אולי הם עשו כמיטב יכולתם. אולי. הקהל בהיכל התרבות, מצידו, דווקא התעקש להחמיא: מחיאות כפיים, שריקות מקדימות עם זיהוי הלהיטים, שירה בציבור פה ושם, היכן שרק אפשר. אבל ההופעה הזאת, של להקת הקאברים של הפינק פלויד, תיזכר בעיקר כצללית חיוורת של המקור. משהו שדומה לישיבה בלובי של מלון עם קפה ועוגה, מול חמישה בחורים ושתי זמרות ליווי שעושים כמיטב יכולתם, אבל יודעים היטב שלעולם הם לא יישמעו כמו המקור.
אל ההופעה של “פינק פלויד אקספיריאנס” מבריטניה בהיכל התרבות בתל אביב הגיעו בעיקר ישראלים משנות ה- 40 ואילך. המון שיער כסוף, המון נשים מפורכסות המנסות לשחזר את יופיין, אבל לא ממש זוכרות איך עושים את זה. פה ושם היו גם הורים שהביאו את ילדיהם כדי לחזות במו עיניהם במה שיכול להיות הכי קרוב לפלא המוסיקלי הזה, שגז ונעלם משמי חיינו לפני עשורים.
הבמה נראתה, דווקא, כמו הבטחה גדולה. מסכי וידאו, תאורה הולמת, ציוד סאונד רחב היקף, והנה כבים האורות וקולות מכונות המשחק, קופות הכסף וצלילי העידה והלמות הלב המוכרים כל כך כבר גודשים את חללו של ההיכל המשודרג.
ואחר כך התחילה ההופעה. מתופף, שלושה גיטריסטים, קלידן ושתי זמרות ליווי. הם עלו אל הבמה כמו עובדי במה, שנתבקשו לשיר ועושים כמיטב יכולתם. משהו רובוטי, משחזר, משהו בירוקרטי, כאילו הוטל עליהם התפקיד לחקות במדויק ולא להעיז להתפרע, להיות מקורי, לנסות לייצר משהו מעט שונה. וכשנצמדים אל המקור – זה נשמע כמו חיקוי.
משהו בסאונד הבליט דווקא את הבאסים ואת יללות הגיטרות על חשבון שירתם של הזמרים, והמילים נותרו מעומעמות ולא מובנות. ארבעה שירים חלפו – וכבר הפסקה בת 20 דקות. הקהל קצת המום. נותר לשבת. כשלבסוף החלו לקום ולצאת אל הלובי – חזרו הנגנים להופיע…
אחרי ההפסקה דומה שמשהו השתפר בסאונד ובאומץ של הלהקה לייצר לקהל חוויה אותנטית יותר. היו יותר סולואים, השירה נשמעה כאילו היא לא בוקעת רק מהגרון, כמו לפני ההפסקה, אלא מהבטן, אולי מהלב. אחת משתי זמרות הליווי, זו הבלונדינית, הפתיעה בסולו חזק, כשטיפסה בקולה והבליטה מנעד קולי מרשים. הקהל הגיב במחיאות כפיים עזות. אולי העזות ביותר בהופעה.
ההרכב הזה מופיע כבר עשור, מה שמוכיח לא את טיבו, אלא את הצימאון של הציבור לצלילים האלה, של פעם. הוא הוקם כדי להחיות מחדש את האווירה המיוחדת שאפיינה את מופעי הפינק פלויד עד לפרטים הקטנים ביותר, ובמובן הטכני זה מצליח: מהאפקטים הוויזואליים והגרפיים של מסכי הענק והתאורה המיוחדת שליוו את המופעים הגדולים של הלהקה, דרך העמידה המדויקת על הבמה. לצערי, קולו של סולן וגיטריסט הלהקה שאולי דומה לקולו של דיוויד גילמור, ואף מנסה לייצר ניואנסים ואינטונציה של גילמור, אינו מעודד השוואה אל המקור.
חברי הלהקה מגיעים לארבעה הופעות בישראל, על אף החרם אותו הכריז בסיסט הלהקה המקורית רוג’ר ווטרס. לדברי דיוויד פאור בסיסט הלהקה ומייסדה: “אמנם יש קווי דמיון רבים ביני לבינו מבחינת הסגנון המוזיקאלי אבל מעבר לכך, איני מקבל את אמירתו ודעתו הפוליטית. מוזיקה תפקידה להביע רגשות ויש להפריד בין המוזיקה שווטרס עשה לבין דעותיו הפוליטיות. אנחנו מגיעים מכל חלקי הממלכה המאוחדת ומייצגים את השונות שבבריטניה, בדיוק כמו בישראל”.
בסיבוב ההופעות הנוכחי לכבוד חגיגות היובל ללהקה המקורית שהוציאה את אלבומה הראשון The Piper at the Gates of Dawn בשנת 1967, ההרכב מבצע תוכנית מיוחדת עם השירים הגדולים ביותר מכל הזמנים משלל אלבומי הלהקה האייקונים בתוכם: – “Piper at the Gates of Dawn” “Saucer Full Of Secrets”, “Atom Heart Mother”, “Meddle”, “The Dark Side Of The Moon”, “Wish You Were Here”, “Animals”, “The Wall” ו- “The Division Bell”. את המופע מביאה לישראל חברת EGOeast הפקות.
לסיכום: המעריצים השרופים ימחלו על כבודם וייהנו גם ממה שהלהקה הנוכחית מצליחה להנפיק, בעיקר בזכות האפקטים הויזואליים והקוליים, המיטיבים לגעת בגעגוע של הצופה באולם אל המקור. אנחנו הפסקנו ליהנות מהאפקטים אחרי שהתרגלנו וכשההפסקה, שבאה אחרי כעשרים דקות, עצרה את כל המומנטום. כמסקנה, אנו הפנמנו חזק: פינק פלויד כבר לעולם לא תחזור. צריך להסתפק באוזניות, או במערכת הסאונד הביתית.
The UK Pink Floyd Experience ישראל 2017:
16.1 – מרכז הקונגרסים חיפה (כרטיסים – קופת ברק 04-8377777 )
17.1 – היכל התרבות ת”א (כרטיסים – קופת לאן 8780*)
20.1 – המשכן לאומניות הבמה באר שבע (כרטיסים – קופת שפע 8949*)
**
טווח מחירי הכרטיסים : 160-400 ₪