בילוי בירושלים, בשביל תושבי השרון שכמונו, הוא תמיד קצת כמו בילוי בחו”ל. לכן אנו משתדלים תמיד לשלב בילוי בעיר הקודש ביחד עם לינה בבית מלון, רצוי קטן וסימפטי. הבחירה נפלה (גם) הפעם על “בית קטן בבקעה” – מלון בוטיק קטן בשכונה ותיקה בעיר.
היינו במלון לפני שנתיים ומאד אהבנו אותו. אנו, אמנם, הגענו באחר צהרים לוהט – אם כי לא מהביל – של הקיץ, אולם אתם מוזמנים לעשות את זה בכל עת, ובמיוחד לקראת חנוכה, כשהבירה תלבש כסות חגיגית במיוחד. וכך מצאנו עצמנו חונים ליד רח’ יהודה שבשכונת בקעה, על אם הדרך לבית לחם וליד רחוב עמק רפאים (שינקין של ירושלים).
מצאנו שם חנייה נוחה וסימפטית שאותה מחלק המלון עם בית כנסת מקומי, רחובות עם עצי נוי מצלים ובעיקר – בניין ערבי ישן ובעל נוכחות מרשימה, שנהפך ונהיה לבית מלון. עודד, הבעלים, הוא קיבוצניק לשעבר מקיבוץ גיאה (נחשו היכן שוכן הקיבוץ בארץ? תשובה בסוף הכתבה), מה שנתן לו אצלנו מעט יותר קרדיט, בשל חיבתנו האוטומטית לכל דבר שמגיע מקיבוץ.
פרצנו אל תוך הלובי הקטן, הממוזג, וטיפסנו – כל המשפחה – אל מעלה הקומה השנייה, דרך גרמי מדרגות ומסדרונות עתיקים ובדרך מצאנו מסכי מחשב המציעים אינטרנט חינם לאורחים. בסופו של הטיול הגענו אל חדר 5 המשפחתי והקיצוני, בפינה הדרום מערבית של הבית הערבי העתיק. סובבנו את המפתח בדלת ופתחנו אותה לרווחה בציפייה.
מראהו האפלולי של החדר הקלאסי, הווילונות הכבדים שכיסו על חלונות ערביים ענקיים, רצפת הפרקט וריח הניקיון השרו בנו תחושת הקלה מיידית. החדר היה מספיק גדול, והעובדה שגם לילדים היה חדרון משלהם, עם חלון משלהם ודלת משלהם היתה יותר מהפתעה משמחת. (אופס, איך שכחתי? גם טלוויזיה משלהם!) בסקרנות רבה הסטנו את הווילאות הכבדים ופרצנו דרך אל קרני האור ואל הדלת השקופה שהוליכה אל מרפסת קטנה.
אמנם, הנוף היה אורבני לחלוטין – בנייני דירות שמקיפים את המלון מכל צדדיו, אבל זה הדיל במלון הממוקם בשכונת מגורים, לא כן?! מתחת למרפסת היתה חצר פרטית של המלון. בפעם שעברה היא היתה מוזנחת, ובינתיים עברה שיפוץ, ואנחנו נהנינו לגלות את ערוגות הפרחים, חלקת הדשא ופינת ההסבה עם שולחן והכסאות הקייציים… נפלא.
לפני שיצאנו לסיור המוזיאונים נפרדנו מהחדר האפלולי והממוזג בתחושה שהפעם, לשם שינוי, “אין נפילה” ויש אפילו הפתעה לטובה. לכן, כשחזרנו בחזרה למלון בשעת ערב מוקדמת, לא יכולנו שלא לשמוח למראה שתי הפתעות נוספות שחיכו לנו במלון: הראשונה היתה הקרירות המענגת, האירופאית, שעטפה אותנו ברוך כשפתחנו בחשש את דלתות וחלונות החדר אל האוויר הירושלמי שבחוץ. השניה – היעדרם המוחלט של היתושים, מכה מוכרת, טורדנית ומתסכלת במישור החוף.
את הלילה העברנו עם חלונות פתוחים, ללא מזגן, תוך שאנו מתכרבלים בשמיכות פוך קלילות ומברכים את אלוהי הרי יהודה, שהוא כנראה אל אחר לגמרי מאלוהי מישור החוף. 
את ארוחת הבוקר אכלנו במסעדת פולי, שהיא בעצם מסעדת חצר מקורה, מגוננת וממוזגת הסמוכה אל הקיר המזרחי של הבית הערבי שבו שכן המלון.
המקום רחב ידיים ונראה כמו גינה. ארוחת הבוקר היתה, לצערי, מוגבלת מאד במרכיביה ומאכזבת. במקום הטחינה הסמיכה שבה ערבבתי בביקורי הקודם את הפלפלים, העגבניות והמלפפונים לכדי סלט בריא, קיבלתי הפעם סלט מוכן ולא משובח, בלשון המעטה. לא אהבנו גם את העובדה שלאורחים הוצעה, כנראה בגלל השבת, ביצה קשה.
גם הקפה בפרקולטור אזל ולא חודש, ונותרה רק האפשרות להכין בעצמנו קפה נמס. בגלל השבת גם לא יכולנו להחליף את ארוחת הבוקר במלון בארוחת בוקר של בית קפה, אחד מעשרות בתי קפה של בוקר שמנקדים את הרחובות הסמוכים. חשנו לכודים, ולמזלנו הטוב המשכנו מבית המלון אל “בראנץ'” מדהים במלון אמריקן קולוני על שפת הבריכה.
בשורה התחתונה, “בית קטן בבקעה” הוא מלון קטן שמציע די הרבה. יש בו אווירה משפחתית ומיקומו מבטיח לאורחיו לחוש את הדופק האמיתי של העיר הירושלמית החילונית והתוססת, שבהחלט חיה ובועטת ברחובות הסמוכים, ואפילו מעיזה ליהנות. (רק לא בשבת!)
המלון שייך לרשת המציעה עוד שני מלוניות בירושלים, בשכונות רחביה והמושבה הגרמנית הסמוכות. (וקיבוץ גיאה, לכל המתעניינים, שוכן דר’ מזרחית לאשקלון).
מלון קטן בבקעה טלפון ראשי: 02-6737944 טלפון נייד: 050-4291791 מספר פקס: 02-6737955 כתובת: רחוב יהודה 1, ירושלים 93627 שליחת דואר ל: בית קטן בבקעה
**