איטו אבירם

הסרט "פרנץ" – על החיים, המוות, האהבה ומה שביניהם בצל מלחמת העולם

סרטו המיוחד של פרנסואה אוזון בצרפתית וגרמנית, בצבע ובשחור-לבן שובה את הלב, ומהווה תמרור אזהרה מפני כל מלחמה באשר היא…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

פאולה בר ופייר ניני, גרמניה וצרפתי, בסרט "פרנץ" – נואלתה של המלחמה.

אולי נתחיל דווקא במילה טובה ל"סרטי נחשון", המצליחים לייבא לישראל, די בקביעות, סרטי איכות אירופיים, בעיקר צרפתים וגרמנים, וביניהם הסרט הזה. ועכשיו לסרט:

זהו סרט על מלחמה שהותירה מיליוני מתים אחריה, זהו סרט על אהבה, המסתבכת עד כמה שאהבה יכולה להסתבך. זהו סרט על התמימות, זו של הצעירים האוהבים וזו של הוריהם, השולחים אותם להיהרג בקרב. זהו גם סרט שבעקבותיו הוענק פרס השחקנית הצעירה לפאולה בר בפסטיבל ונציה, ופרס הסזאר לצלם פסקל מרטי.

בעיירה גרמנית קטנה, מתאבלת אנה על קברו של ארוסה פרנץ שנהרג בצרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה. יום אחד היא פוגשת, ליד הקבר את אדריאן, צעיר צרפתי המגיע להניח פרחים על אותו הקבר.

הקשר נוצר בין השניים, כשמתברר שאהובה אשר נהרג בקרב הוא גם ידידו הטוב של הצעיר הצרפתי, שנגדו נלחם, אבל האם זה באמת כך?! אנה מזמינה את הצעיר להכיר את הורי ארוסה, הורי חברו הטוב, שבביתם היא מתגוררת. נוכחותו, סמוך כל כך לתבוסה הגרמנית, מציתה את אש השנאה לאויב הצרפתי מצד תושבי הכפר המובסים, אך גם תשוקות חדשות, בין שני הצעירים, בצד מחשבות חרטה על המלחמה ונואלתה.

הסרט, לרוב בשחור/לבן ולעיתים בצבע, (האמת, ללא הגיון רב, ובעיקר בשל גחמותיו של הבמאי) מצליח להעביר אל הצופה את סיפור העלילה שהוא, לכאורה תמים, המתפתח לסיפור מפתיע ומסקרן, בשל כמה תפניות בלתי צפויות בעלילה. חלקו הראשון של הסרט, המתרחש בכפר קטן בגרמניה, עמוס בתובנות על המלחמה ועל משמעות המושג "אויב". האם הדברים יכלו להתפתח אחרת, שואל את עצמו כל צופה, ועושה גם בינו לבין עצמו את חשבון הנפש: האם האויב הוא בהכרח רע? שהרי מדובר בבני אדם, אוהבים, דואגים, חרדים, תאבי חיים, הנמצאים משני צידיו של הגבול. כן. גם אצלנו כאן, ולא רק שם, באירופה שבין מלחמות העולם.

בחלקו השני, שבו נוסעת הארוסה האוהבת בעקבות אהבתה לפריז, כמה לבם של הצופים לראות את האהבה שלאורך כל הסרט אינה אלא הבטחה, ניצן שאינו נפתח לפרח, כשהיא סוף סוף מתגשמת. בתוך כך ישנן כמה פעמים בהם הצופה בטוח שהנה, הסרט מסתיים, אבל הסרט נמשך, והעלילה מסתבכת, עד שלבסוף… טוב, את זה נשאיר לכם לגלות בעצמכם.

**

יוצרים

במאי ותסריטאי ראשי: פרנסואה אוזון      François Ozon

תסריטאי שותף: פיליפ פיאזו        Philippe Piazzo

שחקנים

אדריאן: פייר ניניי            Pierre Niney

אנה: פאולה בר                Paula Beer

גרמנית וצרפתית, 113 דקות, תרגום לעברית ולאנגלית

הפצה בישראל – סרטי נחשון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *