הציצו בעטיפת הספר, הקורצת לכם מהצילום. האם אתם מזהים משהו בתוך המרקם הזיג-זגי האפרורי? האם אתם מזהים ציור, כתובת או סימן?
עוד נחזור לעטיפה, שנראתה לי משעממת לגמרי כשנטלתי את הספר לידי. אולם הדקות הבאות היו הכל – חוץ משעמום. בסגנון כתיבה שהוא שילוב של רפורטז’ה עיתונאית ביחד עם הרצאה פופולארית, לקח אותי מחבר הספר, דיוויד איגלמן למסע מרתק בתוך הקופסא השחורה הפרטית שלי. המוח.
קריאה של חומר מדעי פופולארי היא משהו שחלקנו אוהבים מאד, ואחרים לא. אני שייך לאלה שתמיד נמשכים אל הניסיונות האנושיים לפשט ולהסביר את חוקי הפיסיקה, תופעות הטבע הסובבות אותנו ואת המנגנון המניע אותנו. גם העמודים הראשונים של “אינקוגניטו” היו מרתקים. שפע של דוגמאות וניסוחים פרובוקטיביים בסגנון: ” וישנו גם המוח שלכם. קילוגרם וחצי של החומר המורכב ביותר שגילינו אי־פעם ביקום”, פעלו עלי את פעולתם. אחר כך, כשהתקדמה קריאתי והגעתי לפרקים הבאים, קרה מה שקורה בספרי מדע פופולארי נוספים. היה מרתק לקרוא, אך פחות ופחות מובן, ככל שהספר גלש לנושאים ספציפיים ומורכבים יותר.
ועם זאת, זהו בהחלט ספר מבריק ומעורר המחשבה, שבעזרתו מסייר חוקר מערכת העצבים דייוויד איגלמן במעמקי המוח הלא־מוּדע, ובתוך כך שופך אור על עשרות תעלומות מפתיעות. וכאן פורץ מתוך איש המדע העיתונאי שבו, והוא בוחר להציף נושאים שונים בדרכו הפרובוקטיבית, שמתחילה בדרך כלל בשאלה:
מדוע בני אדם נוהגים לשמור את כספם בחשבונות שאינם מניבים ריבית? מדוע אנו נוטים להתחתן עם בני זוג ששמם מתחיל באות שבה מתחיל שמנו שלנו? למה קשה כל כך לשמור סוד? איך אנחנו יכולים לדעת מה הלא-מודע שלנו אומר (רמז: להטיל מטבע)? מדוע כף הרגל מספיקה לעשות את חצי הדרך אל דוושת הבלם לפני שאנו נעשים מוּדעים לסכנה מלפנים? מה משותף לאודיסיאוס ולמצוקת האשראי? האם נכון שאנשים מסוימים נוטים יותר לבגוד בבני זוגם? מדוע חשפניות מרוויחות יותר כסף בימים מסוימים בחודש? מדוע יכול אדם לכעוס על עצמו – ובעצם, כשאדם כועס על עצמו, מי בדיוק כועס על מי? אם הנפש המוּדעת (החלק שאנחנו חושבים שהוא אנחנו) היא רק חודו של הר קרח צף, מה עושה שאר ההר?
זהו ספר מרתק המנסה להסיר את הלוט מ”האיבר המצוי בגולגולת שלכם – קילוגרם וחצי של חומר ורוד, הדומה במרקמו לג’לי” כמו שהמחבר מנסח זאת, “והוא חומר ממין זר ומוזר. הוא עשוי מחלקים ממוזערים היוצרים את תצורותיהם בעצמם, ומתעלה לאין שיעור על כל דבר שאנו יכולים לבנות אפילו בחלומותינו. לכן, אם אתם מרגישים לפעמים עצלים או משועממים, אל ייאוש: אתם עדיין הדבר הכי פעיל והכי מבריק בעולם.”
“וכאן נפתח סיפורנו הבלתי מתקבל על הדעת. ככל שידוע לנו, אנו המערכת היחידה בעולם שהיא מורכבת במידה כזו שיש בכוחה לפתוח במשחק נועז מאין כדוגמתו בניסיון לפענח את שפת התכנות של עצמנו. תארו לעצמכם שהמחשב השולחני שלכם היה מתחיל לשלוט באבזרים ההיקפיים שלו, להסיר את מכסהו האחורי ולכוון את מצלמת הרשת שלו אל מעגליו שלו. אנחנו עושים את זה. מה שגילינו בהצצותינו אל תוך הגולגולת נמנה עם ההתפתחויות האינטלקטואליות החשובות ביותר שהמין האנושי זכה להן…”
דייוויד איגלמן הוא חוקר מערכת העצבים המלמד בביילור קולג’ ועומד בראש המעבדה לתפיסה ופעולה במקום. איגלמן פירסם ספרים רבים, ובהם “חיווט חי: הפלסטיות משנת הצורה של המוח” ו”יום רביעי הוא כחול עמוק: גילוי מוחה של הסינסתזיה”. ספרו הבדיוני “לסיכום: ארבעים סיפורים מן החיים שאחרי” היה רב־מכר ותורגם גם לעברית.
ואם עד עתה לא הצלחתם לפענח את הסוד שמסתירה העטיפה, הרי זו כותרת הספר: “אינקוגניטו”.
- יצא לאור ע”י הוצאת כנרת זמורה ביתן, בשנת 2016, תירגום: עמנואל לוטם.