איטו אבירם

תולדות הכיעור, או  – הללויה!

…"הוא שמע אותה משתעלת בסלון, מקשיבה למוסיקת טראנס מעקצצת. היא לא יפהפייה גדולה, חשב לעצמו. אך גם הוא לא מציאה."

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

איך ניצלה זאת את ההזדמנות ועזבה אותו...

כתבה: מיקה בן שמחון

צחי צחצח את שיניו היטב, גרגר מים וירק לכיור. הוא חשש מן הטעם המריר העולה לעתים מקיבתו לגרונו ועלול להציפו בתחושת קבס. הוא השתדל לא להביט במראה.

לשם מה? הרי זה לא יועיל לו עכשיו, גם לא יחזק את מעט מעטה הביטחון שהאוזו נסך בו.

לא בא לו לראות מולו במראה את המצח הגדול שלו, הנחרש קמטים עמוקים כשהוא תוהה ומושך את גבותיו מעלה בתנועה בלתי נשלטת. משהו בקו הגבות המתחבר לאפו השבור, מוציא להן את החשק. ואולי אלה עיני הזיתים הקטנות המתרוצצות בחוריהן? כאילו עוקבות אחר יתוש מזמזם ומרמזות לידיו הגדולות שהגיעה עת למעוך. הוא שלח את כף ידו והניפה באוויר מבלי לשים לב..

הוא שמע אותה משתעלת בסלון, מקשיבה למוסיקת טראנס מעקצצת. היא לא יפהפייה גדולה, חשב לעצמו. אך גם הוא לא מציאה.

טוב, הגיע הזמן, התנשם בכבדות עצם את עיניו ושטף את פניו במים קרים.

אוח, עין אחת נפקחה בטעות, ולפני שעצר את עצמו, ראה את עצמו במראה. ונתקע בוהה בעצמו, גרגרתו החדה עולה ויורדת.

– התעשט כבר! חשב, חיכית לזה כל כך הרבה זמן. סוף-סוף בחורה עלתה אליך הביתה לקפה, ואתה תקוע באמבטיה. הוא התנתק מן המראה ופנה לדלת. אך אז תפס בבטנו, המחושים האלה לא ייעלמו לבד. הוא הרי מכיר את הגוף שלו. הוא מיהר לנעול את הדלת והתיישב על האסלה.

"לעזאזל", פלט גניחה, כשהבין שלכלך בצרכיו את האסלה. מיד קם והחל לנקות אותה, למקרה שהאורחת שלו תחפוץ לגשת לשירותים מאוחר יותר, ואז נגב בשרוולו את הזיעה ממצחו ופתח את הדלת. הוא מהר אל הסלון, חושב על מילות ההתנצלות המתאימות.

היא לא ישבה על הספה, והוא נזכר שאפילו לא הכין לה את הקפה שהבטיח. אמר לה רק רגע, ונעלם לה מן העיניים! הוא נגש למטבח לראות אם התייאשה והלכה להכין לעצמה קפה, לא. המטבח היה ריק. לעזאזל! הוא דפק לעצמו מכה במצח.

נשען על השיש וחש בדמעות מלוחות שהחלו לזלוג מעיניו.

הוא יצא מהמטבח והלך לבדוק את דלת הכניסה. היא הייתה פתוחה. טוב, זה אבוד, מלמל. הוא נגב את עיניו. צחי חש שגרונו התייבש בבת אחת וחזר מהר למטבח.

איך הרס לעצמו את הזדמנות חייו?

לא, זו לא הייתה הזדמנות חייך, ניסה לשכנע את עצמו, אל תגזים! זוכר שהיא לא באמת מצאה חן בעיניך? סתם הפתיעה אותך כשענתה לשאלתך המקרית בפאב. אז היא נראתה די גדולה ומדכאת מתחת לשמלה הארוכה השחורה. והיא גם לא הספיקה לצבוע את שורשיה הלבנים שנצנצו מבעד לשיערה החום כהה.

הווו.. נאנח, זה שיפר את מצב רוחו. הוא שתה כוס מים עד הסוף וחש שהדופק שלו חזר להיות סדיר.

בחדר האמבט פתח את זרם המים, התפשט ונכנס למקלחת הרותחת. גופו התמיר והשעיר נרגע ואיזו מנגינה ששמע בבקר החלה להתנגן לו בראש. כשהתנגב כבר זמזם לעצמו שיר אותו קלט בשיעור הזומבה היחיד שלקח, לפני כמה שבועות.

אחר כך התקדם בצעדי ריקוד איטיים, משאיר את המגבת מאחוריו על רצפת האמבטיה, והוסיף זמזום כשריקד אל תוך חדר השינה והדליק את האור. הוא נענע את ישבנו המוצק כשפתח את הארון וחיפש תחתונים.

ואז שמע משהו. רחש, וצחקוק קטן. הוא הסתובב בבעתה וגילה גבעה במקום של השמיכה המסודרת שלו. עיניו הקטנות התרחבו בפליאה כשראש הציץ מתחת לשמיכה, ואז שד ועוד שד גדול במיוחד.

"את… את.." אמר ולא יסף.

"חיכיתי לך" אמרה בקול של ילדה בת שש. מה זה משנה?

הללויה.

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *