איטו אבירם

"ימי מדבר" – חופשה מדברית בערבה

בבקתה בכפר האקולוגי שליד צוקים העברנו שלושה ימים של כיף אמיתי באווירה בדווית משוחררת

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

מאת: איטו אבירם

הרבה חופשות חוו ילדיי בשנים האחרונות. אולם כאלה שלושה ימים של אושר וצחוק הם כבר מזמן לא חוו. יחפים באמצע החורף, חופשיים כמו רוחות המדבר, מקפצים בין חבילות החציר, מדלגים על הגבעות, תרים אחרי שיני כרישים מאובנות והעיקר – שוכחים לחלוטין מהציוויליזציה ונפלאותיה, כולל אי שימוש טוטאלי במקלט הטלוויזיה שאיננו. כמה כיף.

ואכן, היו אלה ימים נפלאים ב"ימי מדבר" – כפר אקולוגי בלב הערבה. הם נצבעו בגווני אבק וחוּם, כשהעין לא שבעה מהמרחבים, הנפש רוצה עוד והמדבר נוקש בדלת העץ של הבקתה ומפתה באצבעו הצרידה לצאת החוצה ולהניח לו לבלוע אותנו כמו צעדנו אל תוך חזיון תעתועים קסום.

 

ימי מדבר בריכת שכשוך

ימי מדבר בריכת שכשוך

הישוב צוקים שוכן בדרום הערבה התיכונה. שעתיים פלוס מתל אביב, שעה וחצי מאילת, דקות ספורות מהמושבים צופר, ספיר ועין יהב. אפשר לקרוא לזה אמצע הכלום. אמצע השום-מקום ובכל זאת – בלב הכלום שורה הקסם, והערבה התיכונה נתברכה בכמויות נדיבות של קסם זה. רינת ויאיר בנו על גבעה רמה תשע בקתות אדמה עשויות קש ומצופות באדמה ובשמן. כל בקתה שונה מרעותה, ועדיין היד נטויה, ובעצם – גם הרגל, מכיוון שאת הבקתות בונים גם האורחים, המוזמנים לבחוש בבליל הבוץ בידיהם וברגליהם ולהקים, ביחד, עוד בקתות דומות.

אנחנו ויתרנו על חווית הבנייה, כי היו מספיק חוויות אחרות. הגענו למקום – שני ילדים בני שמונה, כלבלב בשם ג'ינג'ר (כלבים מתקבלים בברכה בימי מדבר!) ואבא אחד שמחפש קצת שקט וקיבל בנוסף גם המון השראה. המראה הראשון היה כמו של כפר בדואי זנוח. בקתות הנראות כמו חושות, ומפוזרות פה-ושם, כמה ערימות של חבילות חציר, סככות בגדלים שונים ואף לא עץ אחד לרפואה. דלת העץ החורקת והרעועה מעט, (תזכורת: לשמן את הצירים, לדאוג שהידיות לא ייפלו בשעת הפתיחה, להתאים את הדלת למשקוף כדי שזוחלים לא רצויים לא יצליחו להסתנן פנימה) נפתחה ובפנים גילינו מרחב מחייה אדמומי למראה, אינטימי, נוח ומפתיע. המראה הזכיר חאן בדואי, אבל הרבה יותר מפנק.

הילדים חפזו החוצה, אל ערימות החציר, ולא חזרו משם עת ארוכה. אני בחנתי בינתיים את הקירות העבים, המזכירים מצודה צלבנית, הסטתי את הוילונות ופתחתי את החלונות המוגנים גם ברשתות (יש כאן פחות זבובים מאשר בערבה הדרומית). אחר כך התמקמתי בינות למזרוני ההסבה והשולחן הנמוך. לא הכי נוח לאכול ועוד פחות – לכתוב על מחשב נייד.

בפינת החדר גיליתי אח מבוערת, ששימשה אותנו נהדר בלילות הקרים. על משטח המטבח המתינה כירת גז רחבה ונוחה, שעליה בישלנו, גיליתי מתחתיה מקרר בינוני שאליו עברו חיש המצרכים וגיליתי את המזרונים ושמיכות הפוך – חדשים, ריחניים ומחממים כמו שצריך. אחר כך בדקתי את חדר השירותים. היה שם מקלחון שמופעל במחמם גז חסכוני, כיור רחצה והעיקר – אסלה אקולוגית עם מושב, המסתיימת בתוך בור עמוק שאליו שופכים נסורת, בתום כל פעולת מעיים. הילדים אהבו.

"להיות במדבר זה כמו לעוף" - ילדים חוגגים בימי מדבר

"להיות במדבר זה כמו לעוף" – ילדים חוגגים בימי מדבר

קיבלתי החלטה ספונטאנית להישאר במקום שלושה ימים ולשכוח מהרכב. את כל הזמן הקדשנו לטיולים רגליים בסביבה הקרובה, ולמה שנקרא "סו-טול". ישיבה על מזרון בחוץ ובהייה אל המרחב. הילדים, שאינם מסוגלים לבהות במרחב, גילו את החמורים, התרנגולים ושאר החיות שבפינת החי. הם לא הפסיקו לאסוף אבנים מיוחדות והשיא היה, כמובן, טיול בהדרכת יאיר, הבעלים, אל מצבור של שיני כריש מאובנות שנמצא כקילומטר וחצי מהכפר. המסלול מתחיל ביציאה רגלית מכפר הנופש לואדי צופר עד למצבור שיני כריש אמיתיות מלפני 70 מיליון שנה! שיני הכריש הם שרידים שנשארו מהתקופה בה המדבר היה מכוסה בים, והן יושבות בשכבת סלע הנקרא "פוספוריט" אשר נוצר מעצמות וחוליות של יצורים ימיים. בדרך אפשר למצוא מאובנים שונים ומשונים, לחקור עקבות של בעלי חיים וללמוד על צמחי המדבר החזקים.

אח מבוערת, כירה גדולה, פינת הסבה בסגנון בדואי ורק הדלת חורקת…

לעת ערב אספנו זרדים והדלקנו אש בפינת הישיבה שמחוץ לבקתה. כוכבי השמיים נגלו לנו בזה אחר זה, נוצצים באור יקרות בשמיים שצבעם התכול מתחלף לוורוד ודוהה ומחשיך לאיטו. הוצאנו קומקום עם תה מתוק, נגסנו מקינוחי הבוקר שנותרו לעת זו וחשנו איך חומו של היום מפנה מקום לקור הלילה, המזדחל ותופס את מקומו. היה מושלם.

העובדה שסביב הכפר נמצא שפע של גבעות ומצוקים שבהחלטה ספונטאנית ניתן לטפס עליהם משגעת את הילדים. חלומו של כל קטנצ'יק הוא לכבוש הר והרי לך, לפתע, שפע הרים שדומה כי רגל אדם מעולם לא דרכה עליהם, והם מחכים רק לך שתכבוש אותם בסערה. למבוגרים, לעומת זאת, מוצעות פעילויות מאתגרות, רכיבות אופניים מודרכות, ימי עיון לקבוצות (וקבוצות של אנשי היי-טק אכן מרבות להגיע לכאן) ועוד.

חושה משפחתית בימי מדבר - מראה מבפנים

חושה משפחתית בימי מדבר – מראה מבפנים

"ימי מדבר" הוא מפעלם הפרטי של רינת ויאיר, שלקחו את ילדיהם מכרכור אל המדבר והקימו במו ידיהם מפעל אקולוגי תוסס. לאורך כל החופשה ראיתי את השניים עמלים וטורחים סביב האורחים, למלא כל משאלה ובקשה. כך, למשל, בארוחת הבוקר המושקעת, שאותה מוזמנים אורחי הכפר לאכול בחדר אוכל נאה למראה, העשוי גם הוא מקירות אדמה עבים, הנפתחים אל הנוף. הארוחה טעימה במיוחד, ויש בה הפתעות קטנות כמו לחמניות בריוש מדהימות בטעמן וקינוחים מתוקים. זאת בנוסף לביצים המטוגנות, שני סוגי סלטים, מבחר גבינות ולחמים. גם התה הבדואי המגיע בקומקום נדיב טעים במיוחד.

בקיץ, וכאן הוא ארוך, ישנה בריכת שכשוך המורכבת משלושה "גווי-מדבר" עגלגלים, שלתוכה ניתן לקפוץ בכיף. המקום מוצל ומאפשר שהייה ארוכה ומהנה, דבר שאנו לא הצלחנו לחוות בדצמבר, למרות מזג האוויר הנוח. מאידך, הזמן מוגבל, כי באמצע יוני המקום יוצא לחופשה, מכיוון שחם מדי. במילים אחרות – העונות המומלצות הן דווקא לא עונת הקיץ. ויש גם גווי מים

 ימי מדבר – רינת 052-6170028, desert-days@arava.co.il כלבים מתקבלים בברכה!

מחירים:

סופ"ש (חמישי-שישי/שישי-שבת):

לילה אחד: 550 ש"ח לזוג, 75 לילד

2 לילות: 950 ש"ח לזוג, 150 לילד.

אמצ"ש (שבת-רביעי):

לילה אחד: 400 ש"ח לזוג, 50 לילד

2 לילות: 700 ש"ח לזוג, 100 לילד

3 לילות: 900 ש"ח לזוג, 150 לילד

ארוחת בוקר: 50 ש"ח למבוגר, 25 ש"ח לילד

אל עוד אטרקציות, פעילויות משפחתיות, לינה שווה ומסעדות שניסינו בעצמנו ואהבנו בנגב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *