איטו אבירם

ספר קריאה מומלץ: "אלמוֹניוּת" מאת אגור שיף

מה קורה כששני סופרים, אחד מפורסם הנחטף עם אשתו, והשני לא, נחטפים אל פינה נידחת במדבר סהרה באמצע פסטיבל סופרים בעיר מרקש במרוקו? האם הם, וגם מערכת היחסים שביניהם, יצליחו להיחלץ בשלום מהמלכודת? ומה עם גיבור הרומן, שאותו הוגה ומקריא במהלך ימי השבי הסופר המפורסם לאשתו…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

 

 

מעטפת העלילה מרתקת. סופר מפורסם ואשתו הצעירה, ביחד עם סופר פחות מוכר, שהוא הדמות הראשית בסיפור, נחטפים מפסטיבל ספרותי במרוקו אל חור נידח במדבר סהרה בלי לדעת דבר על זהות חוטפיהם או רצונם. שאפו לסופר, שמצא רעיון מעטפת שלתוכו הוא יכול ליצוק תוכן ספרותי מסקרן, כמיטב דמיונו.

ובאמת, זוהי, ללא ספק, סיטואציה מאיימת/מסקרנת, כזו שאיננו רוצים לחשוב עליה בחלומותינו הגרועים ובכל זאת, נשמח להציץ דרך חור המנעול אל תוך מה שהיא מקפלת בחובה. שני אנשי עט? הרי נאמר: קנאת סופרים תרבה חכמה, ובכן, כאן נפרשות שתי מערכות שמתנהלות במקביל. הראשונה – המערכה לשחרור בני הערובה והשנייה – המערכה על האגו. של מי גדול יותר מבין השניים.

בתוך מרקם היחסים הזה משתבצות עוד שתי עלילות: האחת היא עלילתו של  הרומן שיואל און, הוא הסופר המפורסם מכתיב לאשתו בלילות, רומן שדמויותיו נטועות בעיירה היהודית האשכנזית של פעם, והוא גם כתוב בסגנון מעט שונה מזה של העלילה הראשית. העלילה האחרת עשויה מהבזקי זיכרונותיו של ארם פריש וממכתבים שהוא מחבר בדמיונו לאשתו.

נשמע מסובך, אך זה לא כך בעת הקריאה. איכשהו מצליח הסופר להפריד בין העלילות, בין השאר בזכות העובדה שההתקדמות של סיפור החטיפה נעשית באופן טכני במקביל להתקדמות העלילה של הרומן. בד-בבד, אף כי הדבר מכתיב ניתוק של הקורא מחוט העלילה הראשית בכל פעם מחדש, עד שאותי, למשל, זה קצת החל לעצבן באמצע הספר.

עוד אציין, שעלילת הספר הזכירה לי ספר אחר, מעולה, של אהרון מגד ז"ל, שנכתב בשנות ה- 80 ואני קראתיו רק לפני כשנתיים. "הגמל המעופף ודבשת הזהב". גם שם נפרשת פרשה של קנאה בין סופר המנסה לבסס את מעמדו ובין מבקר ספרותי ידוע, שעובר לגור בקומה מעליו, ביחד עם אשתו הצעירה והנאה, הנהפכת למושא תשוקותיו של הסופר, ממש כמו ב"אלמוניות".

אגור שיף, הסופר שהוא מרצה באקדמיה בצלאל ויוצר סרטי קולנוע ואנימציה, אינו דמות חדשה בשביל קוראי הספרים. אנו זוכרים אותו היטב מספרים קודמים כמו "המאחרים" ו"בחול" שגם הם יצאו בהוצאת עם עובד. הוא כותב היטב, שפתו גבוהה ודמיונו פורה.

ספרו הקודם של אגור שיף –  המאחרים (ספריה לעם 2013) היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2014.

הוצאה לאור: תשע"ז / מרץ 2017 בפורמט "ספרייה לעם" הנוח לקריאה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *