דעות וסיפורים

 איטו אבירם

סיפורים “מאחורי הגב”: “לא רוצה מנוי לידיעות!”/ לירי שביט חווה וכותבת

סיפורים “מאחורי הגב”: “לא רוצה מנוי לידיעות!”/ לירי שביט חווה וכותבת

לפעמים כבר עדיף לסבול, מאשר לנסות להשתחרר מאחיזת החנק. כמו להיות מנוי של ידיעות אחרונות, למשל…

 איטו אבירם

סיפורים “מאחורי הגב”: שנת האוזן שלי/ לירי שביט חווה וכותבת

סיפורים “מאחורי הגב”: שנת האוזן שלי/ לירי שביט חווה וכותבת

“…רמת האינטימיות שלי עם הרופאים המטפלים הלכה והעמיקה גם היא. זה הגיע למצב שאם הרופא משתף איתי פעולה ונותן לי הפניה למיון בלי לשאול אותי יותר מדי שאלות, אני רוכשת לו למחרת מתנה בסטימצקי.”

 איטו אבירם

סיפורים מאחורי הגב: החורף כבר כאן/ לירי שביט חווה וכותבת

סיפורים מאחורי הגב: החורף כבר כאן/ לירי שביט חווה וכותבת

“אני רואה מהחלון את כל המשרדים וגם החבר׳ה שם נראים לי כמו עכברי מעבדה. מצאת החמה עד צאת הנשמה לא רואים אור יום. נגמרים להם החיים בזמן שהם בעבודה. בדרך כלל גם הילדים שלהם גדלים בזמן שהם בעבודה…”

 איטו אבירם

להיכנס ולצאת מהשירותים

להיכנס ולצאת מהשירותים

ניסים אמון משווה את “זמן האיכות המרענן שאין בו מין החופזה”, שאנו זוכים לו בחדר השירותים, לעבודתו של המורה ליוגה ומגיע למסקנות מאלפות.

 איטו אבירם

והימים ימי קציר

והימים ימי קציר

“כמו רבים מחבריו, בכיתה ה’ תום כבר שנא את בית הספר היסודי. הוא שנא את התיק הכבד, שנתלה על כתפיו פעמיים ביום, כאילו היה פצוע שיש לחלצו משדה הקרב, והיה גדוש בספרי לימוד ענקיים שתעשיית הלימודים דואגת להעמיס אותם על גבם של הדרדקים…”

 איטו אבירם

“יופיו” של הרעש

“יופיו” של הרעש

מחפשים חופשה עירונית, עם שקט ושלווה? לא במחוזותינו! יצרני הרעש האורבני, מקבלני הבניין ועד גנני המפוחים יעשו כל שביכולתם כדי שאתם תיהנו מסימפוניית רעש מופלאה לאורך כל היממה.

 איטו אבירם

תולדות הכיעור, או  – הללויה!

תולדות הכיעור, או  – הללויה!

…”הוא שמע אותה משתעלת בסלון, מקשיבה למוסיקת טראנס מעקצצת. היא לא יפהפייה גדולה, חשב לעצמו. אך גם הוא לא מציאה.”

 איטו אבירם

אתר “התרשמות” מתחדש

אתר “התרשמות” מתחדש

האתר עומד מול המראָה, בוחן את בגדיו החדשים ומנסה להתרגל לשינוי…

 איטו אבירם

הגשם הפתיע ממערב

הגשם הפתיע ממערב

טיפות כבדות ראשונות ניתכו עלי, מכות בפני כחרקים שנתקלים בי במעופם. מרחוק נופפה לי מכוניתי, מזרזת אותי בחרדתה הנשית. צחקתי בקול אל כלבי, שהשיב לי מבט נאמן. הגברתי צעדיי, נושם ונושף כמי שיש לו עדיין סיכוי לנצח.