איטו אבירם

הסרט “השנה הראשונה שלי” – מי רוצה להיות רופא?!

סרטו של תומא לילטי הצרפתי (“רופא הכפר”) מביא תמונה קשה של שנת הלימודים הראשונה ברפואה, התחרותית והמפרכת מכולן. בהחלטי רלוונטי גם לנו, בימים אלה של מחלקות קורסות משפע חולי שפעת…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

 

 

בתי בת ה- 16, הנמצאת בימים אלו בעיצומן של הלימודים למתכונות ולבגרות, דווקא לא אהבה את הסרט. אולי לא מתאים לה לראות סטודנטים שצריכים לחרוש אפילו יותר ממנה כדי לעבור בהצלחה את הבחינות.

גם אשתי קבעה שהסרט משעמם. נותרתי אני, שהאווירה הסטודנטיאלית הצרפתית דווקא דברה אלי. כנראה שבקצה הקודקוד, שם בעומק התודעה, התקבע אצלי אופיו המרדן והאנרכיסטי של הסטודנט הצרפתי, שכמו גירית הדבש, אולי הוא נראה חנון, אבל בכוחו להפיל משטרים, אם מעצבנים אותו.

וזהו בעצם נושא הסרט: הלימודים הקשים, איזה קשים – בלתי אפשריים – הנדרשים מהסטודנטים בשנה א’ רפואה. מתוך כ- 2500 רק 250 יתקבלו, בסופו של דבר, לשנה ב’. וזהו גם סיפורם של שני חברים. הראשון – אנטואן. לאחר שנתיים בהן ניסה אנטואן לעבור את המכינה לבית הספר לרפואה ללא הצלחה הוא מגיע לניסיונו השלישי, ושם הוא פוגש את בנז’מה בן למנתח בכיר ממשפחת מהגרים, המגיע לשנת הלימודים הראשונה בפקולטה לרפואה ישר אחרי שסיים בית ספר תיכון. השניים מתמודדים עם הלחצים והסביבה התחרותית, והם נאלצים להתגבר על המכשולים היומיומיים בדרכם ועם הציפיות הגבוהות מהם ליום המחר.

אין בסרט רומנטיקה, מכיוון שלסטודנטים לרפואה אין זמן לאהבה. צריך לשנן. כמות החומר הנדרשת לשינון היא ויזואלית לכל אורך הסרט. ערימה בלתי אפשרית של ספרים וחוברות, דפי עבודה וסיכומים. על הקירות ובכל מקום אפשרי פתקים. זוכרים שלאדם יש שס”ה גידים ורמ”ח איברים? מאז גילו עוד כמה…

כוחו של הסרט בחברות די כפויה בין שני סטודנטים בודדים, שמחליטים ללמוד יחד. אחד משניהם גם יהיה רופא, ובדרך הוא יגלה את כוחה של הידידות, ועוד לא אמרנו מילה על מחסור בשינה ועל איך שהשינון דופק את המוח.

אבל מה, זוהי כנראה המסננת ההכרחית שבה יעברו כל אלה שאחר כך יידרשו לתורנויות אינסופיות, לעימותים עם משפחות זועמות של חולים, ולתנאי עבודה קשים בחדרי מיון ובמחלקות פנימיות קורסות.

זהו סרטו השלישי של הבמאי תומא לילטי שהוא רופא בהכשרתו ועוסק בכל סרטיו בהיבטים הקשורים לעולם הרפואה כמו בסרטו הקודם הלהיט “רופא הכפר“.  בסרט משחקים שניים מהכוכבים העולים של צרפת ונסן לקוסט (לולו) מגלם את אנטואן לצידו וויליאם לבגיל (סה לה וי) המגלם את בנז’מה. לבגיל היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס הסזאר לשחקן המבטיח (לקוסט היה מועמד אף הוא לסזאר על תפקיד ראשי בסרט אחר בו שיחק השנה).

92 דקות, צרפתית, כתוביות לעברית ואנגלית. לצפייה בטריילר מתורגם לעברית: https://youtu.be/zAqq4liigAA

מדוע הסרט מאד רלוונטי בימים אלה גם אצלנו:

בשבועות האחרונים שוב עלה לכותרות עניין המחסור ברופאים בארץ. המחסור מתחיל קודם כל במספר המצומצם של סטודנטים המתקבלים לרפואה בכל שנה, רק אחד משלושה בוגרי תיכון מצטיינים שמנסים להתקבל ללימודי רפואה ימצא מקום.

לפי כתבה של יוסי מזרחי מחדשות 12 תנאי הקבלה בארץ נושקים אל הבלתי אפשרי, רבים מהמועמדים חוזרים על בחינות הפסיכומטרי פעמיים ויותר. רף הקבלה בפקולטות השונות הוא ציון פסיכומטרי של לפחות 735 וממוצע בגרות משוקלל של 100 ומעלה, ואז ישנם ראיונות אישיים. בשנה ישנם 2200 מועמדים על 745 מקומות בלבד בכל הפקולטות לרפואה בישראל, כולל הפקולטה באריאל שנפתחה לאחרונה.

יש לכך השלכות על על מערכת הבריאות. בה יש מחסור אדיר ברופאים, הרופאים מזדקנים, מסת הרופאים שעלו לארץ ממדינות חבר העמים בשנות התשעים צפויה בקרוב לצאת לגמלאות ואז המחסור יחריף עוד יותר. רבים מהצעירים שחולמים להיות רופאים פונים ללימודים בחו”ל, בעיקר במדינות: הונגריה, קרואטיה, איטליה, ירדן ואוקראינה. ברוב המדינות האלה תנאי הקבלה קלים יותר, אך יש ניפוי משנה לשנה של הסטודנטים והם עומדים תחת לחץ גדול. מדובר גם בעלות כלכלית אדירה שנופלת על הסטודנטים ועל הוריהם, שנת לימודים ומחייה בחו”ל מוערכת בסביבות 100,000 ₪ בשנה.

כשהם חוזרים לארץ למרות המחסור ברופאים המערכת מעמירה עליהם קשיים להשתלב בבתי החולים, מחשש שרמת הלימודים בחו”ל נמוכה מזו שבארץ. משרד הבריאות שולח פקחים לפקולטות באוניברסיטאות מחוץ למדינות ה-OECD לבחון את רמתן. בחלק מהמדינות ידוע שהרמה גבוהה ומתאימה להכשרה הנדרשת, במדינות מסוימות במזרח אירופה קבע משרד הבריאות שהרמה נמוכה מדי. חלק מהבוגרים שלמדו בחו”ל במקום להגיע לארץ נקלטים לעבודה כרופאים במדינות מפותחות כמו גרמניה שמשוועות לקלוט רופאים חדשים.

כך או כך, הלחץ של הסטודנטים לרפואה גדול מאוד, והוא מתחזק מתוך זה שרבים רואים ברפואה מטרה נכספת של יעוד מקצועי שהוא מעבר למקור פרנסה בלבד, סוג של שליחות והגשמה עצמית, ולכן חוששים מאוד להכשל. הסרט גם מתייחס לשחיקה בעולם המודרני שקיימת לא רק בעולם הרפואה או בקרב סטודנטים.

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *