דעות וסיפורים

 איטו אבירם

לילה על ראש הר קירח

לילה על ראש הר קירח

מישהו חמד לצון והניח באלכסון פלטות סלעיות, כמו יצוקות על פני המדבר, עד שסיים לשחק אתן והשתעשע דיו. עתה עושות הנמלים את דרכן בחריצים שנשחקו ברגלי קודמיהן. נמלים אנושיות, עומסות מטענים על גביהן, נעצרות מדי פעם וחוקרות במשושיהן את הנעשה סביבן.

 איטו אבירם

"סיפורים מאחורי הגב": מי כאן הגמד?!

"סיפורים מאחורי הגב": מי כאן הגמד?!

"דמיינתי את הפנים שלו נצבעות בצבע עגבנייה חמוצה שתתאים לקול שיצא לו מהפה: "אתם הורים מזניחים, את שומעת?! מזניחים!!! איפה הייתם עד עכשיו? מסכן הילד, מסכן הילד, מה שעשיתם לו?!"   

 איטו אבירם

סיפורים "מאחורי הגב": השתיקה!

סיפורים "מאחורי הגב": השתיקה!

לירי שביט: החלטתי לשתוק שלושה ימים ולנסוע בטמטומי לויפאסנה קצרה כזאת בלתי מזיקה. חברה טובה שרדה עשרה ימים אז חשבתי לעצמי אם היא יכולה גם אני. אבל שוב טעיתי.

 איטו אבירם

אושר קטן

אושר קטן

"מחכה בסבלנות עד שהעקצוץ הראשון יגיע ומיד אחריו מיליון אחרים. אלה היו נשיכות קטנות של עלוקות, מלוות  מציצות דקיקות וארוכות  על העור העדין של איבר המין שלי הנפוח.. המתוח…עד הכאב המענג…"

 איטו אבירם

ודווקא אז הגיע החופש…

ודווקא אז הגיע החופש…

ניסתה לכלוא בריאותיה עוד נשימה של בית קפה, להוביל באפה אל ירכתי הכרתה את ניחוח הקפה הנטחן ברעש, ואז התרוממה במעשיות, אספה את חפציה ונעמדה בפתח הקפה.

 איטו אבירם

"בוקינג.קום" ואני…

"בוקינג.קום" ואני…

איך האתר הזה מצליח לרדוף אחרי לכל מקום, ומה לדעתכם אני צריך לעשות כדי להיפטר מחיזוריו הטורדניים?!

 איטו אבירם

אחרי ההופעה בפארק…

אחרי ההופעה בפארק…

אני מנסה להימלט ממבטו, אך נתפס כאסיר במנוסה, ומבטינו מצטלבים לשנייה אחת. פניו זורחות, וחיוכו זורם לעברי כמאיים להטביעני בשמחתו…

 איטו אבירם

סיפור קצר: מחר מתחיל החופש!

סיפור קצר: מחר מתחיל החופש!

"…ניסתה לכלוא בריאותיה עוד נשימה של בית קפה, להוביל באפה אל ירכתי הכרתה את ניחוח הקפה הנטחן ברעש, ואז התרוממה במעשיות, אספה את חפציה ונעמדה בפתח הקפה."

 איטו אבירם

סיפור קצר: החברה החדשה שפגשתי בפראג

סיפור קצר: החברה החדשה שפגשתי בפראג

"האם תיאות לשבת לצידי?", היא שאלה באנגלית, שהיה בה אקסנט שונה, ובקול נעים, בעוד ידה מזיזה את התיק הלבן ומפנה לי מקום לצידה. לא מיהרתי להתיישב. במקום זאת הבטתי בה במבט שהצנעה והנועזות שמשו בו בערבוביא. עיני בחנו את פניה, כמעריכות את אומץ הלב שהפגינה, ואת טעמה האנין בבני אדם.