אם אתם יוצאים לחופשה באחד ממלונות הבוטיק, באירוח כפרי או בבית מלון בגליל המערבי, קחו אתכם עותק של הספר החדש שיצא לאור בהוצאת עם עובד. אין כמו התיאורים עזי הצבע והדרמה ההיסטורית, שרקח המחבר, עלא חליחל, המתרחשים בשלהי המאה ה- 18 בעכו, כדי להעניק לחופשה טעם אחר שכלל לא ציפיתם לו.
יחי ההבדל הקטן, בין הליכה מהודסת על חומת העיר עכו, ניגוב חומוס באחת החומוסיות המעולות בעיר העתיקה או התענגות על פירות ים ב”אורי בורי”, ובין חווית אותן החוויות בדיוק בזמן קריאת הספר.
ספרו של עלא חליחל, מחזאי, מספר ועיתונאי, שנולד ב-1974 בכפר ג’יש בגליל והיום מתגורר עם משפחתו בעכו, מתאים לאלה מביניכם שאוהבים רומנים היסטוריים, ולא נרתעים מקטעים קשים הכוללים עינויים והתעללות. זאת, מכיוון שגיבורו של הספר הוא אחמד פאשה אל ג’זאר, מנהיג חזק ורב-ניסיון, שנעזר בכוח ימי בריטי בפיקוד האדמירל סמית’ ובעצותיו של קצין הנדסה צרפתי מלוכני בשם דה פֵליפּוֹ, כדי להדוף מעל עכו את ההתקפה ואת המצור הימי שהטיל על העיר נפולאון בונפרטה.
בתיאור מהלכי הלחימה מציג הסופר תמונה מפורטת ועזת מבע של ההתנהלות בחצרו של שליט העיר, ועושה זאת בלי לחסוך מאיתנו את גילויי אכזריותו וחשדנותו המטורפת. אל-ג’זאר של חליחל מתמודד עם נפוליאון לא רק כמצביא, כאויב וכנציג של השקפת עולם זרה אלא גם כאדם, ואף כמאהב, לאחר שמכתבי אהבה של יריבו נופלים לידיו ומביאים אותו להרהר בחייו שלו. וכך משרטט חליחל את חיי העיר הנצורה ונכנס אל חדרי חדריה: אל לבטיו של היועץ היהודי חיים פרחי, אל אימיה של מגפת הדבר, אל אויבי השליט שנידונו למוות נורא על הח’אזוק, אל גורלה של ספינת הזונות ששלחה הרפובליקה לשעשע את חייליה.
הספר הזה מבקש לקחת אתכם על כנפיו אל עכו, אל נקודה על פני כדור הארץ בשלהי המאה ה-18, אבל לא רק אל מה שקרה ואל מה שידוע, אלא גם אל מעבר לאופק, אל מעבר למה שנכתב, אל המרחב המבטיח שבין האמת שבספרים ובין זו שבלב.
צבעוני, מותח, אבל גם אכזרי ומעורר סלידה. כל זאת, בזכות דמיונו של חליחל, שכבר זכה בכמה פרסים ספרותיים, ונבחר לאחד מ-39 הסופרים המבטיחים של העולם הערבי בתחרות “ביירות 39”.
וזה מה שחשבה אתי כהן* על הספר:
תיאור היסטורי, או התגלמותה של אכזריות?
תחילה חשבתי שאני עומדת לקרוא על תיאור מפלתו של נפוליאון בקרב בעכו, לאחר שנחל הצלחות במצרים, יפו וחיפה. אבל מה שקבלתי הוא תיאור דמותו של המושל העותומני מנהיגם של מגיני העיר אחמד פאשה אל ג’אזר.
מנהיג קשיש באמצע שנות השבעים לחייו, יליד בוסניה, שהגיע לעיר מזה מספר רב של שנים, מטיל את אימתו על נתיניו ואפילו על יועציו ועוזריו הצמודים והנאמנים ביותר.
העיר עכו נתונה במצור, גייסותיו של נפוליאון שבע הקרבות והנצחונות צובאים על העיר ומנסים לכבוש אותה מידי העותומנים השליטים.
תושבי העיר הנתונים במצור פוחדים עד מוות מהשליט האכזר שבהינף עפעף מסוגל לטבוח בהם, אך מצד שני גם מיחלים לבריאותו מאחר שרק הוא יכול לעצור את הצבא הצרפתי מלכבוש את העיר.
בין התושבים ובין יועציו של אל ג’אזר נמנים גם נוצרים ויהודים החוששים לגורלם ולגורל הקהילות שלהם, כמו כן נמנה ביניהם גם קצין צרפתי הבוגד בנפוליאון וחובר למגיני עכו וליועציו של השליט.
הספר זרוע תיאורים מזעזעים של עינויים והוצאות להורג, אונס נשים, עריפת ראשים ואיברים אחרים, בשיטות האכזריות ביותר. למען האמת, בעלי לבבות רכים וקיבות רגישות ספק אם יעמדו בכבוד בתיאורים אלו.
לאחר כל תיאור מזעזע ונוטף רוע וגועל החלטתי לנטוש את הספר, אבל איזה כוח סמוי בתוכי גרם לי להתגבר ובכל זאת להמשיך ולדעת מה עלה בגורל הדמויות בסיפור המוזר והקשה הזה.
לבד מדמותו העל אנושית באכזריותה , מתגלה פן נוסף באישיותו של אחמד אל ג’אזר – קנאה והתנשאות מול דמותו של המצביא נפוליאון.
אל ג’אזר מבקש שיתרגמו לו את מכתביו של נפוליאון לאהובתו ג’וזפין ומכתבי האהבה האלו הופכים למושא קנאתו של השליט בנפוליאון ומזכירים לו את אהבת נעוריו, אשר גם לה לא נטה חסד במעשה האהבים. בדמיונו הוא מתנצח עם נפוליאון ואף מודה כי אינו רוצה למות בעיר שאינה למעשה מולדתו.
דמותו של אל ג’זאר מתרככת קמעא לקראת סוף הספר כאשר הוא מסביר בדמיונו לנפוליאון שאינו מבין איך הפך לאדם אכזר וחסר רגשות כפי שהוא, במקום להפוך לסבא טוב שבע אושר בחברה נכדיו.
* אתי כהן משתתפת בסדנא לכתיבה יוצרת של איטו אבירם, ברעננה.
עלא חליחל/ להתראות עכו.
תרגם מערבית: יוני מנדל
בהוצאת “עם עובד” – 298 עמ’ 88 ₪.
אל כתבות התרשמות על בתי מלון, מסעדות ואטרקציות בעכו ובגליל המערבי, שביקרנו ואהבנו.