איטו אבירם

הספר "מאושרי והלאה" של הילה עמית – קולח, מרתק וחדשני.

בספר, שיצא בהוצאת "עם עובד", סיפורים על חיים של קדמה, סובלנות ואהבה חד-מינית במציאות ישראלית שלא תמיד מקבלת ומכילה.  

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

  קראה והתרשמה: אתי כהן*

סיימתי זה עתה קריאת מקבץ סיפורים מפרי עטה של הילה עמית, שעבורי היה מעורר מחשבה על החיים במאה העשרים ואחת ועל אהבות לא שגרתיות של אנשי היום-יום, חלקם בשולי החברה, וחלקם המתגוררים בפריפריה או בשוליהן של הערים הגדולות.

ספרה הראשון של הסופרת הוא ספר קולח, מעניין, מרתק,  חדשני, לכאורה קליל, אך יחד עם זאת יורד לעומקם של מצבים  ובעיקר כתוב בצורה שונה, אחרת.

גיבורי הסיפורים של הסופרת צריכים להתמודד עם החלטות גורליות, קשות ובלתי מקובלות בחברה של ימינו, הגם שהחברה חורטת על דגלה את הקדמה והסובלנות.

ראה את ג'ומאנה, רופאה, ילידת אום אל פחם הנוטשת את סביבתה הביולוגית לטובת החיים בתל אביב בחברת בת זוג, מצב בלתי מתקבל על הדעת בחברה בה נולדה. עם גסיסתו של אביה ופטירתו נלחמת ג'ומאנה עם עצמה ומתלבטת לגבי המשך הדרך, אם להמשיך בחייה החדשים או להיכנע למוסכמות הסביבה בה נולדה. ובניגוד למה שמדמיין הקורא, היא נשארת בכפר בחברת אמה, שם היא  מקווה למצוא מרגוע לנפשה המתלבטת.

סיפור אחר מתאר את הקשר של  מוניר, פלשתיני, שוהה בלתי חוקי, הומו, לבין אם חד הורית ובתה.  האם והפלסטיני, שניהם עובדים קשי יום החיים בשולי החברה, עוברים לגור בדירה משותפת. מכאן לוקחת את הקורא העלילה  ומתארת קשר אמיץ, חם ואוהב הנרקם בין הפלסטיני לבת. כשהוא עובר להתגורר בקנדה בשל צורך בטיפול רפואי, ומוצא שם את בן זוגו האידיאלי, נוסעת האם אליו ומשאירה אצלו את בתה על מנת שזוג הגברים יגדל אותה.

עוד  מתארת הסופרת את היחס הרך והאוהב שמעניקה טינה שחומת העור הנוצרייה לדליה הישראלית אהובתה המזדקנת המאבדת את זיכרונה ושוקעת בקיהיון (אלצהיימר) הסיפור מתואר מנקודת מבטה של בתה של דליה – נגה.

נוגע ללב גם סיפור התאהבותה של נערה בוגרת באשה בוגרת ממנה בשם אושרי.  העלילה מתרחשת בשכונת עמידר,  הסופרת מתארת  את לבטי האהבה,  את רגעי האושר  ואת אמה של אושרי שאינה מפריעה לאהבה וליחסים בין השתיים. עם מותה הפתאומי של אושרי מתלבטת הגיבורה אם להמשיך את  חייה עם אמה של אושרי בצל הזיכרונות או לבחור בחיים אחרים.

הסיפורים והלבטים המודגשים בהם מלווים בתיאורים ריאליסטיים של הסביבה ושל  הדמויות, עד כי נדמה לקורא שהוא מהלך בינותם.

  • אתי כהן משתתפת בסדנת הכתיבה היוצרת של איטו אבירם במדרשת רעננה, הקתדרה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *