איטו אבירם

פסטיבל חיפה להצגות ילדים – גם אנחנו באנו לחגוג!

איך צפינו באבא אחד שבורח ממשפחתו עם הקרקס, וצחקנו ביחד עם יאללה ורגע בהצגת ילדים שובבה וראינו עשרות משפחות שנהנות בחינם ממופעי חוצות חינמיים בתיאטרון חיפה

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה
"אבא בורח עם הקרקס". צילום: כפיר בולוטין

"אבא בורח עם הקרקס". צילום: כפיר בולוטין

בוקר אביבי. קרני השמש האלכסוניות מנסות לגרש את צללים מצלעו הצפונית של הכרמל, אבל רחובות העיר הנמרחים במורד הנשפך אל הים משדרים בעיקר קרירות נעימה וחגיגית. פסח בעיר, ואל פקקי התנועה מצטרף המון חוגג, משפחות, זוגות וילדים, הנעים אל מוקדי הבידור.

אי-שם, באחד הרחובות הפחות נגישים למי שאיננו חיפאי, אנחנו מצליחים סוף סוף לנחות בתוך החניון המקורה של תיאטרון חיפה. קולות החגיגה בחוץ שולפים אותנו ממכוניתנו כמו פקק שנחלץ מבקבוק שמפנייה, וכבר אנו ברחבה המרכזית. אז לאן ללכת?! על במה אחת מחוללות רקדניות בתלבושות המזכירות פרחי בר. על הבמה השנייה מצליח קומיקאי בריטי לשכנע את הקהל הצעיר שחברו מחץ את אצבעותיו בין דפנותיה של תיבת אוצרות עתיקה. במקום אחר מוכרים צמר-גפן סוכרי מתוק. רחבות הדשא שבין בימות המופעים מלאות בקהל מקומי שהגיע בעיקר כדי להתפקנק על הדשא, וליהנות מבידור בחינם. איזה כיף. חכמים. ככה זה במשך שלושת ימי הפסטיבל. מופעי-חוץ מושקעים וחינמיים לגמרי לכל דכפין. רגע… הרי יש לנו כרטיסים לשתי הצגות ילדים, והראשונה שבהן מתחילה בעוד דקותיים!

"סליחה, אז איפה נמצא מוזיאון המדע, המכונה ה"מדעתק"? מאבטח אחד בטוח בעצמו שולח אותנו צפונה, במורד הדשא. אנחנו מתברברים בין הרחובות הצרים, חוזרים דרומה על עקבינו, חוצים את הכביש הראשי ומגיעים ברגע האחרון, חסרי נשימה. ההצגה "אבא בורח עם הקרקס", אחת מהצגות התחרות של הפסטיבל, על פי ספרם של אתגר קרת ורותו מודן ובשיתוף תיאטרון אלעד. האולם נראה מאולתר, הרבה כסאות פלסטיק מפוזרים במעברים הצרים, הכניסה חשוכה והסדרנים קצת חסרי אונים. הם דוחקים בקהל להתיישב והקסם מתחיל.

"אבא בורח עם הקרקס"

וכבר מתוודעים הצופים אל משפחה ישראלית אחת המגלה יום אחד שאבא החליט להגשים חלום ישן ולעזוב עם הקרקס המבקר בעיר. כן. פשוט לקום ולנטוש לטובת הגשמת החלום הפרטי שלו. הרי הוא אינו המפרנס במשפחה, אלא אשתו, הרופאה הבכירה. נראה אתכם מתמודדים עם זה…

אולם בני המשפחה אינם מחרימים את אבא האנוכי והבטלן, ואחרי שהם גומרים לכעוס הם מתחילים להתגעגע אליו. וכך, אימא, מיכל (בת 11), שהיא חובבת ג'ודו ואלי (כמעט בן 7) סתם מפונק, צריכים להתמודד עם חסרונו בבית ועם החשש האם ומתי ישוב. באמצעות הגלויות שהם מקבלים ממנו מכל רחבי העולם, הם חווים עם אבא את הרפתקאותיו הצבעוניות. ואז, הקרקס הגדול מגיע שוב העירה ויחד איתו – אבא!!!

בין ארבעת השחקנים בולט במיוחד השחקן הרזה והגבוה, הדק כמו שרוך, יהונתן רוזנהק, שהוא ספק שחקן – ספקי אקרובט. הוא מלהטט, מקפץ, מקפיץ, מג'נגלר, מבצע שפגטים ומבצע גלגול מראש הפירמידה, שאותה יוצרים למענו בני המשפחה הכנועים. לזה קוראים בטקסט שבחוברת הפסטיבל: "הפקה בימתית מלאת קסם בשילוב מיומנויות קרקס."

ההצגה, אכן, מבדרת לעילא. הקהל מקבל בכרטיס אחד גם מופע קרקס (חובבני, אבל מבדר) וגם תוכן שיש בו סיפור אנושי על משפחה המוכנה לאפשר לאבא להגשים חלום אישי וילדותי להחריד, ולקבל אותו אחר כך בזרועות פתוחות לחיקה.

מחזה ובימוי: דיויד בילנקה, עיצוב תפאורה ותלבושות: נאוה שטר, עיצוב תאורה: יעקב סליב, מוסיקה: נדב רובינשטיין, עיצוב תנועה וקטעי קרקס: ערן לביא שחקנים: יהונתן רוזנהק, נינה קוטלר, רונית סטרשנוב, רועי רביב מחיר כרטיס:  65 – 110 ₪ לגילאי: 6-12 ולכל המשפחה |מוזיאון המדע. משך ההצגה: כשעה.

הסיפור על "יאללה ורגע"

אל ההצגה השנייה "יאללה ורגע" הגענו לאחר הפסקת אוכל מרגיעה בקפה חייפאי. האווירה הפעם שונה לגמרי. "במה 2" באולם המרכזי היא, בעצם, חלל תיאטרלי קטן ואינטימי. בסך הכל חמש שורות ללא הפרשי גובה (מה יעשו הילדים עם כל ההורים האלה, המתעקשים להסתיר להם את כל ההצגה?!) המסודרות באות "חית". במרכזן ניצבת תפאורה של יער, והבמאית, או אולי הסדרנית, מודיעה לילדים בחינניות רבה ש"מותר לשבת עם הרגליים על הכיסא כדי להיטיב לצפות בהצגה". אכן, התחשבות מעוררת אופטימיות.

"יאללה ורגע". צילום: כפיר בולוטין

"יאללה ורגע". צילום: כפיר בולוטין

הסיפור על "יאללה ורגע" הוא "סיפור על תאומים, אח ואחות, אך בכלל לא דומים. בבית בלאגן, ריבים וסקנדל,להורים של השניים אין רגע דל. הארבעה יצאו לטייל במסלול, לחגוג יומולדת–בחורש שממול. למסע קסום נסחפים השניים – יסיימו הם בריב או בשילוב ידיים?"

איזה כיף! יאללה הוא שחקן רזה ומוכשר, המגלם ילד שצריך תעסוקה מסביב לשעון, אחרת הוא משתעמם. "יאללה, אקשן"! זה שם המשחק שלו. אחותו, "רגע", (למעט מניית הפרצוף המופתע-מובך החוזרת על עצמה) היא שחקנית חביבה היודעת לגלם את ההפך המוחלט מאחיה האנרגטי. היא אוהבת לעשות דברים לאט, להתרכז במשימה, למשוך את הזמן… ויש גם זוג הורים, (המשחקים היטב גם את תפקידי הנוטרייה והצב) שגם הם שונים זה מזו: האב כנוע, איטי ותאב פשרות, האם דומיננטית יותר ויזמת מטבעה. בהחלט ניתן לראות לאן הלכו הכרומוזומים במשפחה הזאת.

ההצגה עצמה קולחת ומלאת קצב. הקרבה אל השחקנים מאפשרת לראות את אגלי הזיעה על מצחם ואת קמטי הצחוק, לשמוע את הזיוף הדק בזמן שקולות השירה נשזרים בפלייבק ולחוש את קסם הבמה הכי קרוב שאפשר.

זוהי הצגה בלי רגע דל. הטיפוסים המנוגדים, הסיפור המוצלח, מוסר ההשכל המובנה והביצוע המוצלח של השחקנים יוצר חוויה תיאטרלית המחברת את הצופים הצעירים ואת הוריהם בקשר עז אל סיפור העלילה ואל השחקנים. קשר שניתק אך בקושי כתום ההצגה.

שחקנים: שירי אלרז, איל היינה גלי, הילה מצקר הלוי, יהונתן מגון, עודד גוגנהיים

מחזאית: יעל אלפנבאום

דרמטורגיה: צביה הוברמן

במאית: הדס קריידלמן גלבוע

מוסיקה: רוני פז – הר

תפאורה: נועה אתגר

תלבושות: מאי ברנע

תאורה: יאיר סגל

ע. במאית: עתליה שדה

מחיר כרטיס: 65 – 110 ₪ לגילאי: 3-9| הבמה 2 משך ההצגה:כ-50 דקות

כל הפרטים על פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים בפסח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *