איטו אבירם

המחזה "היורשת" של גורן אגמון – מציאותי, ללא נחמה, ללא רחמים

אין מדובר רק בדרמה. "היורשת" העולה בבית ליסין מכה את הצופה בבטנו: כאב גדול ובור ענק מותירה ההצגה, ועם זאת היא שומרת על עוצמה,  והעוצמה היא בדרמה המשפחתית ובתחושת הדה-זא'וו, כאומרת – מי לא עובר זאת, או אני מקווה שאצלנו זה לא יקרה…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

מאת ציפי שחרור

האמנות לעיתים צובעת  מציאות, מעלה אותה על נס, מרימה אותה  מתהום הנשייה, מלבישה אותה ופושטת אותה, משנה לה צורות, עוטפת אותה מחלצאות או סחבות, מקרבת, מרחיקה.

אך נדמה    כי  אלמנט זה כמו נעלם מן המחזה, ואנו מקבלים מחזה היולי – חומר מציאות ראשוני וגולמי שנכתב  ללא משוא פנים, וכמו סרט דוקומנטרי  שעבר אל הבמה ומביא לצופה משפחה הנאבקת על ירושה שמותיר המת . וכיוון שהבמאי או גם המחזאית לקחו זאת לגמרי אל  המציאות, וללא כל רשת הגנה או הסוואה של דמיון ומוטיבים אמנותיים בולטים, נהיה המחזה מציאות קשה  נטולת נחמה וחסד.

והם כאילו מביטים לנו בעיניים ואומרים שמה שהיה הוא שיהיה: הסבתא הרודה (רבקה מיכאלי השחקנית ) בבתה עוד בחייה, תמשיך לרדות בנכדתה, תמשיך לסלק ולשנוא גברים, דרך  הנכד  שנושל מן הצוואה והבית. ואף לא טיפת נחמה. כאב גדול ובור ענק מותירה ההצגה, ועם זאת היא שומרת על עוצמה,  והעוצמה היא בדרמה המשפחתית ובתחושת הדה-זא'וו, כאומרת – מי לא עובר זאת, או אני מקווה שאצלנו זה לא יקרה…

אכן מכה בבטן הרכה, המחזה של אגמון. הדמות הראשית היא בחזקת נעלם- האם הבלתי נראית, שמתה  כבר בתחילת המחזה, ושני ילדיה משני אבות שונים, וסבתא שרודה בכולם ומחליטה ופוסקת ומן הסתם וודאי גם הכתיבה את הצוואה לבתה בערוב ימיה.

ואם לא די במחלת האם ומותה ושני אחים, שבמלחמה על הבית, נהרסת  כל חלקה טובה במערכת יחסים שהייתה, מסתבר כי האבות שהיו להם נטשו אותם בילדותם – כאב על צער על חולי  ורוע. ולכן חשתי כי מעט נחמה  או סליחה הייתה מרככת את המחזה.

דם סמיך ממים, לא כן ?!  ואולי  לא…(ראו "האחים קרמזוב" מאת דוסטויבסקי….) ואולי משום כך הוליד הכאב העצום הזה  יופי?! כמו  צדפה, שבחוליה  היא מגדלת בתוכה פנינה, או כפי שכתב אלתרמן… זה  היה רע לתפארת… מחזה עוצמתי,  וכאמור מכה ישר לתוך הבטן הרכה של המושג הפגיע כל כך ממילא, הקרוי- משפחה.

היורשת

תיאטרון: בית לסין

מחזה: גורן אגמון

בימוי: אלון אופיר

תפאורה" לילי בן נחשון

מוזיקה: שמוליק נויפלד

משתתפים: רבקה מיכאלי, מאי קשת, יניב לוי, נעה בירון, אלירן הרוש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *