הספר, שיצא בהוצאת עם עובד, מאתגר את הקורא בדרך כתיבתו יוצאת הדופן
מעבר להנאה שהיתה לי בקריאת הספר “בלתי נראה”, זה זמן שאני מציע לתלמידיי בסדנאות הכתיבה היוצרת לקרוא בדקדקנות את הספר. ראשית, אני מצביע בפניהם על השימוש המעניין שעושה הסופר בגוף ובזמנים. הם, מצידם, מתרשמים מהזוויות השונות שבהן מוצגת העלילה בארבעת חלקי הספר, ונעשים מודעים לשינוי הטכני, שאינו מבוטל כלל.
כך למשל, חלק אחד מסיפורו של גיבור הספר, מרק ווקר, מסופר בגוף שני. דרך לא מקובלת ומאד שונה לקדם עלילה. והנה אתה, הקורא, נהפך למי שכאילו קורים לו הדברים, ובכך גם רמת ההזדהות שלך עם המסופר עולה. חלקים אחרים נכתבים בזמנים שונים: הווה, עבר ואף עתיד. המשט הזה בין מה שקרה למה שיקרה הופך גם הוא את הקריאה למורכבת יותר, ומעניק לכתיבה רבדים נוספים של עומק.
אחר כך אני מצביע על התובנות שבהן עשיר הספר, ושבהן מתובלים גם התיאורים. פול אוסטר הוא סופר שאוהב להפתיע. הוא מושך את גיבוריו אל הקצה, ולפעמים מביא אותם להתנהגות המנוגדת לכללי הנורמה החברתית. כמה פשוט היה לקורא לחבר בין הגיבור לבין יוצרו, הסופר, אלא שפול אוסטר דואג לשלב גם את עצמו, הסופר, בתוך העלילה, ובכך יוצר מחיצה נוספת בין הדברים הנכתבים ובין המשמעות שהקורא יכול ליחס להם.
חלק נכבד בעלילת הספר תופסת מערכת היחסים המינית, שיש בה גילוי עריות, והאסורה, כמובן, לפי אמות המוסר, שנוצרת בין הגיבור ובין אחותו. יחסים אלה מתוארים בפרוטרוט, והסופר אינו נרתע להיכנס לפרטים, לתיאורים, לסבך הרגשות ולתחושות האשם העזות שאלה מעוררים בגיבור ובאחותו.
את מערכת היחסים הזו אני מנצל, כדי להצביע בפני תלמידיי על העוז האישי שצריך להיות לכל אחד מהם בבואו לכתוב עלילה משל עצמו. ברגע שהמילים שכתבנו מגיעות אל הקורא אנו כבר לא יכולים להתחבא מאחורי הגיבור. הקורא יהיה תמיד חופשי לקשר בין הדברים הנכתבים ובין הסופר שכתב אותם, גם אם הם מיוחסים לגיבור “מומצא”, כביכול.
כך עשיתי אני, ואולי עשו קוראים נוספים, כשקראתי את עלילותיו של מרק ווקר. גיבור ספרו של פול אוסטר שאותו אנו פוגשים לראשונה כסטודנט צעיר באוניברסיטת “קולומביה” בשנת 1967. פגישה אקראית עם זוג אירופי מרתק ומסתורי – פרופסור רודולף בורן השוויצי-צרפתי הנהנתן הציני ומאהבתו הצרפתייה הנואשת מרגו – תשנה את מהלך חייו ותכניס אותו לעולם של אלימות ותככים. ואנו, הקוראים, נזכה בזכות ההצצה לתוך חייו.