צימר “בקתה בערפל” בנמרוד – השלג מכין לכם הפתעה…

 

ג’אקוזי ענק, חדר סאונה וחלונות ענק הנפתחים אל נופי הרמה

אח, אח, אח… איזו חוויה היתה לנו אצל לילך בנמרוד… רק איך אני מעביר את זה אליכם כך שגם לכם תהיה חוויה כמו שלנו?! אולי אשתמש, פה ושם, בתיאוריה של לילך הדר אשתר, שהספיקה בחייה להיות אשת תקשורת תל אביבית, סופרת ועכשיו – בעיקר בשלנית ובעלת הבית של 9 בקתות עץ גושניות עם הרבה אופי, על חודו של הר קטן, שבראשו היאחזות נחל לשעבר, נמרוד, שהיום נהפך למושבת צימרים ומסעדות, זו שנמצאת באמת הכי קרוב לחרמון, צמוד למג’דל שמס.

את החופשה שלנו התחלנו ביום סתווי יפהפה, והמשכו – סופה אמיתית שכסתה את הגליל, שלחה שלוחות אל מישור החוף וההר, והעניקה לנו חוויה חורפית כבר בסוף הקיץ. יומיים לפני כן, ענני נוצה ורודים צובעים שעת שקיעה קיטשית להפליא הרחק במערב, ואני מגיע עם שני ילדיי הקטנים אל בקתת העץ בת שתי הקומות, בתוך הישוב הקטן נמרוד, כמעט 1200 מטרים מעל פני הים. ערב דצמבר אופף אותנו בשקט קר, הרחק פרושים נופי גליל כמו ממעוף הציפור, והבקתה אופפת אותנו במגעה הגס, מגע של בולי עץ לא מסותתים, דלתות קצת חורקות, גרם מדרגות מגושם ואח המחכה שנצית בו אש.

הקטנים משולהבים. בשבילם – לינה בצימר שנראה כמו מחסן עצים זה שיא הכיף, מה גם שהם לנים בקומה השניה, הנראית כמו מרפסתו של מציל, או מגדל שמירה של יערן, עם חלונות ענקיים וג’קוזי לא פחות ענק במרכז. ראשית אנו יוצאים אל המרפסת הצמודה, כי הנוף פשוט דורש את זה. העיירה מסעדה נפרשת הרחק למטה, ולנו יש תחושה שאנו צופים בה בשעת נחיתה, שכן הרחוב הראשי שלה מואר, שטוח, ארוך ומשתרע בקו ישר אל יער אודם הדרומי, כאילו היה מסלול נחיתה.

הילדים מתפשטים בטבעיות וקופצים אל תוך הג’קוזי. אני מנצל את הזמן כדי לבדוק את המיטה הזוגית – רכה ונעימה. המטבח – נקי, ספון עץ, נטול מיקרו אך במקום זאת יש תנור קטן. עוד בקומה השניה – חדר סאונה יבשה שיתלהט במהירות ויגיע ל- 80 מעלות ובכך ישמש אותנו ביום השני, כשהרוחות יחלו לנשוב והקור יחלחל לעצמות. התחושה טובה. ניכר שיד מקצועית מטפחת את המקום. זהו גיא, בעלה של לילך שבנה במו ידיו את הבקתות כולן. אמנם אין טלוויזיה, אך הילדים טרם גילו זאת. הם לא יזכירו את המילה הזאת עד סוף החופשה. במקום המכשיר החשמלי הזה ישנם ספרים בכל פינה, ישנו הנוף המחשמל, ישנו ריח של עץ המדגדג בנחיריים ומתערבב עם ריחות של קומזיץ העולים מהאח, אותה הדלקתי בשניות ספורות. ישנו גם קולו של העץ, החורק, נאנח, גונח, מתרחב ומתכווץ ובקיצור – חי סביבנו בתוך הקירות והרהיטים.

הג’אקוזי וחדר הסאונה – שילוב מרתק של חוויה קרירה/לוהטת ליום חורפי 

הלילה הראשון חולף בנעימים. הבקתה מחוממת גם בזכות המזגן שנותן גיבוי לאש המפצחת זרדים לא בדממה. השחר עולה, וקרני שמש מדגדגים את ילדיי, שממהרים לקום. וילונות אטומים יותר היו מעניקים להם ולאביהם תאב-השינה הישן בקומה מתחת עוד שעת שינה אחת לפחות. יום מקסים בפתח. שמיים כחולים, אויר צונן. אין רוח. מי אמר שיש כאן ערפל וקור ושלג?!

ארוחת הבוקר מגיעה והיא הפתעה נעימה, גם בסטנדרדים הקפדניים של צימרים יקרים יותר: שני מגשי ענק עמוסים בסוגי גבינות קשות ורכות, לחמים שנאפו במקום, ערמת חביתות, מבחר סלטים בצלוחיות ושתי קערות חרס עם סלט ירקות קצוץ וסלט חסה וירוקים אחרים. רק שנצליח לסיים… מחמאות מיוחדות קטף חטיף החציל העוטף גבינת עזים והבורקס הקטנים והחמים שנבלעים במהירות. אגב, לילדים קצת חסר קורנפלקס… ואני העזתי לבקש קפה הפוך, אשר הובא לי, עשוי במכונה, אל הבקתה.

ואיך מבלים כשמגיעים לצימר בנמרוד בחורף עם ילדים ולא רוצים לזוז מהסביבה? אנחנו הבאנו משחקי קופסא, המון נייר וצבעים, והרבינו לעשות בהם שימוש בערבים ובבוקר. אפשר לעלות לחרמון, כמובן. אפשר גם לשוטט במג’דל שמס. יש שם שוק צבעוני, יש מסעדות ויש עוגות כנאפה משגעות. אפשר לטייל ברגל לברכת רם, או ביער אודם המקסים, שיש בו גם איילים. בגלל הילדים בחרתי לרדת מהצימר וללכת מעט על “שביל הגולן” החולף ליד שער הכניסה לישוב, והמסומן כחול-לבן-ירוק. עשינו מסלול מעגלי, התכופפנו מתחת לגדר תיל והלכנו עד לגבעה ממנה נשקף נוף אצבע הגליל המדהים. חזרנו דרך מחנה הקמפינג של המארחים שלנו, שמציע בקיץ את צל עצי הדובדבן וקטיף חופשי, עם מקלחות והרבה טבע פתוח. בצמוד לו ישנה חממת תותי-שדה, המגודלים בשיטת הדלייה, שאותם קטפנו וזללנו בכל פה.

הפעלת האח המבוערת התבררה כקלה ומאתגרת 

בלילה השני החלה רוח. כזו שנושבת בגובה קילומטר ומעלה. הבקתה חרקה וגנחה, אך עמדה בכבוד בטלטלות העזות. אמנם, דלת המרפסת אפשרה למעט אוויר קר לחדור פנימה, אך אנחנו אלתרנו במהירות שתי כריות וכיסא, וכך עצרנו מעט מהתלהבותה. הילדים ישנו על מזרונים שנפרשו על רצפת העץ והיו מאושרים. אפילו רעש הג’קוזי, שמופעל אוטומטית בכל שעה כדי לערבל את המים לא הפריע להם.

ארוחת הערב שהוגשה לבקתה, כמו שאר הארוחות, כמו נולדה בשביל מתארחי הבקתות, עבור אלו המעדיפים להישאר צמודים לאח העצים או להתכרבל תחת הפוך במיטה. שוב היו סלטים, אבל העיקר היה בשר בתבשיל קדירה, שהאופן שבו בושל הוא ביתי, בישול ארוך, המבוסס על חומרים מקומיים, אך ללא ספק לקח השראה מתבשילי הרים בארצות קרות – בעיקר אלפיני.

את “בקתות בערפל”, תשע בקתות שכל אחת מהן שונה וייחודית, גילו ישראלים ששבעו מצימרים “יוקרתיים”. קהל האורחים כולל מנהלי חברות ואנשי עסקים שקצה נפשם בפאר המזויף של בתי המלון, המון דיפלומטים ואו”מניקים שיודעים לקרוא וגילו גם הם את ההמלצה החמה שיש למקום הזה במדריך “לונלי פלאנט” הבינלאומי. לכל אלה מחכה חופשה לפי תפיסתם של לילך וגיא בתוך בקתות שאינן מתיימרות ליטול חלק במרוץ אל שיא היוקרה, ובמקום זאת הן מציעות אלטרנטיבה רעננה ומציגות תפיסה אקולוגית ירוקה.

“המקום כולו שואף לחוויה של טבע, טיולים, וחיבור בין אדם, לאדם ובין אדם לטבע” אני מצטט מדבריה של בעלת המקום, שכושר הביטוי הגבוה שלה מתחרה בהצלחה בכושר הבישול: “בקתה בערפל היא בקתה למטייל, צוות הבקתות ישמח לסייע למטיילים בכל דרך אפשרית, בהקפצות למכונית, בהכנת אורחות בוקר מוקדמות, והכנת ארוחות ארוזות לטיול.”

המקום יתאים גם למספר משפחות, לקבוצות איכות קטנות והומוגניות, המחפשות חוויה שמשלבת פרטיות בבקתה, את “הביחד” בחדר האוכל המרכזי  שבו גם אח ושולחן ענק, או סביב המדורה בקיץ. את אלו שרוצים לנפוש בתוך הנוף, ללמוד בניית אדמה אקולוגית, לשמוע סיפור היסטורי, ולחוש מחדש את הבדלי העונות, את הצבעים של השלכת, את השלג של החורף, את הפריחה של האביב ואת אוויר ההרים הקריר של הקיץ.

בקתה בערפל – בקתות הרים למטיילים נח”ל נמרוד צפון רמת

טלפון: 046984218

נייד: 0522697718

דוא”ל: biktanimrod@gmail.com