מסעדת אל סולטאן בבית זרזיר – מזרחית שווה על הדרך

נמצאים על הדרך בין עמק יזרעאל לגליל ומחפשים מסעדה מזרחית/בדווית, שתגיש לכם את כל האוכל המזרחי שאתם רגילים אליו, אבל גם אוכל בדואי אותנטי ברמה קולינרית טובה יותר, אך במחירים שפויים? מצאתם.

היא שוכנת (כמעט) על אם הדרך בכביש 70, בין צומת המוביל לצומת נהלל, ושמה “אל סולטן”. את מיקומה, בישוב זרזיר, גילו כבר אלפי ישראלים (איך זה שאתם עוד לא שמעתם עליה?!). רובם המכריע מגיע לאכול שם בכל יום שבת בין השעות שתיים וארבע אחרי הצהרים. כשאנחנו הגענו לשם בארבע וחמש דקות, נראה היה שעשרות באי המסעדה, משפחות, חבורות, ילדים וזקנים, שכחו להתבונן בשעון, ולכן לא קמו ופינו לנו מקום. באסה.

בזמן שהיה לנו עמדנו במרפסת הקטנה והתבוננו בשולחנות הפשוטים מכוסי הנייר, הגדושים בהמוני הסועדים המאושרים, שלא טרחו להשליך לנו ולו כדור פלאפל אחד, בזמן שהבטנו בהם וחיכינו עד בוש לשולחן פנוי. במצב זה, היה זה אך פלא שהבעלים, מר סולטן, הבדואי החייכן והלבבי, הצליח לגייס למעננו, קבוצה בת שבעה סועדים, שולחן פנוי ושני מלצרים תפוסים, שלקחו על עצמם להאכיל גם אותנו. ת’אמת, כשראינו את כמות הסועדים במסעדה הכפרית הפשוטה למראה רצינו לוותר, ומהר. אולם הריחות, הריחות, אלה אילצו אותנו להישאר. אז התיישבנו ליד השולחן, ולפני נפרש עליו גיליון הנייר המוכר כבר הונחו כמה סלטים, ואחר כך הגיעו הפיתות.

אין דנים מסעדה בשעת לחץ, ובכל זאת לא נכחיש שיצאנו מרוצים. אמנם היו עיכובים פה-ושם, וקנקן המים שהיה, בעצם, ג’ארה עשויית חרס התרוקן במהירות ולא מולא מחדש אלא לאחר דקות ארוכות, אבל מה לנו כי נלין, כשסביב לנו ים סועדים וגדודי מלצרים חופזים?! לכן, אנו ממליצים לכם בכל פה, למלא כאן את הפה בכל ימות השבוע, אפשר גם בשבת, אך מהשעה חמש ואילך.

לפני שאתם מעיינים בתפריט מומלץ להתקדם עד לדוכן הפנימי במסעדה, זה שמפריד בין המטבח והמלצרים. שם תוכלו לשזף את עיניכם במתאבני בצק מטוגנים, מיני קובה ואפיטייזרים אחרים שאותם ניתן לגלות רק כאן. אחר כך, אם יש לכם ילדים שאינם אוהבים ניסויים קולינריים בבשר, אלא מעדיפים אותו חי על האש – לכו על צלעות הכבש שהיו מעולות. לפני כן כבדו אותם ואת עצמכם בכדורי פלאפל עוצמתיים, גדולים ונימוחים, לוהטים ופריכים, שטעמם העז מתפרץ בתוך הפה כמו מטען חבלה. גם החומוס, למי שאוהבים אותו סמיך ופחות פירורי – מעולה.

בשבילכם היינו מייעצים להצביע בתפריט על ה”מקלובה”, שזו מנה עתירת שומן, אך טעימה להפליא, הכוללת נתחי בשר כבש קטנים על מצע פיתה עירקית, מעורבבים בכל מיני הפתעות טעימות אחרות. גם ה”מנסף”, עם ערימת האורז המתובל והכרובית המטוגנת בהחלט מומלצת.

יש בתפריט עוד לא מעט מנות השוות טעימה, ואת זאת – זכרו – שווה לעשות בכל יום בשבוע מהשעה 12 בצהרים ועד הערב המאוחר, ורק לא…. נו, טוב, אתם כבר יודעים בעצמכם מתי לא כדאי להגיע.

אגב, באתרי האינטרנט יש גם ביקורות שליליות על המסעדה, היה לנו זמן לעיין בהם כשחיכינו לשולחן, אך התרשמותנו שונה וחיובית יותר. אולי תעזור גם התרשמותו של שייע, מקיבוץ שריד, המתאר את המסעדה בטור שהוא כותב באתר הקיבוץ: “מסעדת “אל סולטן” אינה לוקה בקיטש או בגודל החריג המאפיינים מסעדות ערביות רבות. אין בה שיש ונציאני שנחצב בג’נין, אין בה מפלי מים זכים המפכים באוזנך כמו עינוי סיני עתיק אבל יש אוכל טוב, שירות יעיל ופחות או יותר במחיר של קנקן לימונדה באוקטגון תוכלו לאכול ארוחה מלאה, כולל קפה ובקלאווה.”

אל-סולטן, מסעדה ומאהל , כביש ראשי בית זרזיר 04-6514544