לא היה ספק. הקהל באולם אהב את השחקנים שהשקיעו מאמץ אמיתי על הבמה והראה פרגון גדול. בכל פעם שהסתיים “נאמבר” עם סולו מוצלח של אחד הזמרים/רקדנים/שחקנים, הוא קיבל מנת מחיאות כפיים גדולה והוגנת.
לכן, לפני הכל, הנה רשימת השחקנים, מוכרים יותר ומוכרים פחות, וכולם נתנו את המיטב שבהם כדי שהמחזמר יצליח:
איציק כהן, טלי אורן/הילה זיתון, עידן אלתרמן, רוני מרחבי, משי קליינשטיין, עידו רוזנברג, יפתח מזרחי, נוי הלפרין, רודי ביינסאי (דה וויס), עתליה פירס, מתן או ימי, הילה מערבי, אביתר בר דוד, יואב מילשטיין, דור אוחיון, ניצן ינקלביץ, ברק ביטון, יפעת כהן, גל שדה, נטלי ליפין, רנטו גוזי, מריאנה סינצ’וק, נטע לי חכם, אור דנון/מתן בן שימול, עדן שיקלי, אושר ניסים, מתן בר, יובל הבה, עדי בן שושן.
ועכשיו אלינו, בתי בת ה- 14 ואני. הגענו עם ציפיות נמוכות והרבה רצון לפרגן. הרי מדובר במחזמר מתורגם, שאת שיריו איננו מכירים, ועלילתו נשמעת מטופשת לגמרי, למרות שמאחורי המילים מסתתרת מציאות של אלימות, גזענות ודעות קדומות באמריקה של שנות ה- 60 ה”עליזות”.
ואמנם, על הבמה השחקנים הישראלים, שגם הם זרים, בוודאי, למציאות האמריקאית של שחורים נגד לבנים (האם יש דמיון למזרחיים ואשכנזים? אולי דווקא יש, כשגם כאן מתקיימות תכניות טלוויזיה המיועדות למוסיקה מזרחית בלבד…) עשו מאמץ נכבד כדי להתחבר לגרוב, התפאורה היתה בסדר גמור, ובין הזמרים היו כמה שהקולות שלהם התקרבו לרמה של הקולגות האמריקאיות.
אבל למרות המוסיקה הקצבית והמאמץ שהושקע בהעמדה, נותר משהו פושר באוויר. משהו שאינו מחבר בין הקהל היושב באולם לבין עלילת המחזמר והמוסיקה המתנגנת. הפלא שקורה במחזות זמר אחרים כמו “עלובי החיים”, “אוויטה”, “בילי אליוט” ואחרים לא התרחש הפעם.
והיתה גם התזמורת, שהכרוז הכריז בתחילת המופע שהיא נמצאת כולה מאחורי הבמה. טוב, אז על הבמה ועלינו, הצופים, לא היתה למוסיקה החיה הזאת כל השפעה, נוכחות או עוצמה. לצערי, זה נשמע ממש כמו הקלטת אולפן ברמה טובה. נדמה לי שלצערי, אפילו לא הצלחתי לשמוע זיוף קטן ואותנטי אחד של חצוצרה או סקסופון, שיעידו על כך שיש חיים מאחורי הבמה. יש חשיבות לתזמורת חיה רק אם ניתן לחוש אותה חיה ובועטת, או לראות אותה, או אפילו את ראשו של המנצח ואת ידיו הנעות במרץ.
פתאום חלפה בי מחשבה, שבזמן שבארה”ב התמכרו מיליונים לצלילי הפופ האלה, יצרה באנגליה, להקה בשם “החיפושיות”, את המוסיקה האלמותית שלה.
וכך, דחוקים בקצה היציע, רחוקים כמרחק שמיים מארץ מהנעשה על הבמה, קמנו בתי ואני בסוף המופע ובחיוך הדדי פושר סיכמנו את החוויה. אפשר לוותר.
וקצת פרטים טכניים:
בשנת 2002 עלה המחזמר “היירספריי” בברודווי ומאז הכל היסטוריה, המחזמר זכה למועמדות של 12 פרסי טוני, וזכה ב 8 פרסים, לרבות: המחזמר הטוב ביותר, המוסיקה הטובה ביותר, המחזה הטוב ביותר, פרס הבמאי והשחקנים הראשיים ועוד. מאז “היירספריי” הפך להיסטריה עולמית! והציג בכל העולם ובכל השפות. עכשיו גם ישראל מצטרפת לקצב שהטריף את כל העולם!
עלילת המחזמר, שקיבל ממגזין וריאטי את המחמאה הבאה: “״סוכרייה מתוקה ומלאת נשמה בטעם מסטיק, שלא יחסרו לה קונים בזמן הקרוב” היא כזאת:
טרייסי טרנבלד היא ילדה גדולה עם שיער גדול וחלום עוד יותר גדול, לרקוד כל הדרך אל תכנית הטלוויזיה המצליחה של קורני, ואל לבו של אליל הנעורים לינק לרקין. האודישן של טרייסי הופך אותה לכוכבת מקומית ועד במהרה היא משתמשת בתהילתה כדי להילחם למען שוויון.
פשוט וקליט, כמו עשרות השירים לאורך המחזה המושרים ב”לייב” ומלווים בתזמורת חיה. לא פלא שהניו יורק טיימס התלהב אף הוא והגדיר את היירספריי: ״ההצגה הכי מתוקה שאפשר לבקש, מבלי להרוס את השיניים… היא מצליחה להחיות מחדש את העונג שבקומדיה המוסיקלית הקלאסית מבלי להיות מיושנת. הפסקול איננו נוסטלגי. זוהי מוסיקה שבונה עולם משלה, שמכיל את עצמו בסימטריה מפתיעה.״
היירספריי
מחזה: מארק או’דונל ותומס מיהאן
מוסיקה: מארק שיימן
פזמונים: סקוט וויטמן ומארק שיימן
מבוסס על הסרט של “ניו ליין סינמה” מאת ובבימויו ג’ון ווטרס
נוסח עבר: דניאל אפרת
בימאי: שוקי וגנר
הפקה מוסיקלית: אמיר לקנר
כוריאוגרפיה: עומר זמרי
עיצוב תפאורה: במבי פרידמן
עיצוב תלבושות: מאיה מידר מורן
עיצוב תאורה: קרן גרנק
עוזר במאי: חיים פליבה
יחסי ציבור: רון גרנות
שיווק וניהול מסחרי: מירי לוי
מפיקים: מאור מיימון, עידו איינבינדר
משך המחזמר: שעתיים ועשרים דקות כולל הפסקה
מחירי הכרטיסים: אולם: 219 ש”ח, אולם עליון וגלריות: 159 ש”ח יציע: 119 ש”ח
9066* 03-5111777
לוח מופעים:
| תאריך | יום | עיר | אולם המופעים | שעות |
| 2.8.17 | רביעי | פתח תקווה | היכל התרבות | 17:00
21:00 |
| 4.8.17 | שישי | קריית מוצקין | היכל התרבות | 21:00 |
| 5.8.17 | שבת | קריית מוצקין | היכל התרבות | 21:00 |
| 6.8.17 | ראשון | קריית מוצקין | היכל התרבות | 21:00 |
| 7.8.17 | שני | קריית מוצקין | היכל התרבות | 17:00 |
| 18.8.17 | שישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 20.8.17 | ראשון | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 21.8.17 | שני | תל אביב | משכן האופרה | 18:00 |
| 23.8.17 | רביעי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 24.8.17 | חמישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 25.8.17 | שישי | תל אביב | משכן האופרה | 14:00
21:00 |
| 26.8.17 | שבת | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 28.8.17 | ראשון | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 29.8.17 | שני | תל אביב | משכן האופרה | 17:30 |
| 1.9.17 | שישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 2.9.17 | שבת | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 6.9.17 | רביעי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 7.9.17 | חמישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 8.9.17 | שישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 9.9.17 | שבת | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 5.10.17 | חמישי | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 6.10.17 | שישי | תל אביב | משכן האופרה | 13:30 |
| 7.10.17 | שבת | תל אביב | משכן האופרה | 21:00 |
| 8.10.17 | ראשון | תל אביב | משכן האופרה | 18:00 |