איטו אבירם

פארק המעיינות – אטרקציה משפחתית בצפון לכל עונות השנה

הפארק הוא מקום של חובה לבילוי ולפעילות גופנית, המשלב נופים, שחיה, בילוי. מי צריך יותר?!

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

מאת: איטו אבירם

נחל הקיבוצים בפארק המעיינות - מסע משפחתי רטוב ומענג

נחל הקיבוצים בפארק המעיינות – מסע משפחתי רטוב ומענג

 

באביב, השמש כבר מתאכזרת אל הר הגלבוע, הרי הגלעד ומה שביניהם. לנו נראו "השדות השפוכים הרחק", הרי הגלבוע והשבילים המתפתלים ביניהם כמו חזיון תעתועים. הרי הגלעד רטטו ממזרח באוויר הלוהט, ורוח חמה ייבשה כל לחלוחית מגופינו. למעלה בשמיים חג לו נץ. נמוך יותר קרא עורב בתוך חורשה ירוקה, אחת מכמה חורשות מצלות שפזורות בין השדות, ניזונות ממעיינות ומבריכות מים מתוקים. היה חם כמו שהקיץ יכול להיות חם רק בעמק בית שאן. אבל אנחנו היינו מאושרים!

כן, לקחתי את הילדים  פעם נוספת לפארק המעיינות. חשבתי על שעתיים. יצא שבילינו שם יום שלם, והפרידה מהפארק היתה כל כך קשה… אז לפני שאשפוך בפניכם את חוויותינו, ואשביע אתכם שתבקרו במקום, אוסיף רק, שאנחנו נוהגים להגיע לכאן ארבע פעמים בשנה. פעם לכל עונה!

בעבר היו תושבי בית שאן רגילים להגיע לכאן ברכביהם . אחר כך הם מחו והפגינו נגד ההחלטה לסגור אלפי דונמים לכלי רכב ולהקים במקום פארק. אבל כל מטייל שמגיע לפארק חייב להודות שהיתה זו החלטה נבונה, שהפכה את המקום הנידח שרק המקומיים נהנו משפע מימיו ונופיו, לאטרקציה בינלאומית, המצטרפת אל ה"סחנה" ומשתווה אליו בעוצמתה.

אחרי נסיעה של כשעה ורבע מהמרכז מצאנו את עצמנו בכיכר שבכניסה ל"סחנה". ביקור בגן השלושה הוא בהחלט חוויה, אבל הפעם עקפנו את הסחנה, המשכנו מעט הלאה ונעצרנו בסמוך, היכן שנמצא מגרש החנייה הגדול של מבואת הכניסה לפארק המעיינות. בט"ו בשבט ראוי יהיה לנטוע הרבה עצים במגרש החנייה, שיהיה לנופשים צל. בינתיים נכנסנו פנימה. אמרנו שלום לפקחים, האדיבים, קיבלנו מפה צבעונית וקצת הסברים והעמסנו את ה"קלאבקר", אותו רכב גולף חשמלי, שנועד לסייע לנו לנייד את עצמנו במרחביו הגדולים של הפארק. משפחות אחרות הגיעו מצוידות באופניים ובתרמילי גב. רבים הלכו ברגל, בהחלט אפשרי כשלא חם מדי. הרי בכל אחת מקצוות הפארק ממתין להם פרס רטוב וקריר.

הפארק שאורכו כ- 3 ק"מ, והוא משולש, מזכיר, בגודלו, בשביליו ובנופיו, את שמורת אגמון החולה. אלא שכאן מותר להיכנס למים, ויחי ההבדל הקטן! הרכב החשמלי שלנו היה מקורה, חרישי, די מהיר ומותאם לארבעה נוסעים לפחות. ראינו גם רכבים גדולים יותר, המתאימים לשמונה ואף ליותר. וכך הגענו בתוך כעשר דקות נסיעה על שביל האספלט (מרחק כחצי שעה הליכה) אל עין שוקק, התחנה הראשונה בביקורנו. חורשת עצים הצלה על נביעה של מים צלולים וקרים מאד, הגודשים אגמון שמידותיו כעשרים מטרים על חמישים. קפצנו בזריזות מכלי הרכב וחפזנו את תוך המים. למזלנו היינו כולנו נעולים, שכן קרקעית הבריכה מלאה בסלעים ובחלוקי נחל, כמו בכינרת.

הלם המים הצלולים כיין והקרים היכה בנו ועצר אותנו, אך אחרי הקפיצה הראשונה לתוכם התחושה היתה נפלאה. שהרי זוהי ההתרעננות האולטימטיבית. הילדים צוהלים ועומדים ללא קושי במים המגיעים עד המתניים או עד הברכיים. הגדולים מצליחים לשחות קצת, ובעיקר צוחקים ומשחקים. אחרי שעה החלטנו להמשיך הלאה, אל עין מודע, תחנתנו השנייה.

הנסיעה לשם ארכה כעשר דקות נוספות. כשהגענו גילינו חורשה גדולה יותר, ובתוכה שולחנות פיקניק ואפילו "גזלן" שמכר שלגונים, ממתקים ועוד. עין מודע היא נביעה גדולה יחסית, וגם הבריכה במקום גדולה יותר, בערך כמו בריכת שחיה אולימפית. אלא שכאן המים צלולים וללא כלור, קצת פחות קרים ומעט עכורים יותר ועמוקים יותר. במקום יש עשרות מטיילים, רבים מגיעים, נוטים את אוהלם ונשארים לכל היום.

עין מודע - "בריכת השחיה" של פארק המעיינות

עין מודע – "בריכת השחיה" של פארק המעיינות

עין מודע – פיקניק וגלידה

גם אנחנו לא מיהרנו לעזוב את עין מודע. היטבנו עשות כשלקחנו מזרון ים, ועתה לא היה קץ לשעשועי המים. בסופו של דבר עלינו במעט חוסר חשק, אך בסקרנות , על הרכב ועשינו דרכנו אל חלקו הצפוני של הפארק, היכן שנמצא נחל הקיבוצים, הצמוד לניר דויד. כאן המתינה לנו הפתעה מימית מסוג אחר. נחל-נחל! ארוך ומתפתל כמו בסרטים. עם גדה ירוקה מלאת קנים, רוחב של לפחות עשרה מטרים ועומק ממוצע של מטר וחצי עד שני מטרים. מימי הנחל זורמים בקצב נינוח לאורך קילומטר וחצי בתוך הפארק, וניתן לעשות את כל המסלול, כשהצעירים והנמוכים יותר שוחים, והמבוגרים מהלכים רוב הדרך במים המגיעים עד לכתפיים.

והנה, במקום שבו סוכר את הגשר שביל המוביל אל הקיבוץ – אטרקציה! צינור רחב מעביר את מי הנחל מתחת לשביל, אל המשך הנחל, וכולם עומדים בתור כדי לגלוש בתוך המים השוצפים הלאה. גם אנחנו עמדנו בתור וגם אנו חווינו את כוחם של המים, שנשאו אותנו במהירות בתוך חשכת הצינור. אגב, ראינו ילדים בני חמש שגלשו בתוך הצינור שוב ושוב.. חשוב להזהיר את הילדים מפני סלעים תת-מיימיים חדים המצפים להם מאחורי גשר הצינורות השני.

בשלב זה השעה היתה כבר שעת אחר צהרים מאוחרת, אבל אנחנו לא ויתרנו על סיבוב נוסף בכל האטרקציות של הפארק. הרעב כרסם בנו, ומכיוון שבשטח הפארק אין מזנון או מסעדה, התחלנו להפנים שבקרוב נצטרך לעזוב את גן העדן הזה. לפני כן עשינו סיבוב נוסף לעין מודע ולעין שוקק,.שוב טבלנו במים, שוב צחקנו ונהנינו ולבסוף, באי חשק בולט, אמרנו שלום לפארק, כשאנו מבטיחים לשוב במהרה.

**

התרשמותנו: פארק המעיינות הוא אטרקציה מהיותר טובות שקיימות במדינה לבילוי משפחתי רטוב ומהנה. הרבה יותר כיף כאן מאשר בכל פארק מים מלאכותי, ואפילו שיט הקיאקים בירדן אינו משתווה לחוויה המתמשכת לה זוכים מבקרי פארק המעיינות. נקי ומטופח, הכניסה ברגל ובאופניים בחינם. מחיר השכרת רכב חשמלי – 160 ₪ לשעתיים. לא זול, אבל שווה. ניתן לשכור אופניים לילדים ולמבוגרים

עוד לא ביקרנו כאן בחורף ובאביב, אבל הסתיו כבר בפתח, ואנו נגיע לכאן שוב. אולי לא ניכנס למימיו הקפואים של עין שוקק, אבל לעין מודע ולנחל הקיבוצים ניכנס. גם נצפה בעופות החולפים בשמיים בדרכם לארצות החום, ואולי יתמזל מזלנו ונראה דרבן, תן, שועל או חזיר בר, שנמצאים בשפע בסביבה.

האביב בוודאי יציע שפע פרחים ועשב ירוק, ובחורף יהיה תענוג לצעוד ולרכוב בשבילים במזג אוויר נוח יחסית, לצפות בנוף ובזרימות המים. בוודאי גם נטפס על תל שוכה, שליד נחל הקיבוצים, נעפיל אל הבונקר שבולט בקצה הגבעה ונציץ מתוכו לכל ארבע רוחות השמיים.

פארק המעיינות טלפון – 04-6881427מרכז הזמנות לקבוצות (חויית ניר דויד) 04-6488060 ימים א'- ה' בין 8:00-18:00, יום ו' 8:00-12:00.

כתבות "התרשמות" על אטרקציות, לינה ואוכל באזור:

שמורת הסחנה – אטרקציה רטובה ושווה לכל העונות – גן השלושה בעמק בית שאן: הנוף, הגודל, חום המים, המחיר, החנייה, הקרבה – אין עוד מקום בילוי "רטוב" שמציע את כל זה!

מקום של חורף – מלונית בֵינְהָרִים שעל צלע הגלבוע נמצאת בליבו של עמק יזרעאל ומוקפת אטרקציות. עם בוא החורף גדלה האטרקטיביות של המקום, במיוחד אם אתם מוכנים לוותר על הג'אקוזי והטלוויזיה.

היינו תיירים שלווים בעמק המעיינות – חופשה רגועה עם עופות נודדים, בריכות נסתרות, קיבוצניקים ידידותיים ושדות שטופים הרחק – בקיבוץ כפר רופין בקצה המזרחי של המדינה

סקי בגלבוע – כשהשלג בחרמון נמס… – אפשר ליהנות באתר הסקי בגלבוע בלי לצאת עם כוויות קור, אבל עם מכנסיים רטובות…

עין חרוד אירוח כפרי – הצימר, הנוף וניחוח חציר        האירוח בעין חרוד אינו זול, אך הוא מציע חופשה באווירה קיבוצית מטופחת ומחבקת, בכמה רמות לינה

מסעדת דג-דגן בעמק יזרעאל – גם הילדים אוכלים דגים! מגוון דגי בריכות בצד מנות בשריות וצמחוניות, חלל גדול ובכל זאת אינטימי… מקום בכיף!

מסעדת יקינטון – הפסקה טעימה בדרך לטבריה         בין עפולה לטבריה, על אם הדרך, אנו חוזרים שוב ושוב למסעדה התאילנדית הזו ולא מתאכזבים!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *