איטו אבירם

חפשו את “המבוגר האחראי” בשדרות דוב הוז בחולון

תערוכה חוצות חדשה לאורך שדרות דב הוז בחולון מעלה על נס איורים של דמויות מבוגרים איקוניות בספרות הילדים הישראלית לאורך 70 שנות מדינה עם “אבא עושה בושות”, “דודה לאה”, “סיר הסירים”, “דוד אריה” ו”חנן הגנן” ועוד…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

דודי_שמחה. איירה: רות צרפתי, מתוך ספרו של ע. הלל בשם זה היצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

“המבוגר האחראי”- תערוכה חוצות חדשה, נפתחת בתאריך 7.6.18 בשד’ דב הוז במסגרת תערוכות הקיץ של חולון. בתערוכה יוצגו 38 איורים של מיטב המאיירים הישראלים – מדור המייסדים, שפעל בשנות קום המדינה, ועד הדור הצעיר של האיור הישראלי בן-זמננו.

האיורים העשויים בקשת רחבה של טכניקות, גישות, דגשים ופרשנויות –מזמינים  את הצופים – ילדים ומבוגרים גם יחד – לביקור חוזר בילדות הנשכחת ובילדות העכשווית, תחת עיניהם הפקוחות של כל אותם גיבורים מבוגרים שליוו ומלווים את ילדי ישראל עד עצם היום הזה.

התערוכה מבקשת לפתוח צוהר לערכים, למוסכמות ולתפישת מקומו של המבוגר בחיי הילד, כפי שבאו לידי ביטוי בספרות הילדים הישראלית בעשורים השונים. אוצרת התערוכה: מיכל פז-קלפ

זה יותר משבעים שנה פעילה בישראל זירה ספרותית פורייה ומגוונת, המוקדשת לקהל הצעיר. מרבית גיבוריה הם ילדים, החווים התנסויות מופלאות, משעשעות ומרגשות, ומעוררים הזדהות בקרב הקוראים והשומעים הצעירים. ואולם לא כל הדמויות המשמעותיות בספרות הילדים הישראלית הן צעירים. לאורך השנים צצות ומופיעות עוד ועוד דמויות של מבוגרים, אשר כובשות את הקוראים ומותירות את חותמן בזיכרונות ילדותם.

תפקידם של המבוגרים בספרות הילדים הישראלית עבר שינויים ותהפוכות עם השנים. בתחילת דרכה ועד סוף שנות השישים של המאה העשרים הציגה ספרות הילדים הישראלית את המבוגרים בהדרת כבוד. תפקיד ההורים היה לפרנס את ילדיהם ולחנכם, וערכי המשפחה עמדו בראש סולם העדיפויות שלהם. את המשפחה הוביל האב, שסימל חוזק, עוצמה והגמוניה. הורים, מורים ושאר מבוגרים הוצגו כדמויות אמינות, חרוצות ואחראיות, המשתמשות בסמכות הבלעדית שניתנה להן כדי להדריך את הילד ולגונן עליו.

מרבית דמויות המבוגרים “השמרניות” בספרות הילדים של תקופה זו לא שרדו את מבחן הזמן. יוצאות מן הכלל שתיים: אבא פיל ודוד ירח. שתי דמויות לא אנושיות אלו ייצגו סטריאוטיפ של שני תפקידים מרכזיים במשפחה: האב – גדול, חזק, אמין, נושא את כולם על כתפיו, והדוד – מביט מהצד, מגיב כשמפרים את החוקים אך יודע גם לסלוח בנשיקה אוהבת.

ואולם בעשורים הראשונים של המדינה הופיעו בספרות הילדים הישראלית גם דמויות מבוגרים “לא שמרניות”, והן שרדו את מבחן הזמן – המפוזר מכפר אז”ר ודודי שמחה, שני גיבורי ענק שהפכו לסמל איתן לישראליות. שתי הדמויות הללו חרגו מהכללים המוסכמים באותה התקופה, והציגו מבוגרים מבולבלים, מצחיקים, טועים ותועים – המתנהגים כמו ילדים יותר מאשר כמבוגרים. הם כבשו את לבבות הקוראים לא בזכות עליונותם החברתית / כלכלית כי אם בשל תחושת ההזדהות שעוררו. דמות מיוחדת נוספת שהופיעה באותן שנים היא נחום גוטמן המספר – מבוגר עם נשמה של ילד, הרפתקן, סקרן ומשעשע, שסיפר סיפורים וגם היה חלק בלתי נפרד מהם.

חנן הגנן – מתוך ספרה של רינת הופר, שגם איירה אותו.

המהפך הגדול בדמות המבוגר בספרות הילדים החל בשנות השבעים של המאה העשרים. כמו פעוט שמתבגר והערצתו להוריו מתחלפת בביקורת עליהם, כך גם ספרות הילדים החלה למרוד. דמויות המבוגרים חדלו להיות מושא הערצה. לפתע פתאום החלו להופיע מבוגרים מצחיקים, לא מושלמים, ובעיקר – שווים לילדים. באופן לא מפתיע, רבים מהמבוגרים הללו היו אבות, כתגובת נגד לדמות האב המושלמת שהוצגה עד אז. גיבורים אחרים מופיעים כאשר האבות יוצאים למלא את תפקידיהם המסורתיים ולכן נעדרים מחיי ילדיהם. אבא שעושה בושות, אבא שבורח עם הקרקס, דודה שהולכת לאיבוד בין כל ילדיה, מורה מבולבל ומצחיק, גמדים מבוגרים שהופכים לחברים הכי טובים, דוד שמתיידד עם טרקטור או סבא שלא מצליח להשתלט על ירק אחד –  בסיפורים אלה וברבים אחרים מוצגים מבוגרים חדשים, הקרובים יותר לקורא הילד והופכים למושא שיפוטו, אך בעיקר למושא אהבתו. מסורת זו של גיבורים מבוגרים-ילדים ממשיכה עד היום ומוסיפה לשגשג. מבוגרים כמו הדוד אריה או חנן הגנן מלהיבים את ילדי ישראל ומספקים להם חוויה של הזדהות כנה.

דמויות ספרותיות אלו, שנוכחות בעולמנו התרבותי בראש ובראשונה הודות לסופרים שבראו אותן, קרמו עור וגידים במכחוליהם של מאיירים רבים ומגוונים.

שד’ דב הוז משתרעות מנתיבי  איילון ועד ככר סטרומה בחולון.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *