כתבה: ציפי שחרור
“מקהלת הצבא האדום והגבעטרון בפעם הראשונה על במה אחת”. האם האיחוד הזה אמור לרגש? את זאת אגלה בהמשך. ובינתיים אודה, כי לראות בפעם השנייה את התזמורת והמקהלה הזאת, בעבר במשכן האמנויות באולם האופרה, ועתה בהיכל התרבות זאת חוויה נפלאה. חשתי כאילו הייתה לי זאת הפעם הראשונה, אף שהיו אלה כמעט אותם השירים והריקודים, אם כי נוספו כמה תנועות ותלבושות מיליטנטיות כיאה למקהלה צבאית.
אבל לא הרקדנים, שהם נפלאים בפני עצמם, מפילים מהכסא בהיכל, אלא קולות הבאריטון של הסולנים, נגני התזמורת, המקהלה האדירה הלבושה במדים לבנים מצוחצחים ובוהקים, וכמובן המנצח האלמותי של התזמורת המנצח באלגנטיות, עדינות ועוצמה גם יחד ובשליטה.
נראה כי אנשי התזמורת מלאי יראה ופחד מפניו ועם זאת אהבה גדולה. איך זה הולך יחדיו? מסתבר כנראה שאצל הסובייטים שתי התכונות האלה הולכות יד ביד גם על הבמה.
המקהלה שרה להיטים בינלאומיים מוכרים ומכל הזמנים, ובעיקר להיטים רוסיים שקבלו משך השנים אדפטציה ישראלית כמו השיר ישונקה המפורסם.
תזמורת הצבא האדום החוגגת 90 עתה להיווסדה כבר הפכה ברבות השנים למוסד שהוא כבר מעבר לתרבויות וז’אנרים. מחד הם עממיים ואפילו פולקלוריסטיים ומתמזגים יפה עם המחולות העממיים שנראו על הבמה, ומאידך יש בהם משהו מורם מעם, אליטיסטי, ואני אוהבת את השילוב הזה. אולי זה גם מה שמייחד את העם הרוסי.
ומה לגבי האיחוד במופע הנוכחי עם הגבעטרון? האמת, לא התרגשתי .
מקהלת הצבא האדום הלבושה במיטב המחלצות וזמריה מגוהצים למשעי ומטופחים עד כלות, שירתם מקצועית, קולותיהם נקיים ומגובשים. ניכר כי כל אחד מעשרות הזמרים והנגנים זכו לחינוך מוזיקלי עמוק עוד משחר ילדותו.
לעומתם, חברי להקת הגבעטרון נעימים, נחמדים, בייתים… קיבוצניקים. ובתור שכאלה, אני אוהבת אותם כשהם לבד על הבמה. אולי בימת יום העצמאות או כל אירוע בעל אופי ישראלי התיישבותי, אבל בהופעה הזאת, כשהם עמדו על הבמה לצד המקהלה הרוסית הם נראו לפתע כמו להקת בית ספר, או מוסד חקלאי (על אף שזכו בפרס ישראל), ובתלבושות שלבשו הנשים, נראו כלהק גחליליות מנצנצות באור.
צר לי לומר זאת על הגבעטרון: כפטריוטית אני אוהבת אותם. אך זאת הייתה הרגשתי כשנכחתי בחיבור הזה שלא היה טבעי בעיני. לבסוף נותרתי בתחושה שהמשותף לשתי הלהקות הוא בעיקר העשורים שהם חוגגים עתה- תזמורת הצבא האדום חוגגת 90 להקמתה, ואילו הגבעטרון חוגג 70 להקמתו, וגם אחראי לכך שלא מעט שיריים רוסיים שתורגמו לעברית נהפכו נכסי צאן ברזל אצלנו.
היו גם רגעים יפים בשיתוף הזה כשהם שרו יחד בעברית וזה היה מרגש ומיוחד. ובכל זאת ניכר כי זמרי הגבעטרון היו צריכים להתאמץ מאוד אותו ערב מול הקולגות הרוסיים, ליבי היה איתם.
לסיכום, למרות הביקורת, רוצו לראות, אפילו עם הגבעטרון. חוויה נהדרת.
23 למרץ 2019 – היכל התרבות – תל אביב- 21:00 / 17:00
24 למרץ 2019 – מרכז הקונגרסים – חיפה- 21:00 / 18:00
מחירי כרטיס- 250-480 ש”ח
רכישת כרטיסים באר שבע: אתר “שפע“:[ www.ticket4u.co.il] או בטלפון 8949*
רכישת כרטיסים תל אביב ובחיפה: אתר “לאן“: www.leaan.co.il או בטלפון 8780*
–