הספר “ג’ים הילד” – אמריקה התמה, הכפרית, הקשוחה והמופלאה

נתחיל בפתיח המכושף של הספר: “בלילה אירע כעין נס: הגיל של ג’ים הצמיח סִפרה נוספת. הוא שכב לישון בן תשע, אבל כשהתעורר היה בן עשר. למִספר שהתווסף היה משקל, כמו לשריר, וג’ים נופף בו כמו בפרס.”

הפסקה היפהפייה הזאת, שיש לקרוא אותה שוב ושוב כדי למצות את כל החכמה והאמת המשתקפות מתוכה, איכשהו מצליחה לסכם את רוחו של הספר המיוחד הזה. ספר שבו ניתנת לקורא הזדמנות להשקיף מלמעלה על שנה בחייו של ילד כפרי שגדל בשנות השפל הכלכלי בארה”ב במשפחה אוהבת ותומכת, אף שמעבר להר יש חשרת עבים שחורים שמעיבה כמו צל על החוויות שחווה גיבור הספר.

טוני ארלי, סופר אמריקאי שזהו ספרו הראשון, מצליח להעביר אליך הקורא, מתוך ספר דק (200+ עמודים) הנגמע במהירות ובשקיקה, את זווית הראיה המיוחדת במינה שבה תופס ילד בן עשר, שתקן, רגיש ועדין, את העולם שסובב אותו.

משפחתו של ג’ים גלאס, שהתייתם מאביו עוד בטרם נולד, והוא בבת עינה של אימו האלמנה, כוללת את שלושת דודיו, הרווקים השובבים, המשמשים לו מודל לחיקוי. הימים ימי השפל הכלכלי הגדול, העולם עדיין אינו כפר גלובלי, ואליסוויל, העיירה הקטנטונת בצפון קרוליינה שג’ים גר בה, היא עבורו היקום כולו.

אי אפשר שלא ללכת שבי אחרי התיאורים הרגישים, מלאי הדמיון והחן, שזורי הדימויים והמדויקים, שבהם עוטר טוני ארלי, הסופר, את העלילה. הדיאלוגים הרזים, שפת הדיבור של עובדי האדמה בצפון קרוליינה חסכונית היא, מדויקים להפליא. הסיטואציות קטנות, רגעים-רגעים חולף יום, ועוד יום, והאמפטיה שלך, הקורא, אל ג’ים הילד, גוברת והולכת ועמה הדאגה וההזדהות.

סצנת יום ההולדת של ג’ים, שמתחילה בבוקר שגרתי שבו הוא מתלווה אל דודניו לעבודה בדילול שדה תירס צעיר, היא סוכרייה אמיתית. זו הפעם הראשונה שג’ים יוצא לעבוד בשדות האינסופיים המקיפים את ביתו. המעדר כבד, העבודה קשה. האם שכחו כולם את יום הולדתו שחל היום? אחד ממכריו המבוגרים של ג’ים, שאותו הוא פוגש ברחוב, נותן לו במתנה כדור בייסבול ונפשו של הילד עולצת.

הערב יורד, וג’ים בטוח ששכחו אותו, כשהמסיבה מתחילה. דודיו, אמו, מעניקים לו רגעים של אושר ביחד עם מתנה אמיתית, וג’ים, בהתרגשותו, גומל להם בפרץ של בכי בלתי נשלט…

וכך, ביחד עם גיבור הספר, גם אתה, הקורא, לומד להכיר את התמורות החלות באותן שנות ה- 30 של המאה ה־20, על ספו של העידן המודרני. הרכבת המהירה עוברת לראשונה בכפר הקטן, הממשלה מחברת חשמל לבתי החוואים וג’ים מרגיש שעם החשמל בא עידן אחר, שלא בטוח שהוא אוהב אותו.

הספר יוצא אצלנו לאור סמוך ליציאתו לאור של הספר “החיים החדשים של סבא נפוליאון“, שגם הוא מסופר מזווית ראייתו של ילד בן עשר החי בצרפת. הרבה יותר הזדהיתי והתחברתי את הדרך שבה טוני ארלי מתאר את זווית הראיה של ג’ים בן העשר, מאשר את הדרך שפסקל רוטר, הצרפתי, תיאר זאת בספרו.

“ג’ים הילד”, טוני ארלי, מאנגלית: אמיר צוקרמן, עם עובד, ספריה לעם, 215 עמ‘

<p class=”select”>