איטו אבירם

צימר "העיגול הפנימי" בעין עירון – שלווה במושב

בצימר היחיד בין פרדס חנה לכביש שש מצאנו שדות קצורים, צמחייה פראית ואפילו סדנאות דמיון מודרך. ידידותי לכלבים.

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה
הבקתה טובלת בתוך הצמחייה. כמוה גם הוילה הגדולה, המספיקה לעשרה אנשים, ויותר.

שדות חיטה שנקצרו זה עתה, ושגבעות עוטרות אותם. חורשות איקליפטוס ופה ושם איקליפטוס ענק, של פעם. עוף דורס בשמיים ושקט המופרע קלושות ברעשו הרחוק של טרקטור חורש.

עין עירון. סוג של קצה עולם. גשר צר מוביל אל המושב ה"נידח" הנמצא במקום טוב באמצע הארץ. כל הרוצה להגיע חייב לחלוף על פני הכביש היחיד שמצדדיו נמתחים הבתים רחבי החצרות של פרדס חנה וכרכור.

איריס ורמי קלטו את הקסם הזה, של חיי המושב, עוד לפני 30 שנה. הם עזבו את הרצליה וקנו משק בישוב נעוריו של "הילד הזה", יהודה אטלס. הם מעולם לא היו באמת חקלאים, אבל תמיד עסקו ב"אלטרנטיבי". איריס, אישה נאה וזקופה, עוסקת בדמיון מודרך וביחד עם בעלה היא מעבירה סדנאות ומעניקה טיפולי שיאצו וטיפולים משלימים נוספים. ויש גם מקום אירוח לקבוצות ולבודדים: וילה גדולה ובקתת עץ המיועדת למשפחות קטנות. לכל אחד מהמבנים יש בריכה וג'אקוזי נפרדים, וביניהם, בחצר הגדולה, וסבוכת הצמחייה מסתתר גם מבנה ובו סטודיו לטיפולי מסאז' וסדנאות.

ארוחת בוקר לגמרי ביתית, הוט-טאב בחצר ובקצה החצר גם בריכת שחיה קטנה.

בסוף השבוע, ולמרות הפקקים המקובלים, הצלחנו להגיע לעין עירון בפחות משעה. "העיגול הפנימי" של איריס ורמי הוא הצימר היחיד במושב ולכן גם לא היה קשה למצוא אותו. הילדים והכלב (כן, מותר להביא כלבים, וזהו בונוס אדיר!) קפצו מהמכונית וחפזו אל המדשאה, המשתלחת בעצים ובשיחים המקיפים אותה ומנהלת מולם מאבק מתמיד. עצי פרי, ציוץ ציפורים ומראה גבעות הכרמל והרי השומרון הנשקפים מעבר לחצר מילא את עינינו.

הסביבה הכפרית הצליחה לרגש. הנה, ממש בקצה החצר נצצה בריכת שחיה (קטנה!) ודק עץ מוגבה עם כסאות מרגוע. קפצנו למים שהיו מאד קרים וללא צער נטשנו אותה לטובת ה"הוט טאב" שניצב ליד מרפסת הצימר. גם זה היה מוקף בצמחייה עבותה, ומימיו החמימים ערבו לעורם של הקטנים, ששחו בתוכו, שיחקו והשתובבו עד שלבסוף הצלחתי לדוג אותם משם בעמל רב.

וכשהשמש סיימה כמעט לשקוע במערב, רעבים כדבעי, נכנסו למכונית וקפצנו למסעדת הבשרים "בן חמו" שבמרכז המסחרי באור עקיבא. זו היתה  עסקה בשרית מאד מוצלחת, ורק, מהלך 20 דקות נסיעה. שעה מאוחר יותר התגלגלנו משם בחזרה אל הצימר, בקיבות עמוסות ומסופקות.

בקתת העץ שאליה הוזמנו מתאימה למשפחה בת 4 נפשות. יש בה סלון וחדר שינה מופרד בדלת, שאינו גדול ובו מיטה זוגית. הסדין של המיטה הזוגית היה קצת קטן על מידותיו של המזרון והתעקש להתקפל בכל פעם מצד אחר. לא נורא. לילדים המותשים, שנשלחו לישון בחדר השינה, זה כלל לא הפריע. אני ישנתי בסלון, ובחרתי לעשות את זה על גבי מזרון יחיד שהסתתר מאחורי הספה, שאותה העדפתי שלא לפתוח.

בשדות מסתתרת פנינת הטבע "עין עירון", בריכה, עצי תאנה עבותים וצל.

יש בצימר שני מקלטי טלוויזיה וגם די.וי.די ומבחר של סרטים. מטבח הצימר מאובזר בכלי אוכל וכלי בישול ומוצרי חשמל כגון: מקרר, גז לבישול, מיקרוגל וקומקום חשמלי. ארוחת הבוקר שהוגשה לנו הייתה ישראלית טיפוסית, משביעה ובהחלט טעימה, אך לא מפתיעה. (כלומר, לא היו בה דגים, סלטים מיוחדים, מאפים או מגוון ריבות שייחדו אותה. מאוחר יותר הסבירה לי איריס כי לילדים היא לא נוהגת להגיש מזון שאותו הם בלאו-הכי ישאירו…). היו בה המרכיבים ההכרחיים שכללו מנה מפוארת של סלט, חביתות וביצים לפי בקשתנו ולחמניות טריות. היה גם קנקן לימונדה, אבל את הקפה נאלצתי להכין בעצמי מקופסת הקפה הנמס וקרטון החלב שעמדו לרשותי במטבח. אגב, הכלים במטבח ידעו, בהחלט, זמנים טובים יותר.

הרהיטים היו פונקציונאליים. ובמילים אחרות – מי שמחפש בבקתה שב"מעגל הפנימי" את השיק והעיצוב המאפיינים את מלונות וצימרי ה"בוטיק" לא ממש ימצא אותם כאן. במקום זאת יש תחושה של מי שזוכים להיות אורחים אישיים של איריס ורמי, ולכן נהנים מהכנסת אורחים לבבית, שבמסגרתה חולקים בעלי הבית את מה שיש להם עם אורחיהם.

מיד לאחר הארוחה הזמינה אותנו איריס להתנסות בשעה קלה של "דמיון מודרך". ישבנו כולנו (ללא הכלב) בסטודיו, שהיה פעם רפת, מוקפים בנרות דולקים ובתפאורה המתאימה והאזנו לקולה המרגיע של איריס. היא עזרה לנו למצוא, בדמיוננו, את "המקום הבטוח" של כל אחד מאיתנו. היא גם הצליחה למצוא שביל אל לבם של הילדים, שלא הסתירו את הנאתם מהבילוי המפתיע שזומן להם בין הג'קוזי והבריכה.

אחר כך יצאנו מחוץ לחצר אל הרחוב הקטן, המסתיים בשדות. פנינו מזרחה וחלפנו על פני שני מטעים ומשתלה אחת, עד שהגענו אל "עין ארובות" – מעיין מים זכים ולו בריכה קטנה ושמורת טבע צמודה. מדובר בפנינת טבע קטנה, שלא מעט ישראלים כבר גילו אותה, ועם זאת – היא שמורה ומטופחת.

בבריכת המים החיים, שעומקה כמעט מטר (באביב הגשום) יש שפע צמחיית מים וגם טריטון אחד מוגן, שקיבל בברכה את הקטנטנים, למרות שאלה מיהרו לפלוש לטריטוריה שלו ולהרטיב את בגדיהם בחדווה. בהמשך סרנו לביקור קצרצר בצל עצי תאנה ענקיים, שיצרו, בסמוך לנביעה, מחבוא מוצל ומסתורי – אידיאלי לפיקניקים זוגיים ולהתייחדות עם הטבע. (לא בסופי שבוע, שאז יש רבים המגיעים למקום.) הזמן חלף מהר ובחצות היום כבר היינו ארוזים בתוך רכבנו, כדי לפנות מקום לאורחיה הבאים של איריס.

העיגול הפנימי: 052-3631029 054-7500981 למשרד :04-6379317.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *