איטו אבירם

מוזיאון פתח תקווה לאמנות שפותח שעריו לאביב באשכול תערוכות חדש

אם לא הכרתם את המוזיאון בפ”ת הגיע הזמן: שלוש תערוכות חדשות בפתיחה חגיגית: 14 במרץ בשעה 20:00 ועוד מגוון אירועים, כנסים וסדנאות המושכים קהל רב מרחבי הארץ.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

דוד ניפו, באור התכלת העזה, מתוך התערוכה המרכזית, מוזיאון פ”ת.

מוזיאון פתח תקוה לאמנות נפתח מחדש בשנת 2004, והוא אחד המוזיאונים המובילים והמשפיעים בישראל. המוזיאון זוכה לשבחים במגזינים ובעיתונים המובילים בארץ ובעולם, מארח מעל 100,000 מבקרים בשנה בתערוכות השונות, יוזם מגוון פרויקטים חברתיים וחינוכיים, וכן עורך כנסים, סדנאות ואירועים מיוחדים.

המוזיאון מציב חלופה למוזיאונים הגדולים באמצעות תערוכות העוסקות במרחב התרבות המקומי, ומקדם שיח ביקורתי רב-תחומי, תוך מתן במה לאמנים ותיקים וגם לצעירים, ששפתם האמנותית משקפת קול מקורי ואחר.

לשמור מרחק: על אינטימיות בציור עכשיו

Keeping at Distance: On Intimacy in Contemporary Painting

אמנים משתתפים לפי סדר א”ב:

יערה אורן, שרון אתגר, אופיר בגון, אלכס ברויטמן, רונית גולדשמידט, ארם גרשוני, נורית דוד, ידידיה הרשברג, רוני טהרלב, יוסי מרק, עידו מרקוס, בעז נוי, דוד ניפו, פסח סלבוסקי, זהר פריימן, ערן רשף, לילית שמבון

אוצרת: ליזה גרשוני

תערוכה המוקדשת לציור העכשווי בישראל, שחווה תחייה מחודשת, ומתפתח לכיוונים שונים, מגוונים ומרגשים. בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות של ממש בתחום הציור – מדיום עתיק שתולדותיו ארוכות כתולדות האנושות עצמה, ושהוספד כבר פעמים כה רבות, אך באופן כמעט פלאי – ממשיך להישאר רלוונטי ועדכני, ולמשוך ולהלהיב את הקהל, את האוצרים ואת האספנים, הגלריות ובתי המכירות. התערוכה ממשיכה מהלך אותו החל המוזיאון בעבר, במטרה להתבונן בכיוונים ובהיבטים מגוונים בציור הישראלי העכשווי, בתוך שדה רוחש של שברי שפות קיימות, כגילוי מחדש של שפות חזותיות שמקורן במסורת הציור.

בתערוכה זו נבחרו 17 ציירים וציירות מובילים מסגנונות שונים – פיגורטיביים או מופשטים, ספונטניים ויצריים או שכלתניים ומחושבים, אשר לכולם משותפת ההתייחסות למציאות הקרובה לחייהם כנקודת מוצא לציוריהם. התערוכה מבקשת לעודד ההתבוננות, להיות לבד מול הציור, אחד על אחד. הציר שעליו נסבה התערוכה הוא אינטימיות – כל ציור מציורי התערוכה מגלם חוויה אינטימית, כמוסה, לעתים ספציפית מאוד, שיכולה להיות מועברת אך ורק על-ידי הציור, ואי אפשר להגותה במילים.  כל אחד מהציורים מגלה לנו סוד, שהצייר או הציירת לעולם לא יוכלו להגותו במילים. יותר משהתערוכה מבקשת לפענח את המסתורין הזה, היא מבקשת לכבד אותו ולתת לו מקום. הצופה ניצב, מתבונן בציור. הציור מתבונן בו בחזרה.

תאריך נעילה: 29 ביוני 2019

**

גלריית האוסף: עבודות נבחרות של אמנים מובילים מתוך אוסף המוזיאון

אמנים משתתפים לפי סדר א”ב:

סמי אבוטבול, איזידור אשהיים, אנטון בידרמן, גבי בן-זנו, אברהם גולדברג, מאיר גור-אריה, יהושע גרוסברד, אוזיאש הופשטטר, שמואל טפלר, אסי משולם, לאה ניקל, איתמר סיאני, אבל פן, אווה פרייברגר, מיכאל קארה, ארתור קולניק, משה קופפרמן, בן (בן ציון רבינוביץ’), חן שיש, שמואל שלזינגר

אוצרת: סיגל קרינסקי

תאריך נעילה: 29 במאי 2019

**

נעמי סלייני: שבעה ימים

Naomi Slaney: Seven Days

אוצרת: אור תשובה

תערוכה תלויית-מקום (site specific), המתייחסת למיקום הגלריה בה מוצגת התערוכה – גלריית האוסף של המוזיאון, הממוקמת מול חדר ההנצחה של בית יד לבנים בפתח תקוה. סלייני, אמנית העוסקת בעיצוב ושזירה של פרחים, יוצרת מיצב שנוגע בחוויה האינטימית והדואלית שמזמן המקצוע, כאורחת לרגע בחיי זרים, המבקשים לציין באמצעות הפרחים את שמחות החיים, כמו חתונות ולידות, ולצידם – גם שעות קשות, של מוות ושל שכול.

במיצב של פרחים טריים, סלייני מצטטת אלמנטים מחדר ההנצחה, ודנה בנושאים כמו שימור, זמניות וזיכרון. היא יוצרת בגלריה 12 מחזורי חיים בני שבעה ימים כל אחד, שתחילתם בשזירת זר-אבלוּת אדיר ממדים הניצב במרכז החלל. את הפרחים הקמלים מהשבוע החולף, היא מייבשת בתוך 12 ספרים ריקים ומתוארכים שמוצבים בגלריה, ומתפקדים כארכיון בהתהוות, וכתזכורת מכאיבה לדרכם של מפעלי זיכרון ואנדרטאות בישראל – שאינם עוסקים רק בעבר, אלא גם מייצרים תשתית מוכנה מראש למי שיונצחו בעתיד. פעולה זו חוזרת על עצמה לאורך 12 השבועות של הצגת התערוכה.

תאריך נעילה: 9 ביוני 2019

 

שעות פתיחה:

ב’, ד’, ו’, שבת – 10:00-14:00

ג’, ה’ – 16:00-20:00

דמי כניסה: 20 ₪

מוזיאון פתח תקוה לאמנות, רח’ ארלוזורוב 30, פתח תקוה פרטים נוספים באתר המוזיאון:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *