איטו אבירם

מחפשים מסעדה באילת? לכו ל"פדרו" מסעדת שף שכונתית, ובר יין

בתוך רחוב שוקט בשכונה אילתית שוכנת מסעדת שף שמשתדלת לתת לסועדיה חוויה שונה מזו שהם יקבלו בחדר האוכל של המלון שבו הם שוהים. ואל תפספסו את מרק החציל!

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

פדרו אילת חלל קדמי

ראשית, לפני הכל, אני רוצה להביע שוב את התפעלותי ממרק החציל שאותו טעמתי במסעדת פדרו. אני שייך, אמנם, ל"משוגעי החציל" הישראלים. אלה שאוהבים אותו בכל צורה. אבל היתה זו הפעם הראשונה שבה טעמתי מהנוזל הסמיך, הצהבהב שהטעם שלו היה הרבה מעבר לטעם של חציל. טעם שהוכיח שוב כי אין כמו החציל חומר גלם משובח לשף יצירתי, כדי לייצר ממנו מנה מיוחדת במינה, העולה בהרבה על סך מרכיביה.

לפעמים, גם בשיאה של חופשה באילת, מתחשק לבנ'אדם לשנות טיפה. ברגע מסוים נמאס לו מהיצע הסלטים, הבשרים והקינוחים האינסופי שבחדר האוכל של המלון בו הוא שוהה. הוא מחפש משהו אחר, יוצא אל הטיילת, ורואה עוד מאותו הדבר. עוד מסעדות שהן סניפים ברשתות הפזורות בכל הארץ, רואה עוד אנשים בחופשה, שמחפשים כמוהו משהו שונה, ומתפשרים על אחת ממסעדות המותגים שהוא מכיר מהקניון שליד ביתו.

בחצר של פדרו.

בחצר של פדרו.

אבל אפשר גם אחרת. יש באילת מסעדות שאינן תקועות מול העיניים, על קו החוף או על צירי התנועה המרכזיים. פדרו, למשל, היא אחת מהן. בעצם, כדי להגיע אליה צריך את WAZE מכיוון שהיא שוכנת בלב רובע מגורים שקט בצפון-מערב אילת. טריטוריה שרובם המכריע של הנופשים הישראלים לא פקדו, וכנראה שגם לא יפקדו לעולם.

וכך מצאנו את עצמנו, בשבת בצהרים, אני וזוג ילדי ה"גורמה" שלי, (בני 12, שכבר לפני שנים רבות שכחו מתפריטי ילדים במסעדות) חונים בפינת רחוב ועושים את דרכנו למה שנראה כמו בית דו-משפחתי עם גינה ברחוב טיפוסי באילת. בתוך החצר מצאנו כמה שולחנות גדולים במיוחד, ואף שבדצמבר ניתן בהחלט לשבת גם בגינה, העדפנו להיכנס פנימה, כדי לחוש את הדופק המיוחד של המקום.

אל פדרו מגיע קהל אילתי מקומי, וגם אלה מבין התיירים והנופשים שמעריכים את סגולותיה המיוחדות של המסעדה, שיש לה מגוון משכנע של מנות וטעמים, בין אם הם מעדרי הבקר של רמת הגולן, או מרשתם של דייגי ים סוף הסמוכים. המסעדה מגדירה את עצמה גם "בר יין", ולפיכך מציעה מגוון של יינות. אך, באותה הנשימה ממש, מאפשרת ללקוחות להביא את היין המועדף עליהם בעצמם ולהתענג עליו ללא "דמי חליצה".

קדירת קלמארי סגול

קדירת קלמארי סגול

מנות הפתיחה שלנו היו "קלמארי סגול" ו"קרפצ'יו". הקרפצ'יו עשה את העבודה, וגרם לנו ללקק את אצבעותינו, מה-גם שהרבינו לטבול אותם ברוטב שבו שחו פרוסות הבשר שהיו קצת פחות דקיקות מהמקובל.

הקלמארי, שהיה גס ועז בטעמו מהקלמארי האחר, הוגש בתוך קדרת מתכת דמוית מסטינג צבאי, ושחה ברוטב דליל יחסית. הציון שנתנו למנה הזאת היה "טוב", בעיקר משום שהילדים מעדיפים קלמארי מוקפץ. אני טבלתי בשקט נתחי לחם ברוטב, כשאני משתדל לא למלא אל עצמי מדי כבר בשלב הזה של הארוחה.

ואז הגיעו ה"עיקריות". הבן לקח שניצל וינאי מבשר עגל (כאן נודה שתפריט הילדים של המסעדה, התברר כמפתיע ומגוון). שלוווה בפרוסות תפו"א בתנור, אף כי צ'יפס או פירה היו מתאימים הרבה יותר לשניצל עצמו. מדובר בשניצל בעל נוכחות, שהיה רחב כמו ים סוף לפני ש"נקרע", וטעים כמידת רוחבו.

קדירת פילה דיז'ון

קדירת פילה דיז'ון

צלעות הטלה שלקחה בתי היו קטנות יחסית, אבל טעימות ביותר. לרוע מזלה היא נאלצה לוותר על אחת מתוך שלוש הצלעות לטובת אחיה, אבל התנחמה בפרוסה מהשניצל שלו. גם היא קיבלה פרוסות תפו"א שהיו סתמיות בעיניה, ונותרו למעצבה בפינת הצלחת, כמו היו בעונש.

מולי נחתה, בשלב הזה, קדירת מתכת כמו זו שבה הגיע הקלמארי הסגול. נחו בתוכה נתחי פילה סינטה ברוטב חרדל דיז'ון. היה זה תבשיל צבעוני שכלל מגוון ירקות חתוכים בגדול, ביחד עם קוביות תפוחי אדמה. המנה היתה מכובדת, בהחלט מתאימה לעונה הנדירה והקרירה יותר בשנה. טעמםשל הירקות היה מעולה, ועם זאת, אציין כי דווקא נתחי הבשר היו פחות עזי טעם ובמחשבה שנייה, הייתי מעדיף את נתחי הסינטה כשהם צלויים על האש, או מטוגנים במחבת.

הגענו אל הקינוח, וכאן ההחלטה היתה קשה, שכן שמות הקינוחים יצירתיים ומפתים כמו שמות מנות רבות אחרות בתפריט היצירתי של המקום. בתחרות שהתפתחה בין "אוסטרליה הפראית", "אמריקה המושחתת", ו"אפריקה הלוהטת", ניצח הקינוח האחרון, שבנוי מקרם אנגלז על מצע מרק אקזוטי עם קרם פסיפלורה , בכיסוי כדור אש ופירות יער. בהחלט לא אחד מאותם קינוחים טיפוסיים הגודשים שולחנות שלמים בבתי המלון שלאורך הטיילת.

בתי היתה זו שזכתה לפצח את קרומה העדין, הצהבהב, של כדור האש דמוי "ביצת ההפתעות" שהרכיב את חלקו המרכזי של הקינוח.

"אפריקה הלוהטת"

"אפריקה הלוהטת"

מחירי המנות הראשונות בפדרו נעים בין 46 ו-52 ₪. העיקריות מתומחרות בסביבות ה- 100 ₪ והקינוחים בין 38 – 46 ₪.

חשוב לציין את מגוון המנות הצמחוניות/טבעוניות שיש במסעדה, דבר שנעשה לא מן הפה אל החוץ, אלא הפוך… מן המטבח אל פיותיהם של שוחרי המזון הבריא יותר, שבדרך כלל מגלים אי התחשבות בצרכיהם במסעדות מן השורה.

עוד נציין את האפשרות המפתה של הארוחות העסקיות הנמשכות בכל יום בשבוע למעט יום ו' מחמש אח"צ ועד השעה שמונה בערב, ולמרבה ההפתעה גם בשבת החל משתים בצהרים ועד שמונה בערב.

פדרו אילת, בשרים , אירופאי, ביסטרו, בר-יין, בר-מסעדה, גריל, דגים, פירות ים

שד' יעלים 38 טלפון: 08-6379504

ארוחות עסקיות

א – ה   17:00 – 20:00 ש   14:00 – 20:00

שעות הפעילות

א – ו   17:00 – עד הלקוח האחרון ש   14:00 – עד הלקוח האחרון

איפה עוד לאכול ולבלות בדרך לאילת ובאילת? הנה כמה מהמקומות שבהם ביקרנו, טעמנו והתרשמנו.

רוצים לדעת מאיזה מסעדות התרשמנו ברחבי הארץ? (מתוך האתר של "גוגל").

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *