איטו אבירם

מופע מחול מודרני: קולבן דאנס ב"השתיקה"

להקת המחול קולבן דאנס מעלה את המופע השתיקה' במסגרת פסטיבל מחולוהט. הקהל העדיף שלא תהיה במופע גם סצנת עירום* ​

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה
​אחד הרגעים היותר קומיים במופע המחול המודרני הזה, שהיו בו הרבה רגעים של… נו… שתיקה, היה כשאחד הרקדנים שאל, באמצעות טקסט שנכתב על פוסטרים אותם החזיק בידיו, אם הקהל מעוניין בסצנת עירום שצריכה לבוא עכשיו, או להמשיך בלי עירום.

תשובת הקהל הפתיעה אותי, ואת כל האחרים (כשליש מהצופים באולם הגדוש) שרצינו לראות גם עירום. הרוב ויתר על התענוג, והעדיף שהמופע יימשך כפי שהוא… חבל, כי לפחות לסצנה אחת ניתן היה לצפות ברקדנים כשהם רוקדים ללא הבגדים הספק שקופים, עם הדפסי תחתונים או חיתוולים שלדעתי לא רק שלא החמיאו להם, אלא הפכו אותם לכבדים ומסורבלים יותר בעיני הצופים.

'השתיקה', יצירתו החדשה של אמיר קולבן, הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת 'קולבן דאנס', עוסקת במנגנונים גלויים וסמויים המייצרים, כופים ומעודדים שתיקה והשתקה. גם ביצירה זו, ממזג קולבן בין הפרטי והקולקטיבי, בין מצבי הוויה פנימיים לביטויים החיצוני, כדי לעורר מחשבה ביחס לשיקולים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים העומדים בבסיס הבחירה שלנו לשתוק ולהשתיק משהו בעצמנו או אצל האחר.

​המופע 'השתיקה', עוסק בדינמיקה שבין השקט, השתיקה וההשתקה, ונע בין הקונטקסט הפוליטי והחברתי לקונטקסט האישי, הזוגי או המשפחתי, עד שלעיתים מטשטשים הגבולות ועולה אצל הצופה התהייה, האם לא מדובר למעשה באותם מנגנוני שתיקה והשתקה, הפושטים ולובשים צורה, אך מגיעים למעשה מאותה נקודת מוצא.

"בין המילים שקט, שתיקה והשתקה מתקיים מתח מתמיד של רגשות ומעשים שבחלקם ראוי היה שיתקיימו בגלוי והם חבויים, ובחלקם ראוי היה שלא יהיו, והם מהדהדים בעוצמה ולעיתים אף באכזריות מתחת לפני השטח של המילים הנאמרות", אומר אמיר קולבן. "השתיקה, כמו הדיבור, הם ביטויים של יחסי כוחות: החזק מדבר והחלש שותק. המאבק על הזכות לדבר ולהשמיע את קולך הוא מאבקם של המיעוטים, החלשים והדחויים.

זכות ההשתקה שמורה למי שבידו זכות הדיבור. אבל כמה פעמים אני משתיק את עצמי, את הקול שלי? ולמה? וכמה פעמים אני אף אומר את דבריי בניגוד לקול המושתק שלי? ומה המחיר? וכמה רעש עושה כל השקט הזה, רעש שבלעדיו אולי היה השקט יכול להיות פשוט שקט?".

מארג הקומפוזיציות שיצר קולבן, מורכב מחומרים תנועתיים המבטאים שפת גוף 'שותקת' של מועקה ודיכוי, לצד שפת גוף מוחצנת של מרדנות והתפרצות רגשית כנגד השתיקה הכפויה, באמצעותם הוא מבקש להפנות מבט למתח המובנה המתקיים במערכות יחסים ובאינטראקציות אנושיות שונות, בין האינדיבידואל לקבוצה, ובינו לבין עצמו, בין בני זוג, בין חברים ובין קבוצות שונות בחברה. חומרים אלו מייצרים רגעים עוצמתיים הנעים בין שקט להתפרצות, ובין איפוק לשחרור בלתי מרוסן, אל מול הוויית השתיקה המעיקה והטעונה.

המתח בין האינדיבידואליזם לקונפורמיזם מוצא את ביטויו בדינאמיקה הבימתית שבין הקבוצה ליחיד, המנסה לרגעים להיבדל ממנה ולהשמיע את קולו, ולרגעים להיכנע לדעת הרוב ולהשתלב בתוכו. הקונפליקט בין היחיד לחברה, בין הצורך בביטוי עצמי אל מול הצורך בהשתייכות לקבוצה, עוברים כחוט השני לאורכו של כל המופע.

​מעבר לביקורת הפוליטית והחברתית הנוגעת בתהליכי ההתקרנפות וסתימת הפיות הפושה בחברה הישראלית, מעמת המופע את הצופים קודם כל עם עצמם ועם בחירתם בשתיקה ובצנזורה פנימית, כאמצעי התמודדות בהקשרים רגשיים, חברתיים וערכיים. ומסכם קולבן: "אם יש לי מטרה אחת במופע הזה, היא שכשאנשים יצאו ממנו תעלה מתוכם השאלה 'כמה אני משתיק בחיים שלי? והיא תלווה אותם לאורך תקופה ארוכה ותגרום לשינוי בתפיסה ובמחשבה, כי מניסיון, אחרי ששאלה כזאת עולה, קשה מאוד להשתיק אותה…".

השתיקה

כוריאוגרפיה – אמיר קולבן
מנהלת להקה וחזרות: סנדרה בראון
עיצוב תלבושות: חגית אביר
וידיאו ארט: עידו שרף
מוזיקה: Von Magnet
תאורה: שי יהודאי
רקדני להקת המחול 'קולבן דאנס': גאל ואן לירדה, רגב כהן, יעל כהן, ארסן אימנוב, אלינור פוקס, תמר גוטהרץ, נעם חורין,אנטון ירצב, איליה ירצב

*תיתכן סצנת עירום – בהתאם להחלטת הקהל
להזמנת כרטיסים: מרכז סוזן דלל: 03-5105656
או באתר –   https://www.suzannedellal.org.il/perfs/0294

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *