איטו אבירם

האופרה "פאוסט" מאת שארל גונו באופרה הישראלית

המנצח הישראלי הבינלאומי דן אטינגר והבמאי האיטלקי סטפנו פודה משתפים פעולה בהפקה המעניקה חוויה אופראית יוצאת דופן ופרשנות חדשה למחזה של גתה ולמדיה האופראית בכלל

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

פאוסט13_צילום יחצ

האופרה "פאוסט"- על פי המחזה האלמותי של גתה למוסיקה של המלחין הצרפתי שארל גונו מגיעה לבמת האופרה הישראלית- בהפקה חדשה בניצוחו של דן אטינגר, מחשובי המנצחים הישראלים בעולם היום, ובבימויו של הבמאי, כוריאוגרף והמעצב האיטלקי הנודע סטפנו פודה.

עוד משתתפים בהפקה זו: מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר, תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון וצוות סולנים מגוון מהארץ ומחו"ל.

האופרה תועלה בתאריכים 6-25.3.17 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')

את הפקת 'פאוסט' יובילו שניים מהכוחות הגדולים של עולם האופרה העכשווי: המנצח הישראלי הבינלאומי דן אטינגר והבמאי – יוצר האיטלקי סטפנו פודה.

דן אטינגר, הוא ללא ספק אחד מהמוסיקאים הישראליים המובילים שפרצו בקריירה מסחררת בינלאומית בעשור האחרון: הוא המנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של שטוטגרט, המנהל המוסיקלי של בית האופרה במנהיים, מנצח לשם כבוד של התזמורת הפילהרמונית של טוקיו ומנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון שם היה מנהל מוסיקלי במשך שנים רבות. הוא היה מנצח הבית ואסיסטנט של דניאל ברנבוים באופרה הממלכתית של ברלין ומנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים. אטינגר מנצח בקביעות בכל בתי האופרה המובילים בעולם כולל המטרופוליטן בניו יורק, האופרה המלכותית קובנט גרדן בלונדון, האופרה הממלכתית של וינה ובתי האופרה של מינכן, פריס, ברלין ונוספים. כמו כן הוא מנצח על תזמורות מובילות רבות בארץ ובחו"ל כאשר בחלק מהקונצרטים האלו הוא מופיע גם כפסנתרן. באופרה הישראלית הוא היה מנצח המקהלה ומנצח הבית במשך שנים רבות.

לבמאי האיטלקי הנודע סטפנו פודה, תהיה זו עבודה ראשונה באופרה הישראלית. פודה קנה את שמו כיוצר אופרה הוליסטי. הוא מביים, יוצר כוריאוגרפיה ומעצב תפאורה, תלבושות ותאורה לכל ההפקות להן הוא שותף. בין ההפקות החשובות שיצר: 'טריסטן ואיזולדה' (וגנר) בפירנצה, 'אנדראה שנייה' (ג'ורדנו) בסאול, 'תאיס' (מסנה) בטורינו ובסאו פאולו, 'אותלו' (ורדי) בבודפשט, 'פלסטף' (ורדי) בליאז', 'כוחו של גורל' (ורדי) בפרמה, 'הטריטיקו' (פוצ'יני) בבואנוס איירס, 'מריה סטוארדה' (דוניצטי) בגרץ ובבילבאו, 'הטרובדור' (ורדי) באתונה, 'אטילה' (ורדי) בסט. גאלן, 'דון קרלו' (ורדי) בארפורט ועוד הפקות רבות.

המחזה 'פאוסט' מאת יוהאן וולפגנג פון גתה הוא יצירת הספרות המצוטטת ביותר בספרות הגרמנית והוא נחשב ליצירה הספרותית החשובה ביותר שנכתבה בשפה זו. האופרה המפורסמת שכתב שארל גונו בשנת 1859 מבוססת על חלקו הראשון של המחזה.

פאוסט, הוא זקן מלומד שהקדיש את כל חייו לעולם הדעת. הוא מבכה על כך שכילה את ימיו בלימודים ולא חווה את הנאות החיים השמורות לשנות הנעורים. מפיסטופלס (השטן) מציע לו פתרון ומבטיח לו שיהפוך אותו שוב לעלם צעיר בתמורה לנשמתו ומשדך בינו ובין מרגריט , שמסלול חייה משתנה בעקבות המפגש הגורלי. מנערה נאיבית וטובת לב היא הופכת לאם עזובה, מנודה חברתית שנאלצת לרצוח את בנה  ומסיימת את חייה בבית הכלא לאחר שאבדה עליה דעתה.  פאוסט אמנם זוכה ל"חנינה" בסוף האופרה ומורשה לעלות לגן עדן, אבל תחושות האשם והאבדן שלו הן העונש הקשה, הכואב והאמיתי ביותר.

בהפקה זו משתמש סטפנו פודה בכל הכלים האמנותיים שבידו כדי לבטא את ה"סב-טקסט" של הסיפור: פאוסט הוא "כל- אדם". הוא מסמל את היתרונות והחסרונות האוניברסליים של האנושות כולה ולכן הסיפור שלו הוא בעצם הסיפור של הקיום האנושי וכל אדם יכול ללמוד ממנו. פודה בוחר להתחבר למחזה המקורי של גתה ולתת פרשנות בימתית המתמסרת לסימבוליזם הפילוסופי, המוסרי והדתי שמאפיין אותו. הוא מדגיש את המשמעויות העמוקות של הסיפור ואת עולמן הפנימי של הדמויות בכך שהוא מציף את הבמה ב"תת מודע" של הסיפור ויוצר חוויה אופראית מורכבת ומעניינת ופרשנות חדשה למחזה של גתה ולמדיה האופראית עצמה.

על הבמה למשל, בולטת טבעת ענק המסמלת את המעגליות האינסופית של החיים והמוות. הצורה והתפקוד שלה משתנים בהתאם למהות הסצנה. במונולוג הפותח את האופרה, פאוסט מוקף במעגל של שעוני חול: הזמן נוכח על הבמה כפי שהוא נוכח בנפשו של פאוסט. הבמה העגולה והמסתובבת, שעליה שעון גדול, מחזקת את תחושת המעגליות עד כדי כך שהיא הופכת לכמעט בלתי נסבלת – בדיוק כפי שהיא נתפסת על ידי פאוסט. או: כאשר אנשי הכפר רוקדים לצלילי ואלס שמח וצוהל, הוא יוצר כוריאוגרפיה חדה ואגרסיבית של תנועות תבניתיות וולגאריות. אנשי הכפר נראים כאילו הם אחוזי דיבוק תחת השפעתו השטנית של מפיסטופלס. כך נחשפת האמת הקשה : אנשי הכפר לא מעריצים את מפיסטופלס באמת, אלא הופכים לכלי ניצול בידיו ובידי פאוסט להשגת רצונם.

צוות הסולנים בהפקה זו הם:
בתפקיד פאוסט הטנור יליד אורגוואי גסטון ריברו (באופרה הישראלית שר מספר תפקידים בהם מקדף ב'מקבת' ורומיאו ב'רומיאו ויוליה' והטנור יליד קוסובו ראמה לאהאי (בתפקידו הראשון באופרה הישראלית),
בתפקיד מפיסטופלס: הבס האיטלקי פאולו באטלייה (בתפקידו הראשון באופרה הישראלית) והבס הבולגרי פטאר נאיידנוב (גם הוא בתפקידו הראשון באופרה הישראלית)
בתפקיד מרגריט: הסופרן ילידת רומניה אורליה פלוריאן (הופיעה בתפקידים רבים באופרה הישראלית ובהם בתפקיד ויולטה ב'לה טרוויאטה' במצדה)
והסופרן הגיאורגית תמר איברי (בהופעתה הראשונה באופרה הישראלית), בתפקיד סיבל: זמרת המצו סופרן הישראלית נעמה גולדמן ושחר לביא,  בתפקיד ולנטין: זמר הבריטון הרומני סרבאן ואסילה בהופעתו הראשונה באופרה הישראלית וזמר הבריטון איליה סילחוקוב,
בתפקיד  וגנר:  זמר הבריטון הישראלי נח בריגר,
בתפקיד מרתה:  זמרות המצו סופרן הישראליות עדית זמיר ושי בלוך.

תאריכי מופעים:

שני 06/03/2017 20:00, שלישי 07/03/2017 20:00, חמישי 09/03/2017 20:00,שישי 10/03/2017 13:00, שבת 11/03/2017 20:00, שני 13/03/2017 20:00, שלישי 14/03/2017 20:00 , חמישי 16/03/2017 20:00, שישי 17/03/2017 13:00, שבת 18/03/2017 20:00, רביעי 22/03/2017 20:00, שישי 24/03/2017 13:00 ,שבת 25/03/2017 21:00.

השירה בצרפתית

כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית

משך המופע: כשלוש שעות ורבע

מחירי כרטיס: ₪ 192- 438 ₪ להזמנת כרטיסים: 03-692777 www.israel-opera.co.il

שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב. לקראת בכורה:  מפגש עם יוצרי וסולני ההפקה בו יבוצעו קטעים נבחרים מן האופרה- שבת 25.2.17  11:00 .

בית האופרה – המשכן לאמנויות הבמה, שד' שאול המלך 19 ת"א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *