלת, מייצרת.

סדר וארגון מול פראיות ופיזור מול בריאה, טיפול והכלה. צדדים המצויים בכל אישה שנבחרו להקצין להדגיש ולייחד לכל אישה. כל אישה עוברת תהליך של פירוק והרכבה. הן אינן מודעות לקיום האחת של השנייה, אבל הקהל רואה את החוט הנשזר בין השלוש.

יום ג’ 5.3.24

‘החיים הם משהו אחר’ – מחזה קומי קברטי – בכורה

על הלך הרוח האנושי של תקופתנו, חוסר סיפוק תמידי, חיפוש אינסופי, תשוקה לקשר ולאהבה.

 

 

מחזאי ובמאי: אריה סובר / מלחין: משה זורמן / תפאורנית ומעצבת תלבושות: רונה משעול / כוריאוגרפית: מעין ממט / שחקנים: רפאל גלסברג, קובי מיזרב, שיה אגוזי

 

יום ג’ 5.3.24 בשעה 19:00

 

מחזה קומי קברטי, בסגנון האבסורד, מתאר בני אדם שמחפשים משהו אחר, בעיקר את עצמם. הם מחפשים את החלומות שלא הצליחו להגשים, הם לא מסופקים מהמקום בו הם נמצאים ונדמה להם שהאושר נמצא במקום אחר. תוך כדי חיפוש העצמי הם מאמצים לעצמם לעיתים זהויות שונות.

המחזה מורכב מסצנות כשכל סצנה מביאה מפגש מעניין אחר ,עם דמויות מגוונות מהחיים.

 

חיבקתי נמר – מופע מחול אורח על תחושת שקט וביטחון שמתחילה להתערער ממקור כוח בלי נראה. ב-7 באוקטובר המעבר הבלתי נתפס בין שקט לתופת המחיש באופן נורא את מה  שהיה סמוי מהעין.

יצירה כוראוגרפית מאת ליאת דרור / מבצעות יוצרות: עדי גבירץ, אופק מועלם, שקד רוזנפלד / מוזיקה  : The Song of the Butterfly · Estas Tonne

הפקה : מרכז התנועה שדרות אדמה

יום ג’ 5.3.24 בשעה 21:00

‘חיבקתי נמר’ מדברת על תחושת שקט וביטחון שמתחילה להתערער ממקור כוח בלי נראה.

ב-7 באוקטובר המעבר הבלתי נתפס בין שקט לתופת המחיש באופן נורא את מה  שהיה סמוי מהעין.

מה הגוף זוכר וממה עליו להרפות כדי לחזור לאיזון נוכח אל מול הדחיפות ברכות וחמלה.

 

התפיסה הרווחת היא שפעולה יוצרת את המציאות שלנו.

אבל התבוננות יותר מעמיקה יכולה להוביל להבנה שדווקא מה שלא נתפס כמו – אמונה, כוח רצון, כוונה, נוכחות, יכולות להיות יותר עוצמתיות ביצירת המציאות.

גזלייטינג GASLIGHT – 

משמעות המילה היא פרקטיקה במסגרתה מבצעים מניפולציה והטעיה של הזולת, כדי לנצל יתרון של מבצע הפעולה, מדובר בהפעלת מניפולציה רגשית בוטה על אדם אחר, שתכליתה לגרום לו לפקפק בעצמו, בזהותו ובערכיו. אדם שמשתמש בגזלייטינג, בכוונתו לגרום לאדם האחר לחשוב שהוא “משתגע” ולנתק אותו מהעולם שלו. היא מובילה את הקורבן לבלבול, אובדן ביטחון עצמי והערכה עצמית, חוסר ודאות ביציבות הרגשית או הנפשית .

 

העבודה על היצירה החדשה ‘חיבקתי נמר’ התחילה דרך מושג זה, דרך הכאב העמוק והאינסופי שנוצר רחוק מהעין אבל קרוב מאוד ללב, בהשלכות הנפשיות והגופניות של חשיפה לאנרגיה

דורסנית. לאחר מחקר מה מנתק אותנו מהמציאות ומה מאפשר לנו להיות נוכחים בה.

החשיפה המתמדת לאנרגיה רעילה גורמת אט אט להיווצרות פצע, אומנם לא נותר עליו סימן, זהו פצע בלתי נראה, אך יש לו השפעה עצומה על הווייתנו. תגובות שכביכול נתפסות כבלתי הולמות,  בלתי שפויות, אלו שגורמות לחוסר אמון מהסביבה ומשם לבידוד, נהיות חלק בלתי נפרד מהמציאות.

במהלך העבודה הכוריאוגרפית, הרצון להעמיק בתנועה הנעה ובזאת האוספת ומדמימה את האנרגיה, הינו רצון להבין איך אנו מייצרות מציאות באופן כזה, שבה נוצר עוגן, ודאות, חוסן, שבונה בנו לאט לאט ידיעה שאינה מבולבלת. בעוד תכונתה של האנרגיה הרעילה (הגזלייטנג) היא לפורר ולמוסס את העוגן של היותנו כאן.

העבודה הזו היא כמו מעין ניסיון לייצר נסיוב לרעל.

בעבר נשים שעסקו במידע אנרגטי נחשבו למכשפות, הואשמו ברקיחת קדרות של רעל מהביל, הפחד הממשי מהם היה קרבתן אל הטבע וקרבה אל עולם אנרגטי.

אנרגיה הינה ממשית כמו האויר שעוטף אותנו, הוא קיים ומקיים את הכל בהיותו לא נראה.

יש שיגידו כי אנרגיה היא הכל. העבודה מניחה את ההתבוננות היכן האנרגיה מנתקת, שומטת, קורעת אותנו מהמציאות. כיצד אותה אנרגיה יכולה להפוך עצמה למקור של ריפוי ונחמה כשאנו אלו המניעות והמדמימות אל התרככות ההבנה, אל מקום שאנו נותרות פגיעות מחוץ לטווח של זה הפוגע.

ההשראה לשם העבודה לקוחה מגישה טיפולית טבעית לריפוי טראומה אשר פותחה על ידי דר’ פיטר לוין. היא מבוססת על ההנחה שבעלי חיים בטבע, למרות האיומים הרבים עליהם, כמעט ולא חווים טראומה. הם מנצלים מנגנונים פנימיים מולדים לוויסות ולשחרור האנרגיה שנעצרה בגופם עקב איום על קיומם .

 

יום ד’ 6.3.24

“זה זמני” – בכורה

תיאטרון -מחול אוטוביוגרפי 

מסע טרנספורמציה פנימי של הגיבורה שמקורו בכוח הדמיון

כוריאוגרפיה: שירז עמר / ריקוד: שירז טל, תמר ברבי, ורד כרמלי / הפקה מוסיקלית ועריכת סאונד: לינוי אייש / עיצוב תלבושות: יהל גלדטי / ייעוץ אמנותי: איילת רון

 

יום ד’ 6.3.24 בשעה 19:00

 

היצירה “זה זמני “נולדה בהשראת חווית הסרטן אבל היא לא מדברת עליו ולא על הדיאגנוזה, אלא היא חגיגה של הכאב, התקווה והחלומות שיש לחיים להציע.

חווית ההתקרבות למוות קרבה את היוצרת דווקא לחווית החיים ולהבנה עד כמה הם שבריריים וארעיים. שהחיים הם עכשיו.

ביצירה הזאת היא רוצה לקרב את הצופים אל החוויה האנושית ולגעת באופן רחב יותר ברעיון של פגיעות. “זה זמני” חוגגת תמיכה הדדית ואחווה נשית וממלאת אותנו בתקווה והומור. היא מעצימה כוחות אנושיים (על-אנושיים) שנולדים ברגעי קצה, שמבקשים להמשיך לחיות ולבנות גם כשהכל מתפרק.

בחברה המובלת ע”י היפר-חיוביות וסושיאל מדיה, חברה שחוגגת רק הצלחות, לידות ושמחות, היא מבקשת להתבונן בחולשה כהזדמנות לצמיחה, שינוי והתרחבות.

 

השפה האומנותית תחבר בין העולם המציאותי לעולם הדמיוני של גיבורת המופע, אשר מגיעה לבדיקה בבי”ח ומבקרת בין זכרונות, חוויות ריאליסטיות ופנטזיות אסקפיסטיות מופרעות. שפת המופע תאופיין בסגנון שנע בין המופשט לקונקרטי ותעשה שימוש בטקסט, תנועה וקול.

במופע שתי דמויות נשיות נוספות אשר זהותן אינה יציבה ומשתנה לאורך היצירה: ממכונת  MRI שמשתגעת, לזמרת רוק, נערה במסיבה, בלרינה, טכנאית בי”ח, גוף מפורק, ולפעמים הדמויות נשארת מופשטות וחסרות זהות, גופים אבודים בחלל.

 

להקת ספיצ׳לס – הרכב מוסיקלי בניחוח שנות ה-20

יום ד’ 6.3.24 בשעה 21:00

גיא גורביץ’  – חצוצרה // כרמל סינטר – וושבורד (קרש כביסה) // נועם פנחסוב – בנג’ו

יוחאי כרמל, ונועם מנגנים, מתלבשים ומביאים באופן ייחודי את אווירת שנות ה-20 בסגנון ניו אורלינס וארה״ב הישנה. מנגנים קלאסיקות מוכרות ואהובות של אמנים ישראלים ובין לאומיים כמו אריק איינשטיין, הביטלס, כוורת, קווין, פול אנקה ועוד…

ההרכב מנגן על חצורה, בנג׳ו וושבורד ועוד כלים מיוחדים הנותנים את הסאונד והצבע מרוח התקופה.

סגנון ההרכב הוא סווינג וג׳אז קאנטרי, מוזיקה שמחה עם שירים מוכרים ואהובים.

נויה סול היא אמנית פורצת דרך בסצינת הבלוז הישראלית. סול מביאה קול נשי וצבעים חדשים לסגנון המוזיקה הישן. היא לוקחת את המאזין אחורה בזמן לראשית המאה העשרים בארה״ב עם סאונד עוצמתי, שורשי, מכאיב ואף גם מתעתע. סול פותחת חלון לעולמן של הנשים השחורות שמצאו עצמן לראשונה בהיסטוריה – חופשיות

 

יום ה’ 7.3.24

תפיסה טובה – מופע תנועה, קרקס, מוזיקה – בכורה

אמנים ויוצרים: אלינה בלכמן ונבות אורי  / מוזיקה ויצירה: איתי להב  / תודות: קרקס שבזי

יום ה’ 7.3.24 בשעה 19:00

מה עושים כשהאמנים שעל הבמה רוצים להיות עצמם ולהתבטא אך למעשה הם ביישנים? או שהם פרועים ואנרגטים? איך כל זה משתלב עם נגינת קלידים חיה? והאיש שמנגן?

איזו מנגינה תהיה לרגע שהכל מתלקח והחברות צריכה לעמוד במבחן האמון? והאימון? איך בכל זאת ההצגה יכולה להמשך?

אולי התשובה נמצאת בעולם דמיוני מקביל שבו מתחולל עכשיו קרב יריות מהמערב הפרוע ואין ברירה אלא להשתתף. מופע קרקס טריו תנועתי ומוזיקלי, על הקרקע ובאוויר,

מאת שלושה, על שלושה שהם גם לא בדיוק שלושה, בעזרת התנועה והמוזיקה הם מתחברים זה לזה וגם לעצמם, בדרכים עקיפות וישירות,

משאירים מקום לניגודים, מתרגשים לספר את הגרסא הכי פרועה וחשופה של המסע שלהם ברגע ההוא שם על הבמה.

המופע “תפיסה טובה” הנו מופע קרקס עכשווי המציג את החיבור בין עולם התנועה לעולם המוזיקה, חיבורים המוצגים בעזרת מערכות היחסים המוצגות על הבמה והתקשורת בין הפיזיות לצלילים.

במרכז המופע, מוזיקאי עם גיטרה ושני אקרובטים, כל  אחד מהם מציג דמות שונה על הבמה.

האחת מלאת בטחון עצמי ושובבות, משחקיות, תעוזה, שפת גוף דינמית ופיזית, מאוד פתוחה החוצה ומחפשת להתבטא ולהראות.

השני ביישן, שקט, נחבא אל הכלים, נפתח באיטיות ומשקף את השלווה, הענווה והרוגע. הוא רוצה להיות נוכח והוא אוהב את הבמה אך זה בא לידי ביטוי בבנייה איטית של בטחונו מול הקהל ומול הפרטנרית, שפת גוף יותר מכונסת וביישנית. החיבור בין השניים קורה בעזרת המוזיקה ונגינת הגיטרה המלווה, המשמשת מן ערוץ חיבור ודיבוב בין השניים, ובזכות הרצון ההדדי, על אף הפערים, הם מצליחים להתחבר ולהתאחד ולמצוא את ערוץ התקשורת וביחד לחולל קסמים באוויר!

בעזרת האקרובטיקה והתיאטרון הפיזי, ובליווי הנגינה החיה, המשתנה בסגנונה בין מנגינות ג’אז וגרוב ועד  לצלילים מתכתיים ועמוקים יותר, מוצגת מערכת היחסים בניהם, המורכבת מעבודה משותפת וערבות,  שעות אימונים רבות, חזרתיות. מערכת היחסים שלהם עם כשלון והצלחה, עם פחד ואומץ, אחד עם השנייה,  ובסוף גם עם הקהל ונוכחותו.

המפגש בין הדמויות על הבמה, הניגוד המובהק ביניהן מצד אחד אבל החיבור ביניהן מצד שני, יוצרים את הדרמה ואת השתלשלות העלילה ומציגים שני עולמות בעלי אופי שונה שיוצרים עולם תנועתי ייחודי משל עצמם באמצעות טכניקות הקרקס.

המופע מגולל רצף של סצנות עם סיפור כרונולוגי בו הם  מציגים סיטואציות ורגעים מצחיקים, אנושיים, מרגשים ומורכבים מעבודתם ביחד. רוב המופע מורכב מקטעי אקרובטיקה בזוג ותנועה אך ישנן גם סצנות סולו המחזקות את אופי הדמויות.

רוב הסצנות הן משותפות עם המוזיקאי, המשמש בתור “צד שלישי” בסיפור המתרחש בין שתי הדמויות, המאפשר דיאלוג בין הצדדים, נקודת מבט חיצונית נוספת ושיקופים הומוריסטיים ובסופו של דבר גם מביא  לקתרזיס של הסיפור.

 

״ירושלמי בתל אביב״ מופע מוסיקלי אורח המשלב קטעי סטנד-אפ

מאת: יורם לוי / שירה וגיטרה. – יורם לוי / אקורדיון ושירה – שיר קביליס / בס – נועה בן דוד /  תופים – אורן עמראן

 

יום ה’ 7.3.24 בשעה 21:00

 

מופע מוסיקלי, הכולל שירים מקוריים, סיפורים אישיים על ילד ירושלמי מבני עקיבא, שהפך להיות פרסומאי תל אביבי, על ההבדלים בין הערים, השפה, התרבויות

(שיר הנושא הוא תרגום של “Englishman in new York”  שנכתב בהשראת סטינג,

אשר כתב על ההבדלים בין אנגלים לאמריקאים).

 

המופע משלב גם קטעי סטנד אפ, וגם מקומות כואבים יותר, כמו גירושים, התמכרות לסמארטפון ועוד.

 

תיאטרון הדופנ

רחוב ארלוזורוב 30, פתח-תקווה

054-435-9533

https://www.facebook.com/hadofentheatre/

 

 

 

אולי תאהב\י גם:

חופשת חנוכה משפחתית בירושלים: פעילויות ובילויים עם הילדים

איטו אבירם

מבצעים וחבילות אירוח במלונות רימונים בחג האהבה

איטו אבירם

פסח עם ילדים בגליל המערבי: פעילויות, אקסטרים וטבע

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן