תיאטרון אלפא – האקדמיה לאמנויות המופע, פותח את פסטיבל “אלפא 13“השני, עם 4 הצגות בהפקת תיאטרון אלפא – האקדמיה לאמנויות המופע ועוד 6 הצגות אורחות; וגם אירועי מוסיקה ועוד. פסטיבל בשלל לשונות ושפות, בשפות תיאטרון ומחול מגוונות, בעברית ובערבית.
פרופ’ אברהם עוז על הפסטיבל : “על נהרות בבל ומגדליה יסדנו את פסטיבל “אלפא 13″: שפע לשונות משתרגות זו בזו, חובקות זו את זו, נענות זו לזו; לשונות דיבור (עברית, ערבית); לשונות הבמה: דרמה, מחול, ותנועה; לשונות המופע: שירה, נגינה וקולנוע; שפות הסגנון: קומדיה, פנטסיה, סאטירה ודוקומנטציה; ומנעדי הגיל: מנוער עד בגרות, ומקלאסיקה עד שפת ימינו. פתחנו את בריחי המסורת, וכולם מוזמנים לבוא בשערינו, לטעום, לחלום ולחגוג איתנו את שלהי הקיץ.”
בין הצגות התיאטרון אשר יועלו בפסטיבל: בבכורה! ברית איש – הרצגה מאת אברהם עוז ובהשתתפות סוהיל חדד, המסיבה של ג’קי בבימויו של דור פלס, הסוחר מוונציה בעיבוד ובבימוי של אברהם עוז ובהשתתפות סוהיל חדד, דן תורג’מן ועוד, השפעת קרני גמא על ציפורני חתול מחזהו זוכה פרס “פוליצר” של המחזאי האמריקאי פול זינדל.
הצגות אורחות בפסטיבל: המורה יוסף, הצגתו של ניהאד רדא ( הצגה בערבית עם תרגום לעברית), בשירות הציבור הצגתה של מעיין יובל-שוהם מאת אלון מרגלית, במקום של האחר, מפגש תיאטרוני על פי ספריו של דוד גרוסמן “נוכחים נפקדים”, “הזמן הצהוב” בבימוי נולה צ’ילטון, כלת פרס ישראל. “על דגלה” תיאטרון נשי פיזי, טקסי. פיסות קרועות ומרגשות של זכרונות ורישומים, כפי שבנויה החוויה הפוסט טראומתית של האישה שעומדת במרכזה. עיבוד מיוחד למחזה ” לא אני” של בקט.
בין האירועים המיוחדים בפסטיבל:
“אלהאם” הרכב נגנים ערבים ויהודים במוסיקה קלאסית ערבית
מחשבות טורדניות צבעוניות – פרפורמנס, תיאטרון חפצים מאת ובביצוע מיכל מג
תיאטרון אלפא – תיאטרון האקדמיה לאמנות המופע
בשכונת מונטפיורי, במרכז תל אביב, פועל תיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע, מרכז לפעילות תיאטרון, אמנויות ותרבות, ובית ספר מקצועי למשחק, לפיתוח קול ועוד. האקדמיה מעלה כבר מספר שנים הפקות איכותיות המשלבות שחקנים מקצועיים ומנוסים עם שחקנים צעירים בוגרי האקדמיה, ומתמודדות עם חומרי תיאטרון ומציאות מאתגרים. בית הספר מושך אליו סטודנטים מכל קצווי הארץ, מכל המגזרים, מכל הגילים וכל הלשונות, שהמשותף לכולם הוא הרצון למצות את כישרונותיהם ולמצוא דרך באמנות. פסטיבל אלפא 13 הראשון: כי צריך פסטיבל שמאמין בריבוי לשונות ובחופש, וצריך שהעשייה המשובחת תיחשף ליותר קהל. ובתוך ההתרגשות והעשייה לקראת הפסטיבל – גם נערכים אודישנים לשנת הלימודים הבאה – ואולי תמצאו כאן את המקום בשבילכם.
התכנית המלאה:
הפקות תיאטרון אלפא- האקדמיה לאמנויות המופע:
הַסּוֹחֵר מִוֶּנֶצִיָּה
עפ”י וילאם שקספיר
עיבוד, תרגום, בימוי ועריכה מוסיקלית: אברהם עוז
יום חמישי 15.11.18 בשעה 21:00
יום שישי 16.11.18 הצגת צהריים בשעה 12:30
הסוחר מוונציה בעיבודו ובימויו של אברהם עוז משלב את עלילת הקומדיה הקלאסית של שקספיר עם נושאים מרכזיים בחיינו כיום: משנאת האחר והזר, לאומיות וגזענות ובעיית הפליטים ועד ליחסי הון-שלטון ושלטון-תקשורת. בהפקה מודרנית וקצבית זו מוצגת הרפובליקה המסחרית התוססת של וונציה כאולם בורסה מודרני סואן והאי בלמונט, שאינו רחוק משאונה של ה”סיטי” הוונציאנית, כמשכנם היוקרתי של אנשי העלית הכלכלית והשלטונית של הרפובליקה.
עיבוד, תרגום, בימוי ועריכה מוסיקלית: אברהם עוז, עיצוב תפאורה: טל יצחקי, עיצוב תלבושות: טימותיאו קורלי, מוסיקה מקורית והדרכה מוסיקלית: יובל מסנר, כוריאוגרפיה ותנועה: רן בן-דרור, תאורה: ניזאר ח’מרה
שחקנים: סוהיל חדד; דן תורג’מן; אביאל שיליאן; הדר לוין; מירב חזן; קורין סויסה/ניסנה מולוק; דניאל גרטמן/אורטל ארבל/למיס עמר; אמיר לביא; רבקה אזמרלדה תלחמי; ג’וש שגיא; דנה אילן; ניהאד רדא/צורי זערור/טל-אור פישלר; הראל סעיד
__________________________________________________________
בכורה–
ברית איש British
שיילוק – אוהבים ושונאים
פרופ’ אברהם עוז והשחקן סוהיל חדד בהרצגה
יום שלישי 20.11.18 ב-20:30
יום שישי 23.11.18 ב-12:30
שיילוק הוא בין היהודים המפורסמים בעולם, למרות שהוא יציר דימיון ולא דמות היסטורית אמיתית, בדמותו של שיילוק מתוך הסוחר מונציה גילם שקספיר את המורכבות של דמות היהודי בחברה האנגלית. את האנטישמיות כלפי היהודים וגם את היפוכה – הפילושמיות. פרופ’ אברהם עוז , חוקר שקספיר בעל מוניטין בין לאומי – וסוהיל חדד – שחקן משובח, מעלים בהרצגה זו את סיפור לידתו של שיילוק וגלגוליו על במות התאטרון וההיסטוריה עד ימינו אנו. זירת העלילה היא אנגליה, שהיתה הראשונה בין מדינות אירופה לגרש מתוכה את היהודים – מאתים שנה לפני גירוש ספרד. באנגליה גם נוצרו עלילות הדם הראשונות ועוד טרם הגירוש ידעו היהודים פוגרומים. איך ובאילו נסיבות נוצרה דמות כשיילוק בארץ ריקה מיהודים? כיצד התייחסו האנגלים למשפחות האנוסים מגורשי ספרד ופורטוגל שחיו בלונדון תוך הסתרת יהדותם? על איזה רקע צמחה דווקא פילושמיות באנגליה, והשפה העברית, התנ”ך והמסורות היהודיות זכו דווקא לתשומת לב במאה ה-7? ומה החזיר את האנטישמיות לזירה דווקא לאחר שהותרה שיבתם של היהודים לאנגליה ואף הוענקו להם אמנציפציה, שיוויון וחופש עיסוק? ואיך כל זה קשור לשקספיר, וללידי השחורה מהסונטות? את כל אלה מביאים עוז וחדד בשיחה מקרא ומשחק בהרצגה מרתקת ומבדרת כאחד המספקת לשומעים ידע, עניין ריגוש ושעשוע.
__________________________________________________________
השפעת קרני גמא על ציפורני חתול
יום רביעי 28.11.18 ב-20:30
יום חמישי 29.11.18 ב-21:00
טילי היא ילדה מופנמת, בבית ספר צוחקים עליה, בבית היא חיה עם אחותה המתבגרת רות ועם אמא שלה ביאטריס, שלא מצליחה לנהל את הבית, וכישורי ההורות שלה מפוקפקים. האם מפרנסת את עצמה ואת הבנות שלה מטיפול בדיירים שהם חולים סופניים. רות, הבת המתבגרת, מורדת בכל, ונראה שהיא הולכת באותו מסלול עצוב של אימא שלה. ביאטריס לא יוצאת כמעט מהבית המבולגן שלהם, אבל היא מדברת בטלפון עם מר גודמן – אחד המורים של טילי שמודאג מהחיסורים התכופים שלה מבית הספר, שביאטריס היא שאחראית להם. טילי מוצאת מפלט דווקא בשיעורי המדע. המורה שלה נתן לה ארנב, שביאטריס מאיימת להרדים, והיא עסוקה בניסיונות מדעיים. בשנות החמישים של המאה העשרים נראה המדע כהבטחה גדולה לאושר. הגילויים על האטום ועל הגנטיקה מקסימים ושובים את דמיונה של טילי, כמו של העולם כולו באותם ימים, ונראה שאולי באמצעות המדע צפוי לטילי עתיד טוב יותר.
מאת : בימוי דור פלס , תפאורה ותלבושות : טל יצחקי ,וידיאו ארט: קורין בלמור סוויסה, תאורה : ג’ודי קופפרמן וניזאר ח’מרה ,עריכה מוסיקלית : יובל מסנר , מוסיקה מקורית ונגינה : רום פלס ,השיר שקט של מדבר : (נכתב לזכרו של רועי פלס), משתתפות: הדר לוין, כלנית כץ, גל ברמלי, עינת לוין/ רות פרחי, דניאל חמלניק. ונבי ארנב האקדמיה בתפקיד הארנב צ’ארלי.
__________________________________________________________
בכורה–
המסיבה של ג’קי
על פי הבחורים בדלת ממול
יום שישי 30.11.18 ב-21:30
יום מוצ”ש 1.12.18 ב-21:00
הקהל מוזמן למסיבה שהבחורים עורכים לג’קי, המדריכה שלהם, מסיבת פרידה. הקהל מוזמן לדירתם של הבחורים, שחיים בדירה משלהם, אבל צריכים עזרה, הם מוגדרים בעלי מוגבלויות ולא תמיד מסתדרים בעצמם עם האתגרים שלה העולם סביבם. הצגה מרגשת ונוגעת לכל לב. ההצגה מבוססת על המחזה האמריקאי המצליח: “הבחורים בדלת ממול” – אבל שלא כמו הצגה על במה – הקהל נמצא עם השחקנים יחד, מוזמן אבל לא חייב, להשתתף במסיבה, לאכול איתם, ולהתרגש ממה שקורה כל יום, וביחוד ביום של המסיבה.
מאת :בימוי דור פלס , קונספט ועיבוד : דור פלס וטל יצחקי , מוסיקה חיה והלחנה : בן שלמה ערב
תאורה : ניזאר ח’מרה ,משתתפים : הדר לוין, כלנית כץ, דניאל מושס, רימון איזקוביץ ואחרים
__________________________________________________________
אירועים מיוחדים:
אלהאם الهام Ilham
הרכב מוסיקלי המורכב מנגנים יהודים וערבים המבצע
מוסיקה קלאסית ערבית
יום מוצ”ש 17.11.18 ב-21:00
טעימה קטנה – שימו אוזן :
‘אלהאם’ – השראה בערבית, הוא רעיון היסוד עליו הוקם ההרכב, הוא שם נרדף למונח ‘טרב’ طرب (Tarab) מושג חשוב ביותר בין מונחי המוסיקה הערבית הקלאסית, הוא מונח המציין עדנה, אצילות רוח, נחת, והשראה אומנותית – מונח שקשה לתרגמו לשפות אחרות, הוא חווית ההאזנה והביצוע למוסיקה הערבית.
בין היצירות שינוגנו במופע: אום כלת’ום- קיסת אלאמס, אום כלת’ום- אנא ואנת ט’למנא אלחב, פיירוז- מוש פארקה מעי, נג’את אלצרירה- אירגע אלי, אום כלת’ום- יא פאיתני ואנא רוחי מעק.
ההרכב אלהאם הוא הרכב המבקש דרך חווית הטרב לגשר על הגבולות והפערים שבין יהודים לערבים, מתוך אמונה שכל מאזין וכל מבצע יכול להבין במה מדובר בשעה שהמוסיקה הערבית הקלאסית מנוגנת. אלהאם הוא הרכב שקם מתוך אהבת המוסיקה הערבית, על ידי נגנים שמבקשים לנגן ביחד ולבצע יצירות מתוך הרפטואר העשיר של המסורת הערבית הקלאסית. חברי ההרכב מגיעים מכל רחבי הארץ, ומקבוצות אוכלוסיה שונות לחלוטין, יחד עם זאת הם מבקשים לבחון את התופעה בה הנגינה ביחד, וביחוד הכבוד למסורת הערבית הקלאסית , מצליחות לגבור על השונות החברתית וליצור חוויה אחדותית של הרכב פעיל ויוצר.
אלהאם היא קבוצה הלומדת את יסודות התרבות המוסיקלית הערבית, תוך שהיא מבקשת לתת פרשנות משלה, דרך עיבודים מוסיקלים וביצועים ייחודיים לה. חברי ההרכב לומדים אחד מהשני יסודות מוסיקלים ותרבותיים וכל זה משמש לצורכי היצירה המוסיקלית של ההרכב.
חברי ההרכב: תום מרגלית- נגן עוד ומייסד ההרכב, באסל עיד- נגן קאנון,
דימה קבלאן– זמרת ,אביב עזרא- תופים, גונן ויזל- תופים , אנדרה ג’ובראן-כינור, יוהאנה ריטמולר- כינור, ליאור נגן- נגן בס
קישור לעמוד הפייסבוק –
https://www.facebook.com/ilhamtarabgroup/
__________________________________________________________
הצגות אורחות:
המורה יוסף
הצגה בערבית עם כתוביות בעברית
יום שני 19.11.18 ב-19:30
מורה בבית ספר שוויתר על כל שאיפותיו, חלומותיו ואהבתו למען מקצוע שלא רצה בו אלא נכפה עליו בלחץ הנסיבות, מוצא עצמו לאחר 25 שנה של עבודה במשבר מעמד וזהות: הוא מאבד את מעמדו בחברה ואת הטעם בחייו. לפני שנים ויתר על נישואיו לאהובתו בלחץ אביו, מכיוון שאביה היה אסיר בטחוני – והאב רצה שנישואיו לא יעמדו בדרכו לקריירה של מורה. כעת, ליד ערש הדווי של אביו, הוא פוגש באהובתו מאז: הוא לא התחתן מעולם ונשאר נאמן לה בליבו, ואילו היא התחתנה והקימה משפחה. הוא מחליט להתפטר מעבודתו ולפרוש לחיי בדידותו.
ניהאד ראדא הוא אמן תושב רמת הגולן. הוא התחיל את לימודי התיאטרון שלו בדמשק, אך בשל המלחמה חזר לגולן, ועבר ללמוד משחק באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב. במסגרת האקדמיה השתתף בהצגות : שפת ההר, קרום, וכעת בתפקיד לנצלוט גובו ב”סוחר מונציה”, לאחר לימודיו שיחק בין השאר בחוצבמה” בפסטיבל עכו, “הבית שלי” בתיאטרו אלמינה, “לבד בין ארבעה הקירות” בתיאטרון הנפש, “מחפשים משמעות” בתיאטרון עכו, ועוד. ההצגה “המורה יוסף” נפתחה בפסטיבל מסרח’יד בעכו, באוקטובר 2018 וניהאד זכה בפרס “השחקן המבטיח”.
משחק : ניהאד ראדא , מאת : וואסים ח’יר , בימוי : מוחמד מורָה
__________________________________________________________
על דגלה
יום שני 19.11.18 ב-21:30
“על דגלה” היא יצירתה של השחקנית ואמנית הפרפורמנס זהבית מיטרני-ויקינסקי.
היצירה היא אירוע של תיאטרון נשי פיזי, טקסי. היא בנויה כקולאז, כפיסות קרועות ומרגשות של זכרונות ורישומים, כפי שבנויה החויה הפוסט טראומתית של האישה שעומדת במרכזה.
זהו מסע תיקון של אישה אל שורש הוויתה, מסע מהחושך אל האור. מסע חיפוש אחר האל, מסע אמוני של הפרדות ותיחומים פנימיים. מסע של מחילה וחמלה עצמית, חמלה לילדה שתמימותה נגזלה ממנה. זהו מסע של תיקון אישי וקולקטיבי-נשי.
במהלך ההצגה מקיימת הגיבורה טקס לטיהור נשי – דורי . הטקס מתחיל מן הטקסט המקראי המגולל את סיפורה של דינה בת יעקב. דינה שנאנסה על ידי שכם בן חמור החיוי. דינה ש”יצאה לראות בבנות הארץ” ועל כך נגזר דינה.
בהמשך הטקס עולים סיפורי נשים שמתגלות מתוך נרות השבת. הילדה – האישה – האמא – הסבתא – נשים שכמו דינה המקראית, קולן וחירותן נגזלו מהן.
בסיום ההצגה, הדמות המרכזית שחשפה את סיפורן של הנשים הללו, חוזרת לדינה המקראית ומשחררת אותה לחופשי מהדין שנגזר עליה, לתוך בחירה וחשיבה הכרתית.
ההצגה עושה שימוש בנגינה ושירה חיה הלקוחה מן העולמות התרבותיים החקוקים בנפשה של היוצרת – מוזיקה ערבית, טורקית, יוונית.
ההצגה נוצרה במסגרת בה”ס ליצירה “דיוקן האומן היוצר” של “המרכז לתיאטרון עכו” והוצגה לראשונה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר 2018.
זהבית מיטרני-ויקינסקי למדה בבית הספר לתיאטרון חזותי י-ם, ובתיאטרון החדר. היא מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה ומורה לתיאטרון. היא עבדה רבות עם עם נערות בסיכון ועם נשים קשישות בתחום של פגיעה ופוסט טראומה.
__________________________________________________________
מחשבות טורדניות צבעוניות
יום שני 26.11.18 בשעה 21:30
פרפורמנס, לתיאטרון עם חפצים וממתקים, ראלטי-אופרת סבון על מי שאנחנו ומי שאנחנו לא.
מופע פתיחה: “עין יש”
דייט אפלטוני בבר. נביעה אינסופית של שיחת חולין ביזארית לסקסופון וגוף. בין הנשגב לאיזוטרי וכל מה שתרצו למצוא.
בעידן האינסטגרם, היו-טיוב והפייסבוק אנחנו מוצפות באין ספור הנחיות ל’איך החיים שלנו צריכים להראות’. למעשה, אנחנו הופכות את עצמנו בעצמנו למוצר צריכה. אבל מה קורה כשהמוצר שהוא אנחנו הופך להיות פג תוקף? או נשבר? אנחנו הופכות את עצמנו למוצר מושלם, אנחנו מתפקדות ונראות נפלא. ואנחנו גם נשברות, נרקבות, אוכלות את עצמנו מבפנים ומתפרקות. במתח שבפער הזה בין השלמות והיופי לפירוק נוצר מופע הפרפורמנס.
מיכל מג לויטין – אמנית פרפורמנס ירושלמית, בוגרת בית הספר לתאטרון חזותי, סופרת ויוצרת.
יצירה וביצוע של מיכל מג לויטין., ליווי אומנותי: חנן אננדו מרס, שירה מוקלטת- מירי בן-שמחון
__________________________________________________________
בשירות הציבור
מאת אלון מרגלית, משחק מעיין יובל-שוהם
יום שני 26.11.18 בשעה 21:30
מנהלת מכירות מצליחה, נשואה ואמא לשני ילדים. בשיא הקריירה הכל משתבש: בעלה מחליט לעזוב אותה, היא נתפסת בביצוע עבירות כספים ומואשמת במרמה.
אורנה נשלחת לבצע עבודות שירות כחונכת לדרור – נער בסיכון המתגורר בכפר נוער. המפגש בין השניים מוביל את אורנה למשפחה מפורקת השרויה במצוקות כלכליות וחברתיות קשות. בדרכה הגמלונית והבלתי צפויה ובעידודו של קצין מבחן קשוח ואמפתי, היא מנסה לסייע לדרור ולמשפחתו לחזור למסלול חיים סביר.
יציאתה הכפויה מהבועה הבורגנית מעמתת אותה עם חובותיה המוסריות, המשפחתיות והחברתיות.
המחזה מבוסס על ראיונות וסיפורים שלוקטו מעובדים סוציאליים, קציני מבחן ואנשי טיפול, כמו גם ממפגשים וסדנאות תיאטרון בהשתתפות נערים ונערות בסיכון.
מעיין יובל שוהם – שחקנית ובמאית , בוגרת אוניברסיטת חיפה, הקימה, מנהלת ומביימת את תיאטרון “הבית ” בקיבוץ רמת יוחנן. וגם חברה בקבוצת פלייבק “קרטושקס”
__________________________________________________________
לא אני – בקט
יום שלישי 27.11.18 בשעה 20:30
מסע הזוי ואינטנסיבי אל תוך פה שברגע מכונן אחד נפרץ בו סכר והמילים נשטפות ממנו לאחר שתיקה של 70 שנה. הדוברת המכונה בפשטות ׳פה׳ נמצאת בתוך טרנס מילולי כאוטי המעלה באוב זכרונות עבר וסיפורי חיים, תוך כדי ניסיון נואש להבין את ההווה, אשר בו לתדהמתה היא איננה יודעת מי היא, מה היא עושה, היכן היא נמצאת ומתי כל זה ייגמר?
על המחזה:
המחזה שהועלה לראשונה ב-1972 כתוב כמונולוג רציף ואינטנסיבי לפה דובר,
והוא מביא לידי ביטוי מהלך בו מאבדות המילים את תפקידן המסורתי כמתווכות של מציאות – הן מודגשות, חוזרות ומוטחות זו בזו, נבלעות ומוקאות מתוך חלל הפה אל החלל , ובחזרה אל התודעה.
הפה משמש כאן כדימוי לפצע המסרב להגליד, כקו גבול אחרון בין ה׳אני׳ לבין עולם אשר בו גבולות הפנים והחוץ, ההווה והעבר, החומר והרוח, הזמני והנצחי נפרמים, והן הדמות והן הקהל פועלים כגשש באפלה המנסה באמצעות סיפורי העבר לכונן ׳אני׳ יציב, מופרד וברור הניתן לשליטה ודיכוי. הכחשתה העיקשת של הדמות כי הסיפור, על אף אופי העדות האינטימי אינו ׳היא׳, מעלה יותר מספק באשר לאפשרות לומר שסיפור הרצוף בנרטיבים של חיברות, תרבות ודיכוי הוא ׳אני׳.
על העיבוד:
בעיבוד המחזה לתאטרון תנועה פרטנו את דמותה של ׳פה׳ לחמישה שחקנים. ארבע נשים וגבר אחד, אשר כל אחד מהם מנסה באמצעות תנועה וקול לחקור את מקורות ההעלמות של האני, את ניפוצו של ה׳אחד׳ לרסיסים ואת הניסיון הנואש לחבר את הפאזל לכדי ׳אני׳ אחד ברור ויציב. בעבודה זו אנו שואלים על האופן בו מכוננת השפה הגלויה והסמויה את הבניית וידיעת ה׳אני׳ מתוך ובניגוד לתודעת הסובייקט כמופרד וניתן לשליטה.
מאת – סמואל בקט , תרגום – פרופ׳ שמעון לוי , עיבוד ובימוי – אפי טרדונסקי, תאורה – חואן כהן
תלבושות – נעמה פרדו, מוסיקה מקורית – גיא כהן, הפקה – קבוצת הפרינג׳ תאטרון חי-פה. משתתפים: מרב כהן, דפנה כהנא, פנינה קרש, רות קובץ׳, דניאל קרפף
__________________________________________________________
במקום של האחר
תיאטרון אוהל, ע”פ ספריו של דוד גרוסמן
בימוי נולה צ’ילטון
יום חמישי 29.11.18 בשעה 20:00
מפגש תיאטרוני על פי ספריו של דוד גרוסמן “נוכחים נפקדים” ו”הזמן הצהוב”
בבימוי נולה צ’ילטון, כלת פרס ישראל.
“במקום של האחר” – הצגה המבקשת לייצר מפגש אחר, חשוף ואינטימי בין יהודים לערבים. בהצגה דמויות של ערבים ויהודים שחושפים את סיפוריהם האישיים בצל סכסוך. הם מחפשים את זהותם, שואלים שאלות על שייכות, שיוויון ואפליה.
ההצגה שוזרת בתוכה מונולוגים ודיאלוגים אשר ערכנו מתוך כתבים אלו, שחושפים את סיפוריהם האישיים וחוויות החיים של דמויות יהודיות וערביות המבקשות לדבר ולחשוף בפני הקהל את שאלות חייהם סביב תכנים של שייכות שיוויון ואפליה. הדחף המניע את נולה צ’לטון הוא לתת במה לאנשים שקולם לא נשמע – אנשים שהציבור מעדיף להתעלם ממצבם ומקיומם. וכך עשתה גם הפעם: ההצגה נותנת מקום לאותן דמויות של דוד גרוסמן להשמיע את קולן ולחשוף בפני הקהל את הפגיעות שלהם ודרך חשיפה זו אנו מבקשים להרחיב את גבולות השיח סביב נושא מתוח זה בחיינו בארץ.
היצירה נוצרה והתעצבה מתוך השאלה “כיצד ניתן לעורר את השלום בליבותיהם של הצופים?” ביקשנו לבדוק דרך עבודה זו כיצד ניתן לעורר את הקהל למתרחש במציאות הישראלית מבלי לעורר אנטגוניזם, תחושות אשמה והמשך תחושת הנפרדות.
משתתפים: אורטל ארבל, עדי בן- אליהו, דניאל הרמן, יותם כרמלי ודן פינק
תנועת תרבות – תיאטרון אוהל, בית לחידוש התרבות
קבוצת תיאטרון שפועלת בעפולה, ומציגה ברחבי הארץ, חלק מתנועת תרבות
פסטיבל “אלפא 13“
מתי: 15 בנובמבר – 1 בדצמבר
איפה: בתיאטרון אלפא-האקדמיה לאמנויות המופע,
בית אלפא 13 תל אביב,
מחירי כרטיסים: 40-80 ₪ . טל’ לרכישת כרטיסים: 03-9400333 או 050-7220783 ובקופת בראבו