Image default
בימה ומחול תרבות ובידור

אחרי עשר שנים – להקת סנקאי ג’וקו (יפן) חוזרת לארבע הופעות

סנקאי 1בסיבוב ההופעות של הלהקה בארץ מעלים 8 הרקדנים את יצירתו של אמגאטסו “טובארי – השתנות מתמדת”. אושיו אמאגאטסו (Ushio Amagatsu) – מייסד, מנהל אמנותי וכוריאוגרף הלהקה – מצליח להעביר עם להקתו דימויים בימתיים בעלי יופי פיוטי, באמצעות כוריאוגרפיה מדוקדקת ואפקטים ויזואליים מרשימים. אחד מסימני ההיכר של הלהקה הוא האיפור הלבן שבו מושחים הרקדנים את גופם ופניהם.

השמיים מלאי הכוכבים הנפרשים למולנו, הגלקסיה הזעירה המתגלה כאשר מביטים מטה, האדמה היבשה והחשיכה הכחלחלה והזוהרת – במופע זה אמאגטסו עושה שימוש באלמנטים ספורים בלבד, במטרה ליצור עולם חדש של אפילה סמיכה ואורות מבליחים. המופע מתאר את רצף האירועים – לידה, מוות ולידה מחדש – ומזמין את הקהל למסע לנבכי “הקוסמוס של החיים”.

הרגשות משתנים, העונות מתחלפות, והזמן חולף מבלי לעצור – וכך משנה גם אמאגטסו את סגנונו הפואטי והמאופק. בהפקה זו הוא מתיך את גבולות הזמן והחלל של גבי שבע תמונות בימתיות, ומציג את גלגול הנשמות כתהליך יפהפה המתקדם בכיוון אחד ואינו עוצר לעולם.

המילה “טובארי” מתארת פיסת חומר החוצה חלל לשניים. בשירה היפנית מציינת המילה את המעבר בין יום ללילה.

להקת סנקאי ג’וקו נוסדה בשנת 1975 על ידי אושיו אמגאטסו –בן דור שני של יוצרי מחול הבוטו היפני. ממשיכי דרכם של הרקדנים קאזואו אונו והיג’יקטה שיסדו את סגנון המחול הזה. הבוטו מעביר את תגובתם של יוצרים ביפן לאחר הפצצה בהירושימה בשנות השישים והיה הבסיס ליצירת מחול יפני רדיקלי בן זמננו. הרעיון הבסיסי ביצירתו של אמגאטסו הוא “דיאלוג עם כוח המשיכה” וזה גם שמו של ספר אותו פרסם בשנת 2001.

לפני שהחל לרקוד וליצור בסגנון הבוטו הוא הוכשר כרקדן בבית הספר למחול מודרני וקלאסי בטוקיו. ב-1975 החל לקיים סדרה של סדנאות כדי למצוא את הרקדנים ללהקתו החדשה. מתוך 30 רקדנים נשארו שלושה לאחר שנה שלמה של סדנאות. ומאז ידועה סנקאי ג’וקו כלהקה של גברים בלבד. פרוש השם הוא “הסדנא של ההר והים”. המתייחסת לשני האלמנטים הבסיסיים בטיפולוגיה של יפן.

בתחילת הדרך הופיעה הלהקה באולמות קטנים ובעיקר באולמות אוונגארדיים . ההפקה הבולטת הראשונה של הלהקה היתה קיקאן שונן, בה נתן אנגטטסו לבוטו פרוש ברור הרבה יותר. העוצמה ביכולת הביטוי של כל רקדן, ובכל תנועה פנימית המזינה את עצמה מיסודות העולם כדי להראות תשוקה רבה לחיים למוות ולאוניברסאליות.

ב- 1980 מוזמנת הלהקה בפעם הראשונה לאירופה לפסטיבל בננסי צרפת. מאז הופיעה הלהקה בכל רחבי אירופה, דרום אמריקה, ארצות הברית, ובכל רחבי אסיה ויוצאת להופעות מבסיס הלהקה בטוקיו.

מאז 1983 עובדים חברי הלהקה על היצירות השונות ביפן, בה מתגוררים חברי הלהקה ומקיימים את הבכורה ב”תיאטר דה לה וויל” בפריז או בביאנלה למחול בליון.

מחוץ ללהקתו יצר אמגטסו עבודות נוספות. ב- 1988 עם חמישה רקדנים מערביים יצר עבודה שנקראה “זוהמה”. בנוסף את הבכורה העולמית של האופרה “שלוש אחיות”, עם המלחין פיטר אטובאוס בבית האופרה של ליון. ואופרה נוספת של אותו המלחין בשם “Lady Sarashina”, בבית האופרה בליון ובאופרה קומיק בפריז.

בנוסף, פרסם אמגטסו 9 ספרים על עבודתו ועל הלהקה. הוא זכה בשורה של פרסים: אביר האמנויות ממשלת צרפת, פרס שר החוץ היפני, פרס האגוד הלאומי לביקורת בצרפת על האופרה “שלוש אחיות”, פרס אגוד המבקרים של יפן, פרס לורנס אולייבה בלונדון על יצירת המחול היהיקי. ופרסים רבים נוספים ביפן ובאירופה. כמו כן הוזמן לכהן כיושב ראש חבר השופטים בתחרויות מחול חשובות ביפן ובצרפת.

בין המופעים נהגו לקיים רקדני הלהקה מופע מיוחד בו השתלשלו מחבלים כשראשם כלפי מטה. מופע שכזה קיימו מחומות העיר העתיקה בירושלים. חברי הלהקה הפסיקו לקיים את מופע החבלים לאחר תאונה שאירעה ב-1985 בסיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית – בזמן ההופעה נקרע אחד החבלים, בגובה 24 מ’ והרקדן יוֹשִׁיוּקִי טָקָדָה נפל ונהרג.

סנקאי ג’וק ביקרה בישראל חמש פעמים, הפעם האחרונה היתה לפני 10 שנים אז העלו את העבודה “היביקי”.

**

טובארי TOBARI

כוריאוגרפיה, רעיון ובימוי אושיו אמגאטסוUshio AMAGATSU

בכורה בתיאטרה דה לה ויל צרפת בשנת 2008

85 דקות, ללא הפסקה

מוסיקה: טקאשי קאקו KAKO, יאס – קאסYAS-KAS , יושירו יושיקאוה YOSHIKAWA

עבודה לשמונה רקדנים בהם גם אושיו אמאגטסו, וסמימארו SEMIMARU אחד מרקדני הלהקה הותיקים ביותר

*במסגרת מחול במשכן* בית האופרה המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב:

יום שישי 12 בדצמבר בשעה 13:00

מוצאי שבת 13 בדצמבר בשעה 21:00

יום א’ 14 בדצמבר בשעה 20:00

יום ב’ 15 בדצמבר בשעה 20:00

מחירים 140-299

הפקה בישראל בימות

אולי תאהב\י גם:

ג’אז בינלאומי באמפי שוני: מייק סטרן ודניס צ’יימברס להופעה אחת בזאפה!

איטו אבירם

להקת המחול מארי שווינאר פתחה את הסתיו ב”פולחן האביב”

איטו אבירם

הסרט “פרנץ” – על החיים, המוות, האהבה ומה שביניהם בצל מלחמת העולם

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן