איטו אבירם

6 ספרי קריאה חדשים מומלצים לחופשה

תוכלו לקנות אחד בטרמינל, או בחנות הנוחות בצד הדרך לגליל, והוא כבר יסדר לכם את החופשה. הנה חמישה ספרים חדשים שהגיעו אלינו ומתאימים לכל טעם.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

רגע, לפני שאתם נתקעים בבקתת האירוח הכפרית שלכם בלי ספר טוב, לפני שאתם בוהים ביאוש במי הבריכה הקטנטנה בצימר, לפני שאתם מגלים שהדרך הכי טובה להעביר את הזמן זה… לריב, הנה כמה ספרים חדשים שתמצאו בדוכני הספרים. ספרים שיכולים לסגור לכם את הפינה הקטנה הזאת שנקראת: "בילוי זמן איכותי בחופש".

 

ווקמן/ מעין בן הגיא בהוצאת עם עובד

תעלומה בחמת גדר. זהו, אם אעיז לדמיין את המיקום, נושא ספרה של כותבת ישראלית חדשה יחסית. הסופרת מתארת לנו "מלמעלה" את הגיבורה, זיו, שהיא בחורה צעירה המתקבלת כעובדת באתר אירוח בגולן (אולי חמת גדר?). הספר לוקח את הקורא אל הסתיו, כשלחץ המבקרים פוחת והחורף ממשמש בפתח. בין תיאורי שלל הטיפוסים העובדים לצידה ובתוך שגרת חייה של מי שתפקידה לנקות את חדרי השירותים של הנשים, אנחנו גם מתוודעים אל חייה הפרטיים של הבחורה. היא מחלקת אתנו את הרהורי נפשה, מחשבותיה ותובנותיה על חייה שלה וחייהם של הסובבים אותה.

סגנון הכתיבה שמרני ולא מפתיע. תוך התקדמות העלילה בצעדים קבועים אנו מתוודעים אל הדמויות הראשיות. אבל משהו שונה, אולי אפל, קורה שם בין סלעי הבזלת לצוקי הנחל העמוק, המפרידים בין המדינות, היכן שנמצא אתר הנופש. כתיבתה של מעין עתירת תיאורים ורגישות, אך אין בסגנונה טריקים או טכניקה מיוחדים, וההפתעות, אם יבואו, יהיו בעלילה.

טעימה מהספר: למרות החורף כמעט לא היו עננים, ובצהריים השמש ממש סנוורה. אז סיימו האימהות את יום עבודתן, והמיניבוס הצהוב שמחזיר אותן הביתה התרחק וטיפס במעלה הכביש הצר.

זיו חצתה את החורשה, וכשהגיעה אל הגדר השתחלה לתוך החור שמישהו פער שם במעוינים החלודים. כעבור כמה עשרות מטרים הסתיימה החורשה והחליף אותה סבך צמחייה של גדות נחלים. היא התיישבה על אבן ונעצה את עיניה בכחול הזוהר מבין עלי לִבנה קוויים, שגונם התכלכל נמס בבוהק. עיניה נעצמו תחת האור, והיא ניסתה שלא לחשוב על שום דבר ורק להתבונן בכל מה שמקיף אותה ולהקשיב לרחשים הזעירים שלא הושתקו בקולות בני אדם, אלא שמחשבותיה נדדו דווקא אל הזֵרים הענקיים שנבלו בדירת הארכיטקט ואשתו – שולבו בהם בטעם מעודן פרחים שלא את כולם הכירה. הגבעולים הועמדו בכדים כבדים, ושלושה וחצי החדרים התמלאו בניחוח דועך של פרחים מרקיבים, וזה התמזג באור המכושף שבא מהחלון שנפרץ אל הגג וזוגג בזכוכית צבעונית. כשהייתה מאבקת ומסדרת, מטאטאה או שוטפת את מרצפות השיש הרחבות, הרגישה כאילו מרחף מישהו בחלל הדירה ובודק בהסתייגות כל תנועה ותנועה שלה.

**

  אשתו של מגדל התה/ דיינה ג'פריס בהוצאת ידיעות אחרונות.

כמו סרט תקופתי עתיר צילומים נפרש סיפורה של גוונדולין הופר היפה, בת ה- 19, שמפליגה בספינת קיטור מאנגליה לציילון כדי להתאחד עם הגבר שלו נישאה בנישואי בזק.

ואם מה שאתם צריכים לחופשה מצליחה זה סיפור סוחט דמעות, קצת טלנובלי, על נישואין ואושר, על הריון, תינוק והחלטה נוראה שעל היולדת לקבל, זה הספר בשבילכם. גוף שלישי, זמן עבר, רומן היסטורי למהדרין, של הסופרת, שבעצמה ילידת מלזיה ומאחוריה 4 רומנים מצליחים באותו נושא.

כשתסיימו את הספר תהיו בטוחים שאתם מכירים את ציילון מצוין, ועכשיו נותר רק להספיק לנסוע לשם עוד החופש הזה.

טעימה מהספר: מבט נוסף בריסיו המפרפרים של התינוק סימֵן שהוא עומד להתעורר. עליה להזדרז. היא בחרה שמלה ממשי סיני בגוון עשיר של ירוק-ים, עם אִמרה שמסתיימת מעט מעל הקרסוליים וסרט שנקשר מעל המותניים. השמלה נשלחה מפריז והיתה אהובה עליה במיוחד. היא לבשה אותה בליל המסיבה והיתה בטוחה שבאותו לילה הרתה את הילד. היא שוב חדלה ממלאכתה. אולי לבישת השמלה הזאת תתקבל כניסיון מר לפצוע? היא התקשתה להחליט. הצבע הזה אהוב עליה, אמרה לעצמה. היא בחרה בה בעיקר בגלל הצבע.

**

  נגה/ נד באומן בהוצאת עם עובד.

אם אתם מחפשים סגנון ספרותי אחר, מקפיץ ומתזז, מסובך ומתסכל, הגעתם לספר הנכון. נד באומן הבריטי, בשנות ה- 30 לחייו, נחשב לאחד הסופרים המצליחים בבריטניה. צריך לקרוא עמוד אחד מספרו כדי להבין מדוע. טקסט עכשווי לגמרי, שכמו נלקח מסצנת מועדוני הלילה ברחוב צדדי בתל אביב. משפטים מורכבים ומתארכים, שמתאיידים לפתע לכלל דיאלוג חסכני.

תיאורים שמגיעים לרזולוציות מפתיעות, עושר של מידע ואינפורמציה הנוחת עליך, הקורא, מכל העברים, תוך שהסופר מושך אותך הלאה, במעלה העלילה, כי בלי ידו המושטת אולי תזנח את הספר ותוותר. ספר מאתגר.

העלילה עוסקת בצעיר נורמטיבי שמשתמש, כמו כולם, בסמים, ומגלה, תוך שהוא מתאהב בצעירה חצי אסייתית, כי יש ארגון בינלאומי שדולק בעקבותיהם, וצריך גם לחקור מהו וגם לא להיפגע ממנו.

טעימה מהספר: בפעם הראשונה שרָאף רואה אותה הוא יושב על מכונת כביסה, בדרך לבלוע שמינית גרם של משהו, כנראה תערובת של ספיד, מונוסודיום גלוטמט ותרופה ניסיונית לטיפול בהפרעת חרדה חברתית בכלבים. ככה, בכל אופן, נשמע מה שאייזיק אמר לו, אבל המוזיקה במכבסה די חזקה, והוא תוהה אם יש אפשרות שהוא שמע לא נכון. האבקה חולקה בין שני ניירות גלגול, שקופלו ונסגרו כמו אריזות חתומות ותמיד הזכירו לו וון טון עם בשר, ואייזיק כבר הוריד את הוון טון שלו, אבל ראף עוד החזיק את שלו ביד כי הוא לא הצליח להפסיק לנעוץ מבטים בבחורה שליד הדלת. היא חצי לבנה וחצי משהו אחר, אולי חצי תאילנדית; ויש לה מין פנים כאלה שנדמה שכל מבנה העצמות בהן מסתעף מעצמות הלחיים, עד שהתוצאה נראית כמו גרפיקת תלת־ממד ממוחשבת משנות השמונים — כי היא מורכבת ממספר חסכוני כל כך של מישורים שטוחים חדים — רק שכאן הזוויות מטושטשות בקווצות שחורות ארוכות שחמקו מהמקום שבו הידקה את השֵׂער, במרומי הראש מאחורה; ויש לה פה קטן, מקופל במגמה של חצי העוויה טבעית, צורה טובה, מן הסתם, במקרים שהיא מעמידה פנים שהיא לא מרוצה ממשהו ובאותו הזמן מנסה לא לצחוק;

**

  אהבות לא שלמות/ יצחק רובין בהוצאת פרדס.

תשעה סיפורים בספר אחד, וכך אתם ממש יכולים להמשיך לנפוש, לשחות, לבלות, לאכול, לנהוג ולאסוף חוויות מבלי שעלילה אחת של ספר אחד יכבידו לכם על הזיכרון. זהו ספרו של יצחק רובין שהוא סופר וקולנוען, ראש לימודי הקולנוע במכללת כינרת ויוצר סרטי תעודה שזכו לפרסים בארץ ובעולם.

כל זה אינו נשקף אלא בעקיפין ובמעומעם בעלילות הנפרשות בפניך, הקורא, בין דפי הספר. דרך האבחנה המיוחדת של הסופר, כמו מביט בגיבוריו בעד עדשת המצלמה ובונה במוחו תסריט לסרט חדש, אנחנו לומדים להכיר את הגיבורים המגוונים שבסיפוריו: מיליונר ישראלי מתוסכל ששב מארה"ב כדי למות בארץ, יהודי הנוקם בנזירה גרמנית את השמדת משפחתו, צעיר ערבי המתגייס לצה"ל, או ישראלי המתאהב בהודית יפהפייה, ומוצא עצמו מעורב במבצע הצלת ילדה מבנגלדש.

טעימה מהספר: קלמן בייניש לא חש במבטים הננעצים ובאהבתה היוקדת של רינה, לא משום שהם היו מוצנעים — כי הרי בשלב מסוים לא יכלה רינה להתגבר על עצמה ומבטי האהבה הפכו לבלתי נשלטים, ולא הייתה מודעת לכך, אחרת הייתה ממתנת אותם מחמת הביישנות והגאווה. כולם כבר שמו לב למבטים חוץ מקלמן בייניש עצמו; לא האמין שמישהי מסוגלת לאהוב אותו. לאחר שנים, באחת ההפסקות בכיתה י״א, לא יכלה רינה להתאפק וניגשה אל קלמן בייניש ובגלל שכהרגלו עמד מרוחק, יכלה להתוודות בפניו בדיסקרטיות מלאה על אהבתה. לא נתאר את מה שהתחולל בנפשו של קלמן. סיפורי אהבה רבים תיארו ארוכות מצבים נפשיים מעין אלה. רק נאמר בקיצור, כיוון שזה לא מרכז סיפורנו, שההפתעה והבלבול שפקדו אותו היו כה מזעזעים עד שכאשר קרה מה שקרה והם הפכו לזוג, עדיין לא האמין באהבתה שהלכה והתעצמה, ובחשדו היה מרוכז באי אמונו בכך שאכן היא, המלכה הגדולה, מאוהבת בו, בברווזון מכוער שהיה למעשה יפה תואר לא פחות ממנה

**

  ג'ונתן ללא רסן/ מג רוסוף בהוצאת ידיעות ספרים.

בין שלפני שיצאתם לחופשה השקעתם עמל רב בחיפוש פנסיון לחיית המחמד שלכם, ובין שהפקרתם אותה בדרך לנמל התעופה (לא מאמין עליכם!) הספר הקליל הזה יספיק לעורר בכם, במהלך החופשה, לא מעט רגשי געגועים (ואשם?) כלפי היצור הקטן שהותרתם מאחור בזמן חופשתכם.

מג רוסוף היא סופרת צעירה שכבר זכתה בפרסים על ספריה, והספר הזה, על צעיר אמריקאי שעובד בחברת פרסום ובמקביל התנדב לשמור על צמד כלבים בשביל חבר, הוא ספר בדיוק כזה. העלילה, שניכר בה שהיא מתחוללת בכרך אחר ובעולם אחר, עוסקת בג'ונתן, שבמקביל לשמירה על הכלבים, המתעקשים לקחת חלק פרוע בעלילה, מנסה לפתח מערכת יחסים עם צעירה שאליה הוא מרגיש בלב. גם היא מרגישה אליו דברים דומים, אלא שהיא היתה רוצה להתחתן עם מישהו ממש כמוהו, אך עשיר יותר, מאורגן יותר ובעל חוש הומור.

טעימה מהספר: סיסי פסעה לצדו ברכות והתיישבה לרגליו. היא הביטה בערגה בפניו כאילו היא מחפשת את המפתח לעתיד הצפוי לה. היא מילטה מפיה יללה רכה, קול מתחנן שיכול להביע אינספור דברים: אני רעבה, אני זקוקה לעוד אהבה, אנחנו כל כך משועממים כל היום בבית, אנא העבר אלינו בהקדם האפשרי את מושכות חייך כדי שנוכל לטפל בך כמו שצריך. ג'ונתן בהה. מושכות חייו? לחיים שלו יש מושכות בכלל? ואם כן, האם חכם להעביר אותן לכלבה?

**

  בריט מארי היתה כאן/ פרדריק בקמן בהוצאת ידיעות ספרים

אם גם אתם קראתם בהנאה את "איש ושמו אובה", בוודאי לא תוותרו על הספר הזה. ענף הספרים הסקנדינוויים לא רק מנץ כל העת, אלא מבשיל את פירותיו לכל אורך השנה, ואלו נופלים כפרי בשל היישר אל דוכני הספרים.

הסופר, הוא גם עיתונאי ובלוגר, יודע את נפש קוראיו, וכותב בהומור, בגוף שלישי ובזמן הווה העכשווי כל כך. וכך סיפורה של האישה האגוצנטרית הזאת, שסבורה שחייהם של הכל חייבים להתנהל ממש כמו חייה, והיא לא מסוגלת לסבול חוסר ניקיון או סדר ובוודאי שלא להבין את הטרחנות שלה, מתגלגל לו במעלה העלילה. לנו ברור שבעל של אישה כזאת יבגוד בה, אך לה לא. וכשהיא מוצאת את עצמה לבד היא עושה צעד בלתי הגיוני מבחינתה ונוטשת את עיר מגוריה לטובת עיר נידחת שתושביה סטלנים ובטלנים. דווקא כאן, מסתבר, היא פורחת, משתנה ומשנה את סביבתה.

אין כמו עלילה העוסקת ברי לוקיישן לעיר נידחת, להתאים לכל אלו שאורזים בימים אלה את חפציהם ופותחים דף חדש במקום לא מוכר… האמינו לה, לבריט מארי – אם היא הצליחה במקום החדש, גם אתם תשחקו אותה…

טעימה מהספר: כאשר בריט־מארי וקנט עומדים לנסוע לכמה ימים, בריט־מארי מפזרת אבקת סודה על המזרן וממתינה עשרים דקות לפני שהיא מציעה את המיטה. המימן הפחמתי שבאבקת האפייה סופח את הלכלוך והלחות ומותיר את המזרן רענן. אפשר לפתור כמעט כל בעיה עם מימן פחמתי, כך לפחות מלמד אותה ניסיונה. קנט תמיד מתלונן שהם מאחרים, אבל אז בריט־מארי משלבת בקור־רוח את ידיה על מותניה ואומרת: ״אני ממש חייבת להציע את המיטה לפני הנסיעה, קנט. תאר לעצמך שנמות!״

זו הסיבה שבריט־מארי שונאת לטייל. המוות. כי אפילו המימן הפחמתי לא יכול לסייע במקרה של מוות. קנט אומר שהיא מגזימה ואז בריט־מארי שוב צועקת בלב. כי האמת היא שאנשים מתים על ימין ועל שמאל בזמן שהם מטיילים, ומה יחשוב בעל הנכס כאשר יפרוץ את דלת ביתם וימצא שם מזרן מטונף? שקנט ובריט־מארי התפלשו בלכלוך של עצמם?

**

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *