Image default
בימה ומחול מעניין תרבות ובידור

“מר גרין” בתיאטרון בית ליסין: הבדידות כמפתח לידידות

צילום: כפיר בולוטין

צפתה והתרשמה: ציפי שחרור

את ההצגה מר גרין על פי המחזה של ג’ף בארון, ראיתי לפני מספר שנים בכיכובו של יוסי גרבר. מאז חלפו שנים, פני התיאטרון הישראלי השתנו, וכזה גם העיבוד החדש למחזה וברוח הזמן, וכן הבימוי, התפאורה וכמובן השחקנים. מר גרין הפעם הוא גדי יגיל, ולצידו השחקן הצעיר עידו רוזנברג בתפקיד רוס גארדינר .

אז מי הוא מר גרין?

שריד אחרון לתרבות  יהודית שהולכת ונכחדת, ובגילו המופלג, הוא עדיין זוכר  את פראות  קישינב ואת ההגירה  של דור הוריו לארצות הברית. המחזה כולו מתרחש בדירתו הצנועה  בתוכה הוא מסתגר חודשים, מאז  מות אשתו האהובה. ואילו את בתו הוא אינו רואה מזה שנים, מאז   הכריז עליה אבל וחרם על שנישאה לבחור שאינו יהודי.  עניין שלוקח את הצופה בדמיונו אל  דמויותיו של שלום עליכם, ואל אחד מבנותיו של טוביה החולב שהלכה אחר בחיר ליבה, שאיננו יהודי ואביה יושב עליה שבעה.

אל העולם המסוגר, המנוכר והעצוב של מר גרין, נכנס יום אחד בחור צעיר, רוס  גארדינר שנשלח על ידי השופט לטפל במר גרין כעונש על שפגע במר גרין בעת שחצה את הכביש. בין השניים מתפתח קשר, אך  בתחילה  הוא מלא חששות וחשדות  ואף מתפתח ביניהם  דין ודברים קשים, כשמר גרין מנסה לסלקו מדירתו, אך אט אט נבקעים סדקים, ומתוך הבדידות וההסתגרות,  מתגלה אדם חם המשחר לחברת אדם, ואיתם געגועים עזים לבתו ולאישתו.

בסוף המחזה  נטמן מסר אופטימי משהו על אפשרות של  חידוש מערכת היחסים עם בתו. שרמז ראשוני ניתן כבר בתחילת ההצגה, כשרוס מביא לגרין את כל המכתבים המגיעים אליו מדי יום ובכמויות, אך הוא מסרב להביט בהם.

רוס הוא דמות משנית חשובה במחזה, שכן אודות  לו  נבקע ונסדק  השריון שמר גרין עטה על עצמו. מאידך, גם דמותו של רוס מתפתחת, והוא פותח את סגור ליבו  בפני גרין ומדבר בגלוי על היותו הומוסקסואל לטנטי, שאינו מסוגל לדבר על כך בגלוי, אף לא עם הוריו, ואילו עם מר גרין הוא מצליח לפתוח ליבו.

המחזה של ג’ף בארון , כורך כמה עניינים שלמראית עין אינם קרובים זה לזה- זקנה, בדידות והומוסקסואליות. במחזה מתחדד הדמיון, בשילוב החרם העוינות וחוסר היכולת לקבל את הזולת כמות שהוא. אי אפשר להתעלם מעבודת הבימוי המדהימה של נתן דטנר, בדרך שהוא כורך זאת  ומדגיש בשפת הגוף של השחקנים, בתפאורה – ביתו העלוב המוזנח של מר גרין, שהיא תוצאה של בדידות וייאוש. אף שהמחזאי הצפין זאת והניח לצופה לחתור לשם בכוחות עצמו.

מר גרין הצגה כובשת גם הודות למשחק  המרגש והאמיתי  של גדי יגיל, שחקן וותיק ומחונן, לצידו עידו רוזנברג, שחקן צעיר ורענן שמצליח לצלוח את המשימה, ולעמוד במשך שעה וחצי מול השחקן גדי יגיל הווירטואוז, חיית במה  בכל רמ”ח איבריו. הצגה מומלצת בכל לב והפקה מצוינת של בית לסין

מר גרין

תיאטרון בית לסין

מחזה, ג’ף  בארון

תרגום, עדו ריקלין

במאי, נתן דטנר

עוזרת במאי, דברת אסולין

מוזיקה, ליאור רונן

עיצוב תפארה, אלכסנדרה נרדי

 

אולי תאהב\י גם:

יום חופשה משפחתי ברמלה ובחוה”מ סוכות – פסטיבל “רמלה עיר עולם”

איטו אבירם

הסרט היפני “אהבתה מרתיחה את מי האמבט” – מוגזם

איטו אבירם

מופע המחול המודרני “סשן” של נהרין – תעתוע?!

איטו אבירם

הגב לפוסט

דילוג לתוכן