(הכתבה נערכה לפני עידן הקורונה).
רגע “אחרי הקיץ”, רצינו לצאת לחופשה משפחתית קצרה במרחבי הדרום, לראות רחוק, לראות תכול של שמיים, צהוב של קמה קצורה, חום של אדמה ובעיקר –, שקט ושלווה. רצינו גם כרי דשא, צל, בריכת שחיה ואווירה כפרית. לא רצינו לנסוע רחוק מדי… וכך הגענו לגבולות, קצת דרומית לאופקים.
נפלנו טוב. הקיבוצניקים מהאירוח הכפרי של גבולות הם מקצוענים היודעים מה הטייל הישראלי אוהב, וכמה הוא מוכן לשלם לשם כך. עובדה – במשך חצי השנה האחרונה ניסינו למצוא במקום סופ”ש על בסיס של “מקום פנוי”, והכל היה תפוס. סוף סוף זה הצליח לנו, אף כי נאלצנו להסתפק בסופ”ש קצר של לילה אחד.
הדרך מהמרכז ל”גבולות אורכת פחות משעתיים, אבל לא הרבה פחות, במיוחד אם אתם אוהבים, כמונו, לעצור לקפה קצר על הדרך. עוד התפלאנו לגלות כי הפרשי זמן הנסיעה בין כביש 6 לכביש החוף הם זניחים. אחרי נתיבות, שדרות ואופקים הדרכים נמתחות בין שדות קמה, פרדסים ושטחים מעובדים. הקיבוץ עצמו מותח את קו הגבול בין הארץ הנושבת ובין המדבר, היכן שחולות חלוצה חושפים דיונות וחול, והיכן שכל מילואימניק מכיר את שטחי האימון של צה”ל, אך לא בשבת.
תמורה נאה למחיר
די במהרה התרשמנו שב”גבולות” יש תמורה מלאה למחיר הלא יקר: חדרים צמודי דשא, ממוזגים ומוארים, מוקפי צמחייה וצל עצים קריר. מול כל חדר יש ערסל, מתקן לצליית בשר ובעיקר – המון מרחבים מוצלים שכל פעוט יכול לפרוץ לעברם ללא סכנה מכיוון פתח החדר, ולקפץ הלאה, בין שבילי הקיבוץ, כאיילה שלוחה. שבילי הקיבוץ מוצלים ומתפתלים, ובסופם נמצאים בריכת השחייה וחדר האוכל, שני מוסדות חשובים לכל נופש.
חדרי האירוח נושקים זה לזה, וצמודים. מה שאומר – חשוב שהשכנים שלכם יהיו אנשים מתחשבים, ממש כמוכם, אנו מקווים. לנו, לדוגמא, היו שכנים עם תינוק שבכה מרות כשהגענו, אולם השתתק בהמשך החופשה, כאילו מתוך התחשבות בנו.
כשנכנסו לחדר גילינו בתוכו מיטה זוגית, שתי מיטת יחיד ועוד מיטה קטנה יותר, המסתתרת מתחת למיטה הזוגית. מהקיר, ולא גבוה מדי, נבטה לעברנו טלוויזיה רבת ערוצים (בעוונותינו, לא טרחנו לפתוח אותה כלל). כמובן שגם היה מזגן שלא הכנסנו לשימוש בגלל מזג האוויר הנוח, וגם בגלל שלא הצלחנו למצוא את השלט, שנחבא לו על אחד הקירות הפנימיים.
המטבח כלל קומקום חשמלי, שעזר לי מאד בנושא הקפה השחור שעל הבוקר. עוד ניצב לו מיקרו רב שימוש, ומערכת סמלית של 4 כוסות, צלחות וסכו”ם. ארון הבגדים הספיק בהחלט, וחדר האמבטיה כלל מקלחון הנסגר הרמטית, עם מתקן קבוע לשמפו וראש מקלחת “גשם” ענק שפעל מצוין. אסלה עם שפע נייר טואלט, כיור מרווח עם עוד מתקן לסבון ומתקן ליבוש מגבות. בחדר השירותים היו גם מגב ומטאטא.
היה גם היכן לשבת: בתוך החדר נצמדה אל הקיר פינת ישיבה ולצידה שני כסאות, ובמרפסת ניצבה פינת ישיבה נוספת, מרווחת, הפונה אל המדשאה.
אוכלים בחדר האוכל
האירוח הכפרי מציע ארוחת בוקר כחלק מה”דיל”, ואף שהיא נאכלה בשבת בבוקר, היא בהחלט היתה ארוחה ישראלית טיפוסית. היו כמה סוגי סלטים, מגוון נאה של גבינות רכות וקשות, מיצים קרים, דגני בוקר וביצים קשות. כן, גם בקיבוץ גבולות נעלמות הביצים המטוגנות בסוף השבוע. עם זאת, חשוב לציין, שכמו ברוב הקיבוצים בישראל בהן ביקרנו כתיירים, גם כאן מתעקשים הקיבוצניקים, אנשי הכפר והטבע, להציע רק לחם לבן, חלות ולחמניות לבנות. נראה שלא שמעו עדיין על חשיבותם של הסיבים המלאים לתזונתנו.
אנחנו אכלנו בשישי בערב גם את הארוחה החגיגית שמציע האירוח הכפרי בתשלום נוסף. עסקה שווה ביותר, שכן היתה זו ארוחה מגוונת, טעימה ומשביעה, שיתרונה הגדול – היא לא התיימרה להיות סעודת גורמה. לקהל הסועדים הוצע בשר ועוף במגוון סוגים, מרק ומגוון סלטים. בנושא הקינוח היה מקום לשיפור, שכן הוא כלל עוגות בלבד.
בריכת השחייה ואטרקציות בסביבה
בשבת בבוקר הלכנו, כמו כולם, אל בריכת השחייה. היא אמנם איננה חדשה, אך יש בכך גם יתרון, שכן היא מוקפת בעצים עבותים המטילים צל רב. מה שלא עושים העצים עושות יריעות הברזנט הכחולות, שנפרשות מעל המתרחצים ומציעות צל שווה לכל נפש גם בשעת השהייה במים. היה קריר, ואנחנו העדפנו לבלות את הזמן על מתקני הכושר שליד חדרנו, השתעשענו ב”פריזבי” על רחבת הדשא, ואפילו הצלחנו להפיל אותו בחזרה אלינו, מענף האיקליפטוס הגבוה שעליו החליט להיתקע.
את השעות הבאות של הבוקר ניצלנו לטיול אל הגשר התלוי וגשר הצינורות של “דרך הבשור”, הסמוכה לקיבוץ. דרך הבשור מומלצת ביותר לרכיבה משפחתית על אופניים בעונות הקרירות יותר, ולפני שחום הקיץ והזבובים הופכים כל חוויה שכזאת לסבל אמיתי. בקצה הצפוני של דרך הבשור (18 ק”מ של שביל כורכר מתפתל, לצד ערוץ הנחל הגדוש צמחייה ירוקה ומים מפכים) ממתין פארק לאומי גן אשכול-הבשור. מדובר בפארק רחב ידיים, שבו בריכות שכשוך, גשרוני עץ, מתקני משחק, כרי דשא מוצלים בחלקם ומסלול מיוחד של דיסק-גולף, בתשלום.
(רומי אבירם, בתי, מספרת דרך עדשת מצלמתה את חווית הנופש שלה בקיבוץ)
ואיפה אוכלים צהרים? זו, מסתבר, בעיה, סביב הקיבוץ, במרחק קילומטרים רבים, אין כמעט מסעדות או דוכני אוכל הפתוחים בשבת. למזלנו, גילינו את בר-קפה “הנגרייה”, שבמושב דקל (20 דקות נסיעה מגבולות). מדובר במקום חדש יחסית: מסעדה, קפה ומקום מפגש של המקומיים הפתוח גם בשבת. כשאנחנו הגענו, בשתיים בצהרים, המסעדה המתה ממבקרים, רובם משפחות מקומיות וקציני צבא ומיעוטם טיילים כמונו. ארוחת הצהרים שלנו כללה חציל קלוי בטחינה, עיגולי בצל מטוגנים, פסטה, שניצל והמבורגר, שלוש מנות עיקריות מוצלחות שהוגשו ברוחב לב. בקיצור, ארוחה מוצלחת במחיר סביר, שאינו קורע את הכיס. (אל כתבת “התרשמות” מ”הנגרייה”).
אחרי שנת צהרים, קפה על הדשא מול החדר ועוד קצת משחקים בין שבילי הקיבוץ, קיפלנו את תיקינו ועשינו את דרכנו חזרה צפונה, בכבישים נוחים ופתוחים, שגם בשבת אח”צ אינם פקוקים, בוודאי לא כמו הכבישים המוליכים מהצפון אל מרכז הארץ. עוד יתרון קטן “חופשה בדרום”.
גבולות תיירות ונופש – קיבוץ גבולות ד.נ חלוצה 85525, רונית. טלפון: 08-9987914, נייד: 054-7919000
| סוג יחידה | לילה באמצ”ש | לילה באמצ”ש בהזמנת 2 לילות | לילה בסופ”ש | לילה בסופ”ש בהזמנת 2 לילות |
| חדרי האירוח | 490 ₪ | 450 ₪ | 580 ₪ | 475 ₪ |
תוספת לילד: 110 ₪. ארוחת בוקר כלולה במחיר. בחופש הגדול ובחגים המחיר הבסיסי לזוג: 720 ₪.
**
מה עוד כדאי לכם לעשות במהלך החופשה ב”גבולות”:
א. ביקור ב”מצפה גבולות“ – החצר ההיסטורית הצמודה מדרום לקיבוץ. במקום יש פעילות מודרכת לכל המשפחה הכוללת: מסיפורי המקום, תחפושות חלוצים, בנייה בלבני בוץ, אפיית לחמניות בתנור לבנים. וגם: סיור מודרך בשילוב מסַפֵּר סיפורים, אירועי ערב המשלבים טיול לילי לאור ירח בנחל הבשור, סדנאות וארוחות של פוקצ’ות ופיצות מתנור הלבנים המקורי שבאתר, ימי גיבוש וחוויה בשטח לקבוצות.
ב. אל כתבת התרשמות על נווה מדבר – במרחק 26 דקות נסיעה דרומה נמצא אתר ובו בריכת שחיה, מרחצאות מים תרמו-מינרליים, בית קפה ומסעדה, לנופש והנאה. נווה מדבר- 08-6579666
ג. אל כתבת התרשמות על חי נגב – במרחק 26 דקות נסיעה דרומה נמצא גן חיות פתוח בטבע – חיות וחוויות, מפגש מרתק עם אלפקות ש”יורקות” ועוד חיות אטרקטיביות. רביבים-054-2401008
ד. טיול אופניים, בעיקר בעונות הקרירות. ישנם אינסוף מסלולים בסביבה, ובעצם, כל יציאה החוצה מהקיבוץ אל אחד השבילים הינה תחילתו של מסלול רכיבה מפתה. למי שאינם מביאים עמם אופניים מהבית: לה מדווש – מסלולי אופניים לכל המשפחה, אפשרות להשכרת אופניים בחנות האופניים “לה- מדווש” בארי- 08-9949374, 054-7918071
ה. חמאם צאלים – במרחק 5 דקות נסיעה, בקיבוץ צאלים הסמוך ישנה בריכת מים טרמו-מינראליים, סאונה וטיפולים לבילוי. צאלים- 08-9989268
ו. ביקור בחוות יענים אל היען, שהיא גם בית קפה ובר, הפועל בעיקר בערבי חמישי ושבת. חוויה אפריקאית בנגב: 052-6901660 – לבקש את צופיה.
ז. גן לאומי אשכול – פארק רחב ידיים ובו מעיינות נובעים, בריכות שכשוך, מדשאות רחבות ומסלולי טיול. יש גם אפשרות לקמפינג. טלפון- 08-9985110/20
ח. שביל הסלט – סיור חקלאי חוויתי בהייטק של החקלאות וחממת קטיף עצמי. תלמי יוסף- 08-6720599, 052-8606265
איפה אפשר לאכול באזור החופשה:
א. מומלץ: קפה בר הנגריה – (רבע שעה מגבולות) ראה כתבת התרשמות. פתוח גם בסופ”ש. קרן, 052-3964329 מושב דקל.
ב. מסעדת פטגוניה, (45 ד’ נסיעה מגבולות) ארוחות “בשר על האש” בקיבוץ אור הנר. פתוח בסופי שבוע: שבת בצהרים מ-12 עד שלוש, שישי בערב משבע עד חצות. ווסלי – 50-7861486
ג. מסעדת סינס, (38 ד’ נסיעה מגבולות) מסעדת שף של פירות ים ובשרים. פתוח גם בסופ”ש, בשישי עד אחת, ומשש בערב. בשבת מעשר רצוף. 054-5786613 חופית. בצומת שדרות שער הנגב בתחנת דלק.