איטו אבירם

מסעדה עם גינה ביפו: פר דרייר עם המעדנייה, הטעמים והאווירה

מקום של אוכל טוב עם בר יין גדול, מעדנייה שאסור לפספס ומנות מגוונות במחירים סבירים. בסופ"שים יש אירועי טעימות של יין ישראלי באווירה תוססת. מתאים גם לילדים.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

לקחת הביתה: המעדנייה שבתוך המסעדה.

שורה תחתונה: משהו במסעדה הזאת עשה לנו ולילדינו ממש טוב, בצהרי יום שישי קייצי לוהט, למרות שהסתפקנו ב… בראנץ. יהיה שווה לנסות את המקום גם בעונות המעבר ובחורף.

 

במקביל לשדרות ירושלים וסביב תיאטרון נגה שביפו יש לא מעט מסעדות, ועוד קיוסק פלאפל אגדי אחד. פר דרייר ("מאחור", בצרפתית, בגלל החצר הפתוחה שהיא חלק מהמסעדה) היא אחת מהן, והיא המקום שאליו אתם צריכים לכוון כשאתם רוצים לבלות ערב רומנטי, או ערב בחברתם של ידידים, אלכוהול ומגוון נאה של גבינות ומעדנים בסגנון צרפתי. אבל זהו בהחלט המקום שלכם גם כשאתם משתרכים עם ילדיכם רעבים וצמאים בסופו של סיור מעייף בשוק הפשפשים ביפו.

הגענו בצהרי יום שישי אל המסעדה. החנייה ברחובות הקטנים של אזור המלאכה ביפו התבררה כלא פשוטה גם כשרוב העסקים כבר היו סגורים. אולי בערב יותר קל. הכניסה אל תוך המסעדה מכה אותך בהלם חיובי, שכן העין אינה יכולה לשבוע ממראות מיני המזונות הפרושים לפניך במעדנייה, שהיא חלק בלתי נפרד מהמקום.

קיוסק היינות בתוך המסעדה עם מבחר עשיר של יינות וטעימות יקבים ישראלים.

יש משהו במסעדה, המעוצבת כאולם אוכל גדול ובתוכו אגפים, בר משקאות מכובד שצורתו כדוכן הנפתח פנימה וגם החוצה, אל החצר שעושה את זה… וגם העיצוב החם, החלונות הגדולים הנפתחים אל הרחוב, השולחנות הרחבים והמסובים סביבם שעיניהם נוצצות, המלצרים הגוהרים עליהם לשרתם, הלוחות התלויים על הקירות ועליהם רשומים בגיר "ספיישל'ס" למיניהם ואינסוף קופסאות השימורים, חריצי הגבינות, קערות הזיתים ומיני התבלינים עושים חשק להתיישב ולהפוך באחת לחלק מכל אלה.

אז התיישבנו.

מבין הראשונות אהבנו במיוחד את הארטישוק והאספרגוס, ואת החציל הקלוי והלבאנה.

המלצר שמיהר להגיע אלינו, בחור צעיר, היה מספיק אינטליגנטי בשביל להבין מהשאלות של ילדינו בני ה- 14 ושלנו מה באמת אנחנו רוצים לאכול, שהרי התפריט יכול לבלבל ולהטעות. זאת תכונה חיובית אצל מלצר, מה גם שהוא סטודנט הלומד תיאטרון וכבר מופיע בהפקות אלו ואחרות.

הוא, כמובן, הבחין באכזבתנו, כש"בישר" לנו, להוותנו, כי גם בארבע אח"צ עדיין ניתן לאכול במקום רק בראנץ', וכך זה בכל שישי/שבת, כמנהג התל אביביות שאותו אנו מתקשים, משום מה, לזכור. אבל, בחכמתו, מיהר להציע קומבינציות מזון שאכן פעלו היטב על בלוטות הרעב שלנו, והשביעו אותנו, ועוד איך…

הבטנו בשמש שפנתה מערבה, והחלטתנו המשותפת היתה להתעלם מהיצע ארוחות הבוקר, שמחירן נע בין 42 ל- 55 ₪. במקום זאת ללכת על מנות אחרות שמופיעות בתפריט הבראנץ', המספקות תשובה הולמת גם לסועדים כמונו, המשתוקקים, בתמימותם, לאכול בשעה ארבע אח"צ ארוחת צהרים, ולא ארוחת בוקר.

לקחנו חציל קלוי עם לאבנה עם קוביות עגבניות בשמן זית, מנה טעימה להפליא. עוד לקחנו סלט אספרגוס שהגיע עם סלט קיסר ברוטב מעודן, מנה שהילדים פחות אהבו ואנו, הוריהם, שמחנו על כך רבות ומיהרנו לחסל אותה. מנת הרוסטביף קרפאצ'ו שהגיעה עם פוקצ'ה נזללה, בעיקר, ע"י הילדים, וכך הגענו כולנו אל המנות העיקריות שבעים חלקית, ומלקקי אצבעות.

עד שהגיעו העיקריות, יצאתי, מתנדנד קלות, לסיור בחלקה האחורי של המסעדה. קסמה הלילי של החצר גדול, כנראה, מקסמה ביום קיץ לוהט, שהיה מפוקפק למדי. אני מניח שבקרוב, כשהסתיו יגיע, תתמלא החצר הרבה לפני המסעדה עצמה.

הגינה האחורית – מתאים ללילות קיץ, לבקרי חורף ולפעוטות האוהבים לרוץ.

אסנת, אשתי, בחרה כעיקרית, מנה המשלבת שרימפס וארטישוק על הפלנצ'ה עם ארוגולה ופרמז'ן. (64 ₪). רומי, בתה, בחרה בהמבורגר 150 גרם איולי טרגון שהגיע עם ירקות וצ'יפס. (51). היא קצת התאכזבה מטעמו של ההמבורגר, שהיה, ככל הנראה, אנין מדי לחיכה, אף שלחיכי הוא היה מעולה.

בני בחר בשניצל גדול ועבה שמילא את הצלחת והגיע עם צ'יפסים רחבים ומוצלחים. השניצל, באורח פלאי, לא היה יבש אלא נימוח ועסיסי.

אני בחרתי בלינגוויני (סרטים רחבים של פסטה) עם שמנת , חלמון נא, פרמז'ן , פלפל שחור ואווז מעושן. בדיעבד, למרות הנוהג והאופנה, הייתי מוותר על צהוב-הביצה שהונח לתלפיות על המנה המוצלחת הזאת. (64).

הקינוח המעולה קרפ בננה.

ואם כבר זוללים "בראנץ'" אז עד הסוף: קינחנו בעוגת שוקולד מעולה בשם "נמסיס" (36 ₪), ובקרפ בננה, שהיה, לטעמי, קינוח מדהים בהחלט.

יצאנו מהמסעדה, לא לפני שבצענו קנייה קטנה במעדנייה, בתחושה שגילינו מקום טוב של אוכל טעים שנשמח לפקוד אותו בשנית.

חשוב לציין כי בשעות הערב ישנה אפשרות רבה יותר להתרשם מבר היין שבו מבחר של יינות איכותיים. אזור הישיבה הפתוח בחוץ, שבו ניתן לעשן, צמוד לאזור ישיבה בסגנון חדר אוכל קיבוצי, שמעוטר בגופי תאורה תעשייתיים.

מה שלא הצלחנו לחוות עם הילדים בשעת הצהרים הוא מקומו של היין במסעדה. בבוקרי שישי מתקיימים אירועי טעימות יין, ויש גם די.ג'יי. פר דרייר שם את היין במרכז, ומזמין את כל חובבי היינות להתענג על מיטב תוצרתם של יקבים מובחרים מהארץ ומהעולם. היינות מוגשים בכוס או בקראף/ בקבוק. כמו כן, במקום מוצע תפריט אלכוהול, הכולל משקאות מיובאים וקוקטיילים במתכונים עדכניים וקלאסיים.

עוד מנות מקוריות שמצאנו בתפריט: סלט כרובית עם אגוזי פקאן ופרי הדר, פיצה פלורנטין עם עגבניות בשמל, תרד וכמהין, עגל ברוטב שמנת ופטריות, מורל קלמרי על הפלנצ'ה עם רימונים, עגבניות שרי, צ'ילי ועשבים ועוד. במקום ניתן לערוך אירועים החל מ- 15 איש ועד לאירועים גדולים. אירועים קטנים ניתן לקיים בחדר הפרטי ובשביל אירועים גדולים ניתן לסגור את כל המסעדה

כתובת: בת עמי 7, תל אביב יפו  טלפון: 03-629-2111 –

שעות פעילות: יום א'-ה' , 10:00-01:00  יום ו'-ש' , 09:00-01:00  בראנץ' בכל יום שישי- שבת בין השעות 9:00-18:00

  • מחפשים עוד מסעדה מומלצת ביפו ובנווה צדק, ואולי בית מלון? הנה כמה שניסינו והתרשמנו! *

מלון בוטיק מולכו – מלון אינטימי בנווה צדק. מומלץ.

בילינו חופשה בת יממה במלון המסתתר בסמטה קטנה בנווה צדק, מטרים מהאטרקציות, וכשסיימנו ליהנות מכל רגע הופתענו לטובה גם מהמחיר…

**

הטרקלין – מסעדת בשר ויין בנווה צדק – לרגעים שרוצים לזכור

בניין משוחזר, מרתף יינות עשיר ובעלים ידידותי, מגוון בשרים איכותי, שיטת הגשה "על חלוק נחל לוהט" ומלצרית מקסימה וידענית – כל זה הפכו את ביקורנו במקום לחגיגה. אגב, אפשר ליהנות במקום מארוחה גם במחיר שפוי

**

מסעדת ויקי-כריסטינה בנווה צדק – טאפאס ואווירה במתחם התחנה

שתי מסעדות אחיות מתחת לצל הפיקוסים העתיקים, קרוב לים: המסעדה הספרדית מציעה מנות טפאס מוצלחות במיוחד, ובבר היין השכן מבחר יינות באווירה עולצת. ניסינו את הצד הספרדי, והיה טעים.

**

חטאים מתוקים בנווה צדק – הקפה, הארוחות, המתוקים…

מאחורי הקונדיטוריה בעלת השם המפתה מסתתרת מסעדה המגישה בופה לאנץ' מפתה לא פחות

**

מסעדה בחצר – "טייבל-טוק" (Table Talk) – אוכלים ומבלים בתל אביב

צאו בשבת (או ביום חול) אל גינת המסעדה המפתיעה מול דיזנגוף סנטר, ותיהנו לא רק מהאוכל, אלא גם מהחצר המדליקה והמחוממת בחורף ומהאווירה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *