דעות וסיפורים

 איטו אבירם

סתיו בשרון: בין היער לשמורת הטבע

סתיו בשרון: בין היער לשמורת הטבע

דווקא נופי השרון הרכים פרטו על לבי בשיחים הכמושים, בעלים הנושרים, באבק דרכי העפר ובעצים המתאמצים לצמוח, ואם לא – אז לפחות לשרוד

 איטו אבירם

“חיים ברוידא ואני” או: ככה בחרתי ראש עיר

הזמנה לשבועיים אינטנסיביים של סיור בגרמניה ביוזמת ממשלת גרמניה עזרו לי להכיר את חיים ברוידא, השותף שלי לנסיעה, והפכו את שנינו לחברים למסע. ומה שטוב למסע, טוב אולי גם לרעננה…

 איטו אבירם

שמונת פלאי העולם שלי

מה מפליא אותי באמת בעולם הסובב אותי? לא, לא החומה הסינית וגם לא הפירמידות. הנה הרשימה האישית שלי של דברים, שמאז ומעולם הצליחו ממש להפליא אותי

 איטו אבירם

היא לא יודעת מה עובר עלי

“לוגם מהקפה בחוסר סבלנות. רבקה, כנראה ממשיכה להתנצל שם, אל תוך אוזנו. אבל עיניו מחפשות קשר. תרות אחר מגע. אני מנסה להימלט ממבטו, אך נתפס כאסיר במנוסה, ומבטינו מצטלבים לשנייה אחת. פניו זורחות, וחיוכו זורם לעברי כמנסה להטביעני בשמחתו”

 איטו אבירם

לילה על ראש הר קירח

לילה על ראש הר קירח

מישהו חמד לצון והניח באלכסון פלטות סלעיות, כמו יצוקות על פני המדבר, עד שסיים לשחק אתן והשתעשע דיו. עתה עושות הנמלים את דרכן בחריצים שנשחקו ברגלי קודמיהן. נמלים אנושיות, עומסות מטענים על גביהן, נעצרות מדי פעם וחוקרות במשושיהן את הנעשה סביבן.

 איטו אבירם

סיפור קצר: החברה החדשה שפגשתי בפראג

סיפור קצר: החברה החדשה שפגשתי בפראג

“האם תיאות לשבת לצידי?”, היא שאלה באנגלית, שהיה בה אקסנט שונה, ובקול נעים, בעוד ידה מזיזה את התיק הלבן ומפנה לי מקום לצידה. לא מיהרתי להתיישב. במקום זאת הבטתי בה במבט שהצנעה והנועזות שמשו בו בערבוביא. עיני בחנו את פניה, כמעריכות את אומץ הלב שהפגינה, ואת טעמה האנין בבני אדם.

 איטו אבירם

פיקניק בטעם של אש

פיקניק בטעם של אש

זה ייגמר בשריפה, אני אומר לעצמי למגע השרב בעורי, ואם כבר אש – אז למה לא סיפור על אש בטעם רומנטי?! חג שמח.

 איטו אבירם

“סיפורים מאחורי הגב”: מי כאן הגמד?!/ לירי שביט חווה וכותבת

“סיפורים מאחורי הגב”: מי כאן הגמד?!/ לירי שביט חווה וכותבת

“דמיינתי את הפנים שלו נצבעות בצבע עגבנייה חמוצה שתתאים לקול שיצא לו מהפה: “אתם הורים מזניחים, את שומעת?! מזניחים!!! איפה הייתם עד עכשיו? מסכן הילד, מסכן הילד, מה שעשיתם לו?!”   

 איטו אבירם

סיפורים “מאחורי הגב”: השתיקה!/ לירי שביט חווה וכותבת

סיפורים “מאחורי הגב”: השתיקה!/ לירי שביט חווה וכותבת

לירי שביט: החלטתי לשתוק שלושה ימים ולנסוע בטמטומי לויפאסנה קצרה כזאת בלתי מזיקה. חברה טובה שרדה עשרה ימים אז חשבתי לעצמי אם היא יכולה גם אני. אבל שוב טעיתי.