“בי-קיור לייזר” – לי זה עזר.

מאת: איטו אבירם

פציעת ספורט בברך שמאל הביאה אותי, לפני כחודשיים, לפנות ל”בי-קיור לייזר” ולבקש מהם לנסות את המכשיר. כך, פשוט וקל. ועל זה אני הולך לספר לכם עכשיו כי חשוב לי שתדעו שני דברים: א. שקיבלתי את המכשיר להתנסות. ב. הזהרתי אותם שאם “העסק” לא יביא לתוצאות אני אכתוב שזה לא עזר לי, או שלא אכתוב בכלל. הם הסכימו, וזו הכתבה.

כל חיי אני עוסק בספורט בצורה מתונה. בעיקר חצי שעה ריצה יומית, רק בחיק הטבע, הכי רחוק שאפשר ממסלולים ובני אדם. בשרון יש עשרות שבילים, גבעות, פרדסים ודרכי עפר שמכירים היטב את סוליות נעלי. בשנים האחרונות אני גם משחק פינג-פונג באופן יום-יומי.

יום אחד לפני טיול לאיטליה, בשעת ריצת בין-ערביים, נתפסה לי הברך השמאלית בצורה מוזרה. דידיתי את הקילומטרים שנותרו ובמהלכם גיליתי גם שללכת יותר קשה מלרוץ. שבוע שלם באיטליה חשתי את הברך הפגועה, אף שהפציעה לא היתה קשה. אפילו הצלחתי ללכת בלי לצלוע, אבל קצת כאב. בדרך כלל פציעות חולפות אצלי מהר, אבל אני יודע שלפציעות ספורט לוקח חודשים ולעיתים אף יותר עד שהן נרפאות, ולי היה חבל על הזמן.

הברך שלי והלייזר. איכשהו התפתחה ידידות אמיצה

אחרי חודשיים הברך הראתה שיפור מזערי, אבל אני סירבתי להתרגל לתחושת הכאב העמומה. גרוע מכך, דווקא בלילה הטריד אותי הכאב הרבה יותר מאשר ביום. ומכיוון, שאת הפרסומים של “בי-קיור לייזר” ראיתי כל הזמן באינטרנט, גם כשרציתי ובעיקר כשלא רציתי, החלטתי להתנסות. בניגוד לרבים אחרים, אני מאמין במדע, בתרופות ובחידושים ממש כשם שאני מאמין בתרופות סבתא, ונותן לכל אלה סיכוי. לפני מספר שנים סבלתי מדורבן, גם כתוצאה מהריצות, והסבל היה פי כמה קשה יותר מאשר הברך. אז פניתי, בסופו של דבר, לטיפול בגלי הלם וסדרה של חמישה טיפולים באחת מאותן מכונות הלם מאסיביות הצילה אותי. כתבתי על כך באתר שלי, ומאז הכתבה נקראה אלפי פעמים, ואני מניח שגם עזרה למאות אנשים.

בניגוד למכונה שמייצרת את גלי ההלם, שכשמם כן הם – יצורים גמלוניים בעלי נוכחות של פיל – את המכשיר האלגנטי, המזכיר בצורתו מכונת גילוח או תספורת, קיבלתי מנציגת “בי-קיור לייזר”. היא היתה בחורה נאה ואינטליגנטית, שגם הוסיפה הסבר סבלני. היא לא התעלמה ממבטיי הסקפטיים, התעקשה לרדת לפרטי פרטים והדגישה: “תן לטיפול סיכוי במשך שבועיים, לרוב המשתמשים זה מביא הקלה מוכחת, אבל אל תקצר ואל תזלזל”. היא הדגישה שלא מדובר בניסים ובנפלאות ו”הקסם” של הלייזר אמנם עובד, אבל זה לא הוקוס-פוקס. יצאתי לדרך.

פעמיים ביום. צמוד לברך. מתחילים עם ארבע דקות. אחרי יומיים, אם אין תופעת לוואי קיצונית אפשר לעלות לשמונה. מותר, אפשר ואף צריך להציב את קצה המכשיר, השולח אלומה ירקרקה, בזוויות שונות לנקודה הדוויה בגוף.

הברך נמצאת, למזלי, במקום שקל להגיע אליו. אולם כדי להגיע למקומות בגוף שהגישה אליהן קשה, או בלתי אפשרית, כמו חלקים מסוימים בגב, בכתפיים או בקצה הגפיים, המכשיר מגיע ביחד עם חצובה קטנה וממזרה, שעליה ניתן להציב אותו ולמקם את הגוף כך שהעבודה תוכל להתבצע.

כבר אחרי הטיפול העצמי הראשון שהענקתי לעצמי היתה לי תחושה פסיכולוגית שהמכשיר עוזר. זוהי ה”אאוטו-סוגסטיה” הנפלאה שאני כל כך מצטיין בה. אותה אופטימיות, לעיתים חסרת בסיס, שלעולם אינה נוטשת אותי. אבל אחרי ארבעה ימים היתה הקלה קלה בתחושת הכאב, והיא היתה הרבה פחות סובייקטיבית.

שבועיים אחרי הטיפול העצמי הכאב בברך הפך מעמום לזניח. חודש אחרי, בנקודה שבה אני נמצא היום, עדיין מזכירה לי הברך את קיומה מדי פעם, אבל בעדינות, כמו ידידה וותיקה ולא כמו יריבה מרת נפש.

בשורה התחתונה: המכשיר הקטן הזה תרם לי הקלה ממשית, שאיני יכול להתכחש לה. במרוצת פרק הזמן שטיפלתי בעצמי טרחתי וקראתי כמה מאמרים שכתבו רופאים ישראלים מוכרים בשבחו של מכשיר הלייזר הזה. גלשתי ב”יו-טיוב” ושמעתי גם דעות של מי שהתנסו והמכשיר לא עזר להם, כמצופה.

אך מכיוון שאני מספק עדות אישית, נאמנה עלי לכתוב את מה שבאמת קרה לי, ואצלי – האופטימיות בשילוב “בי-קיור לייזר” הוכיחו את עצמם. אודה, שעלותו של המכשיר – פחות מטלפון סלולרי חדש – מצדיקה את רכישתו. השימושים בו כבר יגיעו. הרי לכל אחד נתפס פעם הגב, כל אחד נשרט, חוטף מכה חזקה או נפצע פציעה טורדנית ועקשנית.

אגב, ביקשתי וקיבלתי אישור לתת מחיר הנחה מיוחד לקוראי כתבה זו באתר “התרשמות”, המעוניינים במכשיר.

פרטים על ההצעה ניתן לקבל בקישור הזה. 

קישורים אל אינפורמציה נוספת בנושא:

• ד״ר חגי אמיר- מנהל מחלקת שיקום בי״ח לוינשטיין מספר על הבי-קיור לייזר 
• פרופסור דניאל רייס מבכירי האורתופדים בישראל מדבר על המכשיר.
• הצוות המקצועי של מכון וינגגיט: ד״ר מיה קלה בנצור ראש מדור הפיזיותרפיה, וד״ר לובה גליקצייה: הרופאה האולימפית על המכשיר.

אפשר גם עם גלי הלם – אל כתבת התרשמות מטיפול בדרבן עם גלי הלם.